
בחר נושא: תורת המהות והעצמות | זוגיות | פרשת השבוע | סודות התפילה | תורת ההגות והתבוננות | תורת התיקון האישי והטיפול הרגשי | אחר
פרשת בשלח - איך קורעים ים
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
יש כל הזמן תמיהה על קריעת הים עצמו, יש ממש תמיהה על זה כי זה משהו שתלוי בסוד של עם ישראל (יש כאן סוד גדול מאוד) וזה סוד של אמונה, צריך להאמין בזה. יש כאלה שאומרים: 'תשמע אני מאמין בזה אבל אם הקב''ה היה עושה את זה גם לנו אולי גם אנחנו היינו מתנהגים לזה אחרת. שיעשו גם לנו קריעת ים סוף למה עשו את זה רק להם? הרי אנחנו נמצאים באותו מצב, הם היו בשער 49 של הטומאה אנחנו נמצאים בשער ה 51 של הטומאה (המצאנו שער שלא קיים) אז שהוא גם כן יעשה לנו משהו כזה'.
פרשת בא - שלושת הסודות העליונים
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
אמרנו שבפרשה הקודמת למעשה כשהיה צריך לעשות את התהליך של היציאה ממצרים היה צריך לתת עשר מכות. ניתנו בפרשה הקודמת 'פרשת וארא' שבע מכות, 'פרשת בא' עוד שלוש מכות אחרונות, אנחנו סופרים אותם ע''פ רוב מלמטה למעלה, מהמלכות עד לכתר. ועכשיו נשאר עוד שלוש מכות: ארבה, חושך ובכורות שהם עומדים: כנגד בינה, כנגד החוכמה וכנגד הכתר. 'הבן איש חי' קורא למחשבה 'בכור' אומר: ''קדש לי כל בכור פטר כל רחם בפני ישראל'', מה זה 'קדש לי כל בכור'? תקדש לי את המחשבות שלך. למה הוא נקרא בכור? שזה הדבר הראשון שפוקד את האדם לפני שזה יורד למטה, להיות אח''כ רגשות ולהיות אח''כ פעולה גופנית.
פרשת וארא - שיעור בניסים
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
''נגוף למצרים רפוא לישראל'' - בתורת הקבלה מדברים על ה''רפוא לישראל'' כי גם ה''נגוף למצרים'' צריך כמובן ע''פ הסוד לבאר (נעשה את זה). זה מחולק לשבע מכות בפרשה הזאת ועוד שלוש מכות בפרשת בא (בא, גימטרייה 3 שזה מחולק גם ל 2 ו 1 בא- חוכמה בינה והכתר, מכת בכורות). בפרשת וארא יש לנו את השבע מכות כנגד שבע ספירות התחתונות.
יש כאלה שמחלקים את המכות עצמן מלמטה למעלה (ממלכות עד לכתר) כדי שזה יגיע עד מכת בכורות ויש כאלה שההיפך, זה בסדר, ''אלה ואלה דברי אלוקים חיים''. ההסתכלות ע''פ חוכמת הקבלה היא כפולה מכוון שאנחנו לא מסתכלים על זה רק כהסתכלות היסטורית כאילו היה עם רשע פעם שהיה צריך פשוט להנחית עליו מכות ואת עם ישראל לשחרר אלא אנחנו יודעים שכל זה, זה תהלוכות הנפש. והמכות האלה רלוונטיות גם למהלכים בנפש שאנחנו צריכים לעשות היום, תנועות בתודעה. ותנועה אחת בתודעה יכולה להיות חרב פיפיות: לעשות 'נגוף למצרים', הכוונה לרצון לקבל לעצמו (לאגואיזם) ולעשות 'רפוא לישראל' שזה רפוא לרצון להשפיע (לנשמה עצמה) וזה נעשה באותה מכה (זה ברור) רק צריך להבהיר את זה (עניין ראשון שנבהיר).
פרשת שמות - סוד השעבוד וסוד החירות
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
סיימנו את חומש בראשית ומתחילים חומש חדש, חומש שמות פרשת שמות. מעכשיו 4/5 של התורה למעשה מתחילות במסע ארוך ומסע כביכול שאין לו קתרזיס, אין לו נקודת פתרון. אם משהו יקרא את החמישה חומשי תורה בלבד, יגיד' הם נכנסו בסוף לארץ ישראל או לא נכנסו לארץ ישראל כי בסוף ספר דברים הם לא נכנסים עדיין לארץ ישראל (רק בספר יהושוע). ובאמת חז''ל תמהו האם להכניס את ספר יהושוע לספר התורה כדי לתת לזה קתרזיס וקבעו שלא, למה? מהסיבה הפשוטה שקתרזיס ביהדות זה פועל יוצא, זה לא הפואנטה, אנחנו לא עושים דברים בשביל תכלית כי אז יהיה לחץ להגיע ליעד כשלמעשה בפועל התכלית היא הדרך (הדרך היא התכלית) ואנחנו צריכים לדעת אך ללכת בדרך (ועל זה נדבר). אז 80 אחוז מהתורה מדברים רק על הליכה, יציאה ממצרים ורק הולכים 4/5 מהתורה, וכל ספר בראשית זה רק תהליך ההתהוות של העם - שבכלל יהיה עם כזה שיוכשר לקבל את התורה, יוכשר לקבל את מחשבת הבריאה ולעבוד במסגרתה. צריך לדעת שזה נקרא תורה כי תורה לשון הוריה, היא מורה, והיא מורה בעיקר על הדרך.
פרשת ויחי - סוד החיים
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
פרשת ויחי מאוד מענינית מאוד חזקה. בפרשה הזאת יעקוב אבינו מת, זה סוף החומש, הוא מברך את הילדים שלו לפני שהוא נפטר, הוא רוצה להגיד להם את סוד ביאת המשיח ואת זמנו והשכינה נלקחת ממנו, והפרשה נקראת 'ויחי'. אותו דבר גם בפרשת חיי שרה - כתוב 'חיי שרה' ובדיוק באותה פרשה היא מתה. מעניין שהתורה מנגישה את רגע הפטירה של הצדיקים כחיים אלא שבפרשה שלנו אפילו יש עוד תוספת שכתוב ''יעקוב אבינו לא מת''. בפרשה כתוב שהוא ביקש להיקבר בארץ ומביאים אותו, קוברים אותו במערת המכפלה, חונטים אותו וסופדים אותו - אז חז''ל אמרו: מה זה יעקוב אבינו לא מת ? יש קביעה ( זה מובא בגמרא בזוהר) יעקוב אבינו לא מת, אמרו:''החינם חנטו חנטייה וספדו ספדיה'', מה זה יעקוב אבינו לא מת?! חנטו וספדו אותו ! אלא שצריך להבין את עניין החיים והמוות כאן במה הם נוגעים. נביא גם סיפור בגמרא. ניכנס כאן קצת לעניין מיסטי עמוק.