פרשת השבוע

פרשת בלק - כיצד מהפכים קללה לברכה

תמלול מפרשת השבוע התשע''ט

הרב אריה חיים נווה שליט"א

כל מי שרוצה להבין שהעולם שלנו נמצא רק בתודעה מוכתב רק בתודעה שיקרא את הפרשה הזאת. פרשה שלאדם רגיל רציונאלי היא מאוד מוזרה.  

מה שקורה, אדם שהיה בכלל במדיין מואב הזמינו אותו להיות מלך עליהם. בד''כ הם שונאים אחד את השני אבל הפעם הם התאחדו ביחד כדי לשנוא את עם ישראל. העמידו על עצמם מלך שנקרא 'בלק בן ציפור'. מדוע הוא נקרא ככה. הזוהר אומר שהיה עושה תנועות כמו של ציפור. מעין סוג של ריקוד של אינדיאנים. ועל ידי זה היה מתקשר (חס וחלילה לומר מתנבא אבל מתקשר). הם רצו להילחם בישראל אע''פ שלא עשינו כלום בסה''כ אנחנו הולכים במדבר בינתיים בדרך לא''י אנחנו לא כובשים אנחנו לא עושים שום דבר. אין לנו גם עניין איתם. לא נאמר לנו ולא קבלנו שום הוראה לכבוש אותם להתגרות בהם או לעשות להם משהו. אבל הם החליטו שהם יוצאים עלינו. כי תמיד כשאתה שומע את דמות חזקה או על אישיות חזקה זה מעורר קינאה. זה מעורר גם פחד אבל זה מעורר קינאה. ואתה אומר': יש לי עכשיו הזדמנות שאם אני אצליח לנצח אותם אז כל העולם יידע שאני המנצח הכי גדול.

טוב' אז הוא אומר: איך אני אצא עליהם למלחמה. מכיוון שזה עם רוחני אז צריך להילחם בהם ברוחניות. הוא שוכר אדם שקוראים לו בלעם. 'בלעם' זה אדם בעל יכולת (לפי מה שהם יודעים) כביכול לראות את העתיד וגם יש לו יכולת כביכול לקלל ולשבש. לשבש דברים בתוך המציאות עצמה. ויש לו קבלות בזה. מה שלא ידעו שהוא היה אסטרולוג גדול 'אמגושי' ובאסטרולוגיה אם זה ע''פ הטבע אז הוא יכול לנחש דברים. וע''פ רוב הוא ניחש דברים. לא ניחש הכוונה  guess אלא הכוונה חישב (הרב נווה - היו אנשים שהיו באמת בעלי יכולת אסטרולוגית חזקה מאוד. אגב' גם אברהם אבינו והמן ופרעה. היו מלכים שממש קבלו את זה. זה חוכמה גדולה מאוד. זה לא כמו היום כותבים למזל טלה 'אל תעבור דירה היום'. הם היו רציניים בזה מאוד. והמן אפילו חישב לצאת למלחמה על עם ישראל בחודש דגים כי הדגים הם קניבלים הם אוכלים את מינם אז הוא אמר': אני יצליח בזה) רק הוא לא ידע שלישראל אין מזל. מה הכוונה שלישראל אין מזל. שהם לא קשורים לעבודת המזלות הם לא נמצאים תחת המערכה הזאת הם נמצאים מעל המזלות. גם עניין האסטרולוגיה מופיע בספר יצירה (הרב נווה - ושוב אני אומר זה לא אסטרולוגיה של ימנו זה יותר אסטרולוגיה קבלית. ושאף אחד לא ינסה להיות 'אסטרולוג קבלי' אין כזה דבר אין את היכולות האלה) היו אנשים שהם באמת היו רוחניים מאוד רק באמת הם השתמשו בזה לרעה.

דברנו (בשיעור של יום שני) על המושג שנקרא רוח הקודש. בעקרון רוח הקודש מתחילה ממחשבה. מחשבה בסיסית של אדם היא בחינת רוח הקודש. מכיוון שאנחנו רק צינור מעביר אנחנו לא מקור של הדברים עצמם. והאור עובר דרכנו. עובר דרך המחשבות והרגשות ויורד לגוף. וזה כתוב. כתוב שהכל עובר לפי השם הוי''ה. שם הוי''ה זה לשון התהוות. יש התהוות של המציאות. וכמו שהבן איש חי כותב 'במודעה וגילוי דעת' (שהספרדים קוראים בבוקר לפני תפילת שחרית) אז הוא אומר ''הוא היה תמיר וגניז בכתר. הוא הווה המתלבש בעשר ספירות דאצילות והוא יהיה המתגלה בתפארת ומלכות''. אומר הבן איש חי שהשם הוי''ה 'היה' 'הווה' ו'יהיה'. זה לא 'היה' פעם was אלא 'היה' זה הכתר. האור פשוט קודם כל יורד ומשתלשל דרך הכתר וזה נקרא ''היה''. זה פשוט השם שלו. וגם כשאומרים ''הוא היה אומר'' הכוונה שהוא היה בכתר. הוא היה מה שהוא אומר. וכשהוא היה מה שהוא אומר כשהוא עצמות הדבר זה רק בכתר. ''הוא הווה המתגלה בעשר ספירות דאצילות'' הכוונה שזה הגיע למודעות שלנו שאדם כבר חושב את המחשבה ואומר': אני חושב אני יודע. ואח''כ זה מתגלה ''בתפארת ומלכות'' הכוונה איך זה בא לידי ביטוי ברגשות ובגוף הפיזי. אז זה קיים. רק אם האדם יודע באמת לזכך את עצמו וכמו שזה כתוב בארימת ידי בצלותין (הרב נווה - שהצלחנו קצת לפרש אותו. אני אתן על זה את כל הפרוש של הרמח''ל. היה כאן ביקוש גדול מאוד אחרי שנתתי את זה ביום חמישי. רוב האנשים בקשו שאני ימשיך את המאמר של ''ארימת ידי בצלותין'' שבו הוא מסביר כיצד המחשבה רודפת מחשבה מגיעה עד האין סוף ומגיעה עד למטה) ובדבר הזה  בארימת ידי בצלותין הוא כבר מסביר את העניין הזה של הגישה לרוח הקודש שזה הרבה תלוי למעשה בהזדככות של האדם. האדם יזכך את עצמו. את הכלים שלו. יכין את עצמו. ההארה היא אותה הארה מן השמים. ואז הוא יכול לקבל הארה שמימית לא שיורדת אפילו לבני אדם אלא עוד אפילו לפני שהיא מגיעה לרוח האנושית. יש השתלשלות שהיא עדיין נמצאת ברקיע האלוקי ואח''כ היא נכנסת לתוך תחום אנושי.

אז אם ככה איך יכול להיות שבלעם יש לו יכולת לקלל ?

הרי כתוב שהקב''ה לא מוריד רעה. כי הכל זה אור ''הוא מסובב כל עלמין מקיף כל עלמין'' אז מכיוון שזה ככה איך זה יורד למטה. איך אור אין סוף של הטוב והמטיב יורד ונהפך להיות קללה. איך זה יכול להיות? אז אומרים כמובן שזה לפי הכלי. בלעם זה היה הכלי שלו. לקלל להפריד, לעשות פילוגים ושסע, לגנוב לגזול. ותבינו כתוב שלא קם נביא בישראל כמשה עוד אבל באומות העולם כן קם וזה בלעם. וכתוב על בלעם שהשורש הרוחני שלו היה גדול משל משה רבינו והקב''ה אמר שאומות העולם לא יבואו בטענות למה לא היה להם כמו משה רבינו שיחזיר אותם בתשובה. ואז הקב''ה אמר': נתתי לכם משהו שאפילו עוד יותר גדול ממשה רבינו וזה מה שיצא ממנו. ושמא תאמר': אבל זה בלעם תן לעוד אנשים. מה אנחנו אשמים שבלעם יצא ככה. למה זה מוכיח? אז אנחנו יודעים שיש לנו את החוק של 'עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני' אז עם ישראל הוא זה שהוציא את משה רבינו. אז אומות העולם הם אלה שהוציאו את בלעם. אז הוא אמר להם': זה מה שאתם הוצאתם. נתתי לכם הזדמנות להוציא את הגואל שלכם הוצאתם את בלעם. עם ישראל את מי הוציא? את משה רבינו. אז זה בא מכם זה לא שאני המלכתי אותו אני שמתי אותו אתם הוצאתם את זה. הוא הביטוי שלכם.

מאוד חשוב שאתם תבינו את הדברים האלה. זה חוקים מאוד עמוקים. ולמה המשיח לא בא. כי לא ילדנו אותו. הוא תלוי בנו אנחנו צריכים להוציא אותו. בשירים הוא קרוי ''בן נפלי'' לא עלינו לשון נפל. ולמה הוא נפל. אנחנו מפילים אותו. אנחנו מבקשים כל הזמן מהקב''ה שיקים את סוכת דוד הנופלת. היא נופלת כל הזמן. כל דור ודור היא נופלת. מבקשים שכבר יקים אותה שיעמיד אותה. שאנחנו נוציא מקרבנו את המשיח. המשיח יהיה ביטוי של כולנו ביחד אבל הוא יהיה איש אמיתי. כל הזמן תוהים ומתחילים לשחק עם זה אבל הוא איש אמיתי. הוא איש אמיתי אבל הוא הקרנה של מה שאנחנו נוציא החוצה. כרגע אנחנו מקרינים את הפוליטיקאים שלנו. הפוליטיקאים זה הקרנה מאתנו ''פני הדור כפני הכלב''. אבל לעתיד לבוא אנחנו נוציא אותו. אז גם המשיח זה לא שהוא יהיה משהו מאוד מוצלח בפני עצמו אלא הוא הקרנה שלנו הוא מעיד שהדור מוצלח.

על כל פנים כרגע כל אומות העולם הוציאו את בלעם, זה הפרצוף שלהם, זה המורה הרוחני שלהם. הם מקללים הם עושים שיסוי הם רודפי בצע הם רודפי כבוד. לכן יצא בלעם.

הניסיונות לקלל

הקללה הופכת לברכה

בלק זה אותו חומר רק אין לו את אותו כוח רוחני. אומר לו': תעשה לי טובה לך תקלל אותם. עכשיו תבינו אין כאן כלום אף אחד לא יודע שום דבר. הם לא מעבירים, לא טנקים לא מטוסים לא עושים שום דבר פוליטי. לוקח מלך קורא לבנ''א אומר לו': בבקשה לך תקלל לי את העם הזה. זה מה שהוא עושה. והוא משלם לו בשביל זה המון כסף. עכשיו מכיוון שהוא מתקשר אז הוא אומר לו': תשמע אתה לא יכול עליהם. איך הוא יודע שהוא לא יכול עליהם? הקללה שהוא כ''כ רוצה להוציא. זה לא שהוא צדיק. בפשט עצמו זה נראה כאילו הוא מגן על עם ישראל הוא באמת מדבר לטובתם מסנגר עליהם ודברים כאלה. אבל הוא רוצה זה הקטע שלו פשוט לא בא לו זה לא מצליח לצאת ממנו. אתה מבקש קללה' לא יוצא. למה. הם חזקים. למה. אע''פ שאומות העולם מקרינים אותי הם מקרינים את אומות העולם שמקרינים אותי. אז מי ששולט בהכל זה הם. אז אני רוצה להוציא משהו אני יודע מה השורש. אני ואומות העולם רוצים לקלל. אבל עם ישראל מחזיק את כולנו. אז אני לא יכול. אז הוא אומר לו עכשיו תלך למקום אחר תקלל אותו ונותן לו עוד פעם כסף ודברים כאלה ושוב הוא בא אליו ואומר לו': אני לא מצליח. לא הולך. אתה רוצה שאני ילך לקלל. טוב אני ילך לקלל. בא לקלל יוצאת ברכה. הוא אומר לו': תגיד לי אני שולח אותך לקלל אתה מוציא ברכות. אז הוא אומר': זה לא תלוי בי אני מתקשר. זה התקשור שיוצא. תאמין לי שאני רוצה לקלל אותם אפילו יותר ממך וככה זה שבע פעמים.

הקללה

ואז הוא בא ואומר לו': מה אני צריך לעשות כדי שזה יתקיים. הוא אומר לו'; תראה הם קשורים בברית לאלוקיהם וכל עוד הם קשורים אין מה לעשות כל עוד הם מחוברים אין מה לעשות אתה צריך לנתק את החיבור שלהם. איך הם מחוברים. הקב''ה שלהם שונא זימה כי כל המעבר שלו. איך הקב''ה מעביר את עצמו לתוך האנושות. מי שמחובר אליו וקדוש הוא מעביר דרך הזרע. תקלקל להם את הזרע. תן להם לעשות גילוי עריות ואז הקב''ה לא עובר. ככה אתה מנתק אותם. לקח 24 אלף בנות מואב שם אותם בשוק בתוך בסטות אמר': כשהם יצאו לשוק תפתו אותם. וככה היה. יצאו 24 אלף משבט שמעון נפלו. נפלו, אז עכשיו אפשר. נפרץ הפתח. ואז גם פרצה המגיפה. וזה אותם 24 אלף של תלמידי רבי עקיבא זה רק הגלגול הקודם שלהם. אבל הנקודה היא שעכשיו נפרץ הפתח ובלעם מקבל דחף שמימי באמצעות תקשור לקלל אותם כי הוא רוצה בזה.

אבל ב''ה שאפילו מעל ישראל יש את מנהיג העולם ומנהיג העולם לא רוצה שכזה דבר יתקיים. אז למה הוא עשה את כל הסיטואציה. כדי להגיד לעם ישראל תקלטו במה אתה שולטים או לא שולטים. אם אתם מחוברים, אתם מחוברים אלי ומחוברים אחד לשני. אתם חזקים אף אחד לא יכול לגעת בכם. אפילו אם משהו יחשוב לקלל את עם ישראל תצא לו ברכה. כמו שקרה לבלעם. והוא אדם חזק על אחת כמה וכמה על אדם פשוט. אבל אם אתם לא מחוברים השמים והארץ יתהפכו עליכם. וזה באמת מה שקורה לנו כאן. אז הקב''ה באמת רצה להגן כי זה רק 24 אלף ושאר העם קדוש. אז כשיש לנו מאבק כזה הקב''ה לא רק עושה עונש קולקטיבי אלא קודם כל הוא צריך למגר את התופעה בתוך עם ישראל ולכן פרצה מגיפה ו 24 אלף מתו. זה שואה. ובסה''כ זה אנשים שהם כן קדושים (רק, אין מה לעשות צריך להיזהר צריך להישמר כל הזמן) נפלו. המוות שלהם זה כפרה. אז אפשר שוב להפוך את הקללה לברכה.

עכשיו אנחנו צריכים להבין מה קורה אצל עם ישראל,

אצל עם ישראל בגלל שהגוף שלנו קדוש וההוויה שלנו קדושה. ההויה התמידית שלנו מחפשת שלום כל הזמן (הרב נווה - אני רוצה לתת דוגמא וזה סנגוריה גדולה על עם ישראל - אפשר להגיד על הפוליטיקאים שלנו מלא דברים אבל אני חושב שכל הפוליטיקאים שלנו מאז בן גוריון ועד האחרון כולם רוצים שלום. זה פלא פלאים. איך מול האויבים הכי גדולים שלנו אם הם דורשים שלום אנחנו אומרים כן. זה פלא גדול. אנשים שהיו נוכלים ורמאים אנחנו לוחצים להם ידיים. רבין, בגין. כנ''ל ניצול שואה שסולח לנאצים. רק העם היהודי יכול לעשות את זה לאויבים שלו וזה מראה איזה עם קדוש אנחנו איזה עם סלחן אנחנו) מכיוון שזה ככה יהודי אפילו אם הוא ירצה לחשוב קללה זה הופך לברכה כי ההויה שלו מבורכת ''מה טובו אוהלך יעקוב משכנותייך ישראל'' (זה אפילו בלעם אמר). אין לנו יכולת. יהודי הוא לא בא מהשורש של הרע.

כוחות הרוע

השורש של בלעם

(הרב נווה - אתם לא מבינים כמה אומות העולם רעים. אני לא אומר את זה בלשון גזענית ולא בגלל שאני יהודי פטריוט או דתי. אתם פשוט לא מבינים מה זה רוע. אתם לא מבינים מה זה אדם שעוטף את עצמו ברוע. מי שמכיר את עולם הכשפים והסטרא אחרא של אמריקה הלטינית של הרפובליקה הדומיניקאנית. אנשים שעוטפים את עצמם בעופות שחוטים ודם של עטלפים והם שוחים בזה רק כדי להשיג מזה את הכוחות. הם יעשו את הכל להוציא מזה כוחות של רשע. אתם קולטים': הם לא עושים כלום זה חיים שלמים של אנשים שחיים בזה. יש כ''כ הרבה דברים שאני לא מספר לכם שעדיף שאתם לא תדעו איזה כוחות יש לסטרא אחרא. זה כתות. כתות של מאות שנים. הבונים החופשים. הם קמים בבוקר להרוס. הם קמים': איך עכשיו אני הורס את העולם. אונס של ילדים. אונס של בהמות. טקסים משונים. כדי למשוך כוחות של סיטרא אחרא. וזה מה שעשה בלעם. בלעם בא על האתון שלו. האתון שלו הייתה הבת זוג שלו. אתה אומר לו'; למה אתה צריך ללכת עם אתון. למשוך כוחות של טומאה. איך אני ימשוך כוחות של סיטרא אחרא לתוכי שיהיה לי כוח של התקשורים והכוחות האלה.

אם אני הייתי מספר לכם איזה כוחות של סיטרא אחרא יש בעולם איך הם עובדים. היום הם מיליארדרים זה לא סתם איזה מכשפה באיזה מקום. הם יושבים על הבנקים הם יושבים על ראשי הממשלות הם יושבים על הנשיאות הם יושבים על כל דבר. והם יושבים פה בארץ חלקם בכלל לא אנושים. והם עושים טקסים שונים ומשונים (שזה לא המקום לפתוח אותו אבל יום אחד אני אפתח אותו צריך בטן כ''כ גדולה שלא תחשבו שיש כאן תאוריות של קונספירציה) אבל אתם צריכים לדעת מה זה בנ''א ש 24 שעות בזה הוא עסוק ואין לו חיים אחרים. אין עם מי לדבר גם כן. פשוט שאיבה של כוחות של סיטרא אחרא. ואתם צריכים לדעת שצדיקים נלחמים בהם יומם ולילה. זה רוע שאתה לא יודע מאיפה הוא בא, כי הוא נהפך להיות הרוע עצמו אין לו טיפה טוב מעצם היותו הוא זה הסטרא אחרא בהתגלותה פה על פני כדור הארץ. אומות העולם זה הרוע עצמו.

העם היהודי זה מתיקות. אז אפילו ש 24 אלף נפלו אתם צריכים לדעת זה נקרא 'אהבה נפולה' זה מרוב אהבה שאנחנו רוצים את הקב''ה נופלים בגילוי עריות. ואע''פ כן הם נענשים המגיפה הזאת הייתה מגיפה שמחקה אותם. אבל עדיין הקב''ה משאיר את עם ישראל כי זה עם מתוק. המחשבה שלו תמיד חושבת בסופו של דבר את בוראו. עובדה איך כולנו חזרנו בתשובה. איך אנחנו לא היינו בקטע בכלל? בפנים הקב''ה קורא ומבעבע אז אנחנו מוצאים את הדרך אליו. ואילו אצלם. אתה אומר': כ''כ הרבה זמן ומיליארדים וכ''כ הרבה מחשבה של רוחניות. בסה''כ תקשור זה רוחניות. למה לא הגעתם לצד הטוב. עם הזמן תעברו כבר לצד הטוב. לכו תחפשו את האמת. לא. כי הם באמת משיגים מזה כוחות אז הם שואבים עוד כוחות מהסטרא אחרא. מדם מפדופיליה מחיות מבהמות מטקסים מוזרים. אז זה בלעם זה השורש. לכן, הם מוציאים סוג של בלעם. ועם ישראל מוציא את הרב שיינברגר. וזה מעיד על העם. למה אני אוהב את העם. אני רואה את הרב. שתבינו מאיפה נובעת אהבת ישראל שלי מאהבה של הרב שלי כי אני יודע שהעם הוציא אותו. זה הטוב לב שלנו. וזה שהוא צדיק נסתר זה אומר שיש את הצדיקות הנסתרת הזאת בתוך העם. כמה שאני רואה את הרב אני מאמין יותר בעם. אז כמה שיספרו לי דברים לא טובים אני לא יאמין כי אני רואה את הרב שלי. ואני יודע שהוא לא הוא זה הקרנה של העם. באומות העולם, מלחמות פיצוצים משחתות צוללות גרעיניות הכל תככים ומזימות. רק כוחות רק השמדה. אין אצלנו את הדברים האלה. אצלנו אנחנו רק מגנים על עצמנו. אנחנו כל היום במגננה 'צבא הגנה לישראל'. אז תבינו העם היהודי זה חומר אחר לגמרי אנחנו אלוקיים אנחנו לא שייכים לפה. אומות העולם זה 'כוכב הקופים' זה רוע שאין כדוגמתו).

ולכן בלעם בהוויה שלו זה מה שהוא חושב הוא חושב לקלל. אז ההארה זה אותה הארה זה עובר דרכו וזה מקבל התמרה אז הוא חושב ומקבל דחף לקלל אבל צריך לדעת שגם בלעם מופעל. בלעם זה אותיות 'לב עם'. מה שקורה בלב העם ככה יוצא מבלעם. יש לנו יכולת להניע את כל העולם פה. וזה ידוע זה כתוב בספרים הקדושים. גם הרב אשלג מדבר על זה בספר שמעתי זה נקרא ''פנימיות וחיצוניות''. הוא כותב שעם ישראל זה הפנימיות לכל העולם. ואומות העולם זה החיצוניים. ובתוך עם ישראל יש גם כן פנימי וחיצוני, הצדיקים והלא. ואח''כ יש שמה את הצדיקים שהם שומרי הסוד. וככה יש בכל העולם גלדים גלדים. אז זה ידוע. אבל בעקרון הכל מונע על ידנו.

אז יש כוח גם בבנ''א אחד להחזיק את כל העולם על הצד הטוב. והקב''ה עושה אתו משא ומתן בד''כ זה עם גדול הדור. גדול הדור מצליח להחזיק עם המחשבה, מחשבה טובה את המחשבה האלוקית, להזין איתה את כל העולם. כמו שאמרו על רבי חנניה בן דוסא ''רבי חנינא בני ניזון מקב של חרובים מערב שבת לערב שבת וכל העולם כולו ניזון מרבי חנינא בן דוסא''. אבל הדבר נאמר על כל גדולי הדור. אז יש כאן צדיקים שהמחשבות שלהם טובות.

איך יודעים את זה? מחשבה של יהודי זה לאחד זה לעשות שלום לעשות אהבה בכל מקום אפשרי. מחשבות של אומות העולם זה כוח. איך אפשר להילחם להשמיד להרוג לאבד 'אני ינצח' ''אנא אמלוך''. חז''ל אמרו': מדין לא אוהבים את מואב, בשביל מה התאחדתם ועוד לקחתם ממדין מלך שימלוך על מואב. איך עשיתם את זה. אנחנו שונאים את ישראל. בגלל שיש לנו שנאה משותפת אנחנו עכשיו חוברים אחד לשני. זה ככה עובד.

מה זה בא ללמד?

הכל תלוי באג'נדה של הלב

הדחפים להגיד דברים או לחשוב דברים. למשל הרבי מלובביץ אמר לחשוב חיובי. תורת הקבלה מביאה את זה ממקור אפילו יותר עמוק היא אומרת: אתה צריך לדאוג שיהיה לך לב טהור ''לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי''. איך האדם יכול לדעת את עצמו? והרבה אמרו לי': הרב איך אני יכול לעמוד על הקומה הרוחנית המלאה שלי מאיפה אני יודע איזה דרגה אני, מאיפה אני יודע מה המצב הרוחני שלי. נורא פשוט. אם המחשבות שלך עדיין טורדניות אם עדיין יש לך יכולת לקלל או להעיף משהו מישראל או לפגוע במשהו אתה רחוק מאוד. ואם הלב שלך טהור וכל הזמן עושה שלום חושב שלום חושב לאחד וחושב לאהוב, המחשבות האלה באות בגלל הלב שלך זה נקרא ''לב טהור''. אז יהודי שקם בבוקר יכול ממש לבדוק את עצמו לפי ההרהורים שלו. בהמשך הוסיפו עוד כמה דברים, אם עשית מצווה לא עשית מצווה, שמרת שבת לא שמרת שבת, מה אכלת מה שתית. בסדר. אני כבר אומר יחסית זה שולי. עיקר העיקרים ''האדם שבאדם'' זה הלב שלו והכל תלוי באג'נדה של הלב. זה לא סתם בלב אלא באג'נדה של הלב. שאם יבואו ליהודי וישאלו אותו': מה החזון שלך מה אתה רוצה שיהיה בעולם (וזה מתחבר לשיעור שעבר)

האג'נדה של הלב

אמונה וחזון

כל יהודי צריך שיהיה לו חזון צריך שתהיה לו אמונה. והאמונה שלו זה בעולם נכון ובעולם טוב ובאנשים טובים ושאפשר להיות כאן בגן עדן. וזה לא רחוק עוד מעט מגיעים לפרשת המרגלים. וכל המרגלים': לא טוב ''ארץ אוכלת יושביה'' הכל רע. בא כלב בן יפונה אמר': מה פתאום ''הלא נעלה וירשנו ויכול נוכלנה'' אפשר. אתה אומר': למה אתה שונה מהם. אלה נשיאים גם אתה נשיא במה אתה שונה מהם? 'כלב בן יפונה' זה 'כלב בל יפונה' זה לב שאין לו תפנית הוא לא משתנה זה בנ''א יציב שהלב הטהור שלו לא משתנה. כלב בל יפונה. אז מכיוון שזה הלב שלו הוא לא מבין למה הם מדברים לשון הרע הוא לא מבין אותם. אתה לא ראית שיש שמה ענקים, יש שמה ענקים הם לא משקרים. עמלק לא יושב בנגב? הם אמרו עמלק יושב בנגב הם לא אמרו משהו אחר מעבר לזה. הם ראו באמת הלוויות אז הם פחדו שהארץ אכולה. מה הבעיה הם אמרו עובדות למה אתה מכחיש אותם. הוא אומר אני לא מכחיש את העובדות שהם אמרו אני מכחיש את הכוונה של הבורא. הם רוצים לרמוז שהבורא הביא אותנו למקום לא טוב. ואני לא חושב ככה. אז הם רואים את המציאות - יש מציאות שהם רואים אותה - הם מציאותיים. ואילו 'כלב בן יפונה' הוא חולמני הוא הזוי הוא מדומיין. התורה שלו זה לעוד מאה שנה. אבל מכיוון שהוא אחוז בבורא ובהוראה הוא מאמין שזה יכול להתקיים גם עכשיו. גם דבר שיכול להתקיים אפילו באלף העשירית יכול להתקיים עכשיו אם אתה תאמין בזה.

אם לאדם תהיה מספיק אמונה הוא גם יכול ללכת באוויר וזה לא יקרה בעוד מאה שנה זה יקרה בעוד מאה הרהורים עוד מאה מחשבות זה יקרה. אבל אם אתה הרוע והרוע מוקרן ממך ואתה רואה אותו ואתה מהופנט ממנו אז זה אתה. המציאות היא הרוע שלך. אתה אומר אתה מציאותי. המציאות זה הרוע שאתה מוציא החוצה. אני רואה מציאות אחרת אני רואה מציאות טובה אז למה שלא תברך ולא תתפלל עליה שתקרה עכשיו, למה שלא תאסוף אתך אנשים ותוודא שזה מתרחש. וככה היה. יהושוע ניכנס אז יש 31 מלכים אז מזיזים את המלכים. צריך להילחם עם שופרות הם נלחמים לא כתוב שהם באו עם בליסטראות. אז יש יריחו וחומות, אבל הם באים עם שופרות שבע פעמים (כמו שהכלה מסובבת את הגבר) מפילים את כל המחיצות והחומות. תבינו מה זה מחשבה של יהודי, אין לנו חומות ומחיצות ודמיונות ומציאויות, זה שום דבר. מה שאתה חושב כחזון ככה זה יקרה. אמר לכם ''ארץ זבת חלב ודבש'' אתם צריכים לראות בראש ''ארץ זבת חלב ודבש'' זה שנכנסתם פנימה והמציאות לא מראה לכם ''ארץ זבת חלב ודבש'' זה בגלל הפרצוף שלכם. אבל אם אתם הייתם מכניסים לשם אנשים שראו ארץ זבת חלב הם היו נכנסים ואומרים ''ארץ זבת חלב ודבש''. האמת היא שהמרגלים חזרו פרדוכסליים. למה הם חזרו פרדוכסליים? מצד אחד הם חזרו עם פירות ענק והם אמרו ''טובה הארץ'' אבל איך אנחנו רואים את הענקים..

ככה אדם. אם אין לך חזון ברור בתוך הראש ואתה דואלי אז מצד אחד אתה תראה דברים טובים אבל הדברים הרעים יכריעו. אי אפשר ללכת עם שני ראשים. אי אפשר ללכת עם שני לבבות. אי אפשר ללכת עם שני חזונות. אי אפשר להגיד': כן אני גם בעל חזון אבל אני גם מציאותי. אתה לא יכול להגיד את זה. אתה לא קולט שאתה מייצר שתי מציאויות. או שאתה בעל חזון או שאתה מציאותי. זה 'או או' זה לא 'גם וגם'. לכן בעלי החזון לא שהם לא ראו את המציאות הם פשוט התעלמו ממנה והם יצרו חזון. חשוב לראות חזון של חברה מתוקנת. תחזיקו חזק את השכל ואת הלב אז אפשר לעשות את זה ''עלו נעלה כי יכול נוכל לה'' וצריך להחזיק את זה בראש ולא לפחד משום דבר. אין שלבים באמת שאנחנו צריכים להגיע עד שאנחנו נגיע לתיקון שלנו. בראש ובראשונה אתה צריך להחזיק תמונה בתוך הראש ואם התמונה שלך טובה פשוט לך לשם. פשוט לך לשם זה יקרה.

תגידו לי': איך מהטמה גנדי, הבנ''א לובש עליו סרי לא תת מקלע, חוזר בחזרה להודו אומר אנחנו נעשה גרוש של האימפריה האנגלית בלי אלימות. וככה עשה הוא לא ירה אפילו לא קליע אחד. לא החזיק נשק, לא עשה פרצופים, לא איים איומים בתקשורת, לא לבש מדים, הלך עסק במלאכה הודית, ישב באשרם. ואמר לכולם': אנחנו לא עושים אלימות פשוט תהיו אתם תסרבו לעבדות והכל בסדר. וככה היה. האנגלים לא יכלו להכיל את מה שהוא עשה 'אתה בא למלחמה/לא בא למלחמה. בוא למלחמה' אבל אנשים הולכים לא מתנגדים לא עושים כלום מה אתה תירה סתם ככה באנשים באמצע הרחוב. טוב בוא תהיה עבד. לא אני לא בא להיות עבד שלך. אז הוא לא מרביץ לו הוא רק אומר לו': אני לא עבד שלך. ומשהו בתוך המציאות יודע שבאמת זה לא נכון שמשהו יהיה עבד. לאט לאט לקחו את הפקלאות שלהם אימפריה שלמה עזבה אותם. וזה לא היה לפני 400 שנה הם קמו יחד עם מדינת ישראל ב 1948 וזה בזכות בנ''א אחד שאמר הם לא ישלטו עלינו ואנחנו נעשה את זה באופן לא אלים. אז תגידו איך בנ''א אחד הודי משחרר לנו אימפריה שלמה בקלי קלות ככה ואנחנו לא יכולים לבנות את האומה שלנו שיש לנו את הקב''ה ואת הרבנים ואת התורה. היום הכל נמצא. יש למשהו ספק שאנחנו לא נוכל לעשות את הדבר הזה? זה עבודה זרה הכי קשה. העבודה הזרה של יהודי שהוא אומר': אני לא יכול. אם יהודי יש לו דימוי עצמי נמוך זה הבעיה הכי גדולה שיכולה להיות.

אז בלעם התחזק בגלל שלבלעם יש כוח, כי הוא שואב כוחות של טומאה מהאתון שלו. האתון הזו מדברת הוא שואב ממנה ממש כוחות של טומאה. ואילו אנחנו מקורבים לקב''ה, בפשטות אתה יכול לדבר אתו. הוא נמצא אצלך בחצר, אצלך בבית, בכל מקום, שים יד על המזוזה, תפתח ספר תורה, שים עליך תפילין, שים עליך טלית, תפרישי חלה, תדליקי נר. ''דרשו את ה' בהימצאו'' בקלי קלות ''אני לדודי ודודי לי'' עוד מעט אלול המלך בשדה. אנחנו לא מבינים כמה אנחנו מחוברים לעוצמה הגדולה ביותר. מימי אנחנו בדיוק מפחדים. ''חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה'' (חיזבאללה חמאס איראן הכוחות שלהם כוחות של טומאה). ולמה כולם משתוללים. כי אנחנו עושים פה הפגנות אחד נגד השני. מפלגות ועוד ועוד.

אך מהפכים קללה לברכה?

אפשר לדבר אתך או אי אפשר לדבר אתך

אז אנחנו צריכים עכשיו לבבות טהורים. צריך לשנות את השפה ברחוב לשפה ממלכתית לשפה מאחדת. אנחנו בסדר גמור. אין בעיה לא עם היותך שמאלני או ימני גם אין בעיה עם היותך ליטאי או חסידי. יש רק בעיה אחת. אם אני יכול לדבר אתך או לא יכול לדבר אתך. יש הבדל מהותי פשוט בין אדם בעל גאווה לאדם בעל ענווה. אדם בעל גאווה אי אפשר לדבר אתו. אני עוד פעם אומר': אין בעיה שתחזיק בדעה אחרת ממני רק שיהיה אפשר לדבר אתך. אבל אי אפשר לדבר אתך. זה לא משנה מה. אז אי אפשר. אתה לא נותן גישה אני לא מצליח להגיע אליך אין לנו הדברות אז אני שונא אותך ואתה שונא אותי ואנחנו מדברים אחד על השני על כלום על סתם. אבל אם אתה בעל ענווה. תהיה בעל דעה שונה אבל תאפשר לי את היכולת לדבר אתך. אנחנו במחלוקת הרבה פעמים עם תלמידי חכמים עצומים אבל תמיד יש הדברות. תמיד: תביא ראייה, תנסה לשכנע אותי. אני מאפשר לך לשכנע אותי. כי שנינו רוצים את האמת. ואע''פ שאנחנו מתחילים ממחלוקות גדולים מאוד בסוף אנחנו מגיעים להסכמה ולאהבה. למה. הדלת תמיד פתוחה. תמיד אפשר לדבר 24 שעות ואף אחד לא מחזיק בליבו על האחר. אבל אדם בעל גאווה באיזשהו שלב אומר לך' אני לא רוצה לשמוע אותך. זה עיקר הבעיה - אז תבינו' כדי להפוך קללה לברכה כל ההבדל הוא בין גאווה לענווה - להפוך קללה לברכה הכל תלוי באג'נדה של הלב. מה אתה מחזיק בלב שלך. יש אנשים שיש להם צרות עין אחד על השני, יש אנשים שיש להם בלב קינאה מטורפת אחד על השני. אז כל היום שיפוטיות ביקורת כל היום נאכסים, רוצים/לא רוצים יוצא קללה. ויש בנ''א שאומר': מברוק שיהיה בשעה טובה. מה אכפת לך. זה לא שלי תהנה.

הכנעת הלב

הודיה

ויש דרך אחת בלבד להגיע לזה. רק דרך אחת אין דרכים אחרות. תשמעו לי אני אומר לכם כדאי לשמוע לי. רק דרך הודיה. ותשימו לב. אני נותן לכם פרופיל פסיכולוגי של בנ''א. אדם שלא יודע לבקש סליחה זה גם אדם שלא יודע להודות. זה אותו בנ''א זה אותו פרופיל פסיכולוגי. אע''פ שזה נראה לא קשור וזה קטגוריות שונות אבל כך זה מתנהג. ואילו בנ''א שיש לו הודיה הוא גם יגיד לך סליחה. זה תמיד הולך ביחד. אז כל אלה שאומרים קשה לי לסלוח להורים שלי, קשה לי לסלוח לבן זוג שלי, קשה לי לסלוח למורים שלי, קשה לי לסלוח. מתי בפעם האחרונה אמרת תודה על משהו. זה ככה הולך. אתם לא מבינים כמה זה עמוק. אבל מי שרוצה שתהיה לו קצת תזוזה בנפש לכיוון הנכון שיחייה בהודיה. הקב''ה לא חייב לנו שום דבר. כלום. ואנחנו חייבים לו את הכל.

אנחנו אומרים בחופה ובקידושין ''ברוך אתה ה' שהכל ברא לכבודו'' 'לכבודו' לא 'לכבודנו' אין שום סיבה שבעולם שאנחנו נרצה משהו לעצמנו. בשביל מה אנחנו צריכים את זה 'עירומים אנחנו נכנסים וערומים אנחנו יוצאים' בשביל מה אתה חי בשביל מה אתה צריך את זה. באנו לכאן כדי לקיים מצוות אהבה. הקב''ה נקרא ''טוב ומטיב'' בשביל זה באנו לעולם וזה החיוב שלנו לבני אדם להטיב. זה חובה להטיב. ולשם כך באנו. אז אתה בא ויושב כמו אפנדי ומבקש ומבקש ומוצץ ויונק ועוד מבקר את כל העולם על זה שלא נתנו לך?! מי אתה בכלל?! אז אדם כזה כתוב בתהילים ''תובאהו שואה'' (חס שלום לא עלינו ולא עליכם) אבל זה רוע לב. ואילו אדם שחי בהודיה ומודה פשוט על הפלא הגדול שאנחנו חיים בו. זה פלא עצום.

תיקחו רק דור אחד אחורה. את ההורים שלנו שהם עדיין חיים. ותראו כמה הם חיים בהודיה. אתם רוצים לעשות ניסיון. נורא פשוט. תיקחו חתיכת לחם ותזרקו באמצע הבית. אנחנו עוד קצת נרגיש משהו הילדים שלנו בכלל לא וההורים שלנו יהיו מבוהלים. לא מהלכלוך באמצע הבית. איך אתה זורק לחם. הם זוכרים את התקופה שלא היה לחם ואצלנו היום זה כ''כ הרבה סוגי לחמים. כ''כ הרבה יינות. כ''כ הרבה פירות כ''כ הרבה ירקות כ''כ הרבה שפע כ''כ הרבה בגדים כ''כ הרבה נעלים כ''כ הרבה בשמים כ''כ הרבה תאורה כ''כ הרבה מהכל. והדור הזה לא מפסיק להיות בדיכאון ולהתאבד ולעשות צרות. זה הדור הכי צורר שיכול להיות דור שכולו חייב. אבל למה הוא חייב. כי הוא לא יודע להגיד תודה. הוא לא יודע לקלוט מה יש לו בכלל בידיים. מה זה. אתה קם לריפוד כ''כ מטורף אתה מרופד כמו תינוק הכל יש לך.

אדם יכול כל כמה זמן לקחת לעצמו חופשה שלושה חודשים. יוצאת קרן השתלמות אתה יכול להודיע הודעה בעבודה 'אני יוצא לחל''ת שלושה חודשים חי על קרן השתלמות' ושלושה חודשים, טלוויזיה בטן גב עוגות מה שאתה רוצה בבתי מלון הכי טובים שבעולם והוא לא יודע להגיד תודה. הוא יחזור עייף מסטול ושונא את הקב''ה. וזה פלא גדול. ואי אומר לכם כי לא יודעים להגיד תודה. צריך ללמד ילד מגיל אפס להגיד תודה. לא להגיד תודה בגלל הנימוס כי אחרת הילד מרגיש שאתה מכריח אותו אתה צריך ללמד אותו את הפלא הזה של להגיד 'תודה'. להגיד תודה זה כמו להגיד אני אוהב אותך. שהוא יבין שזה לא טראוולי שהוא מקבל זה לא מובן מאליו שיש את כל השפע הזה.

אנחנו ילדותיים זה דור נורא ילדותי. אם יהיה פה רעידת אדמה או אם יהיה פה רעב חצי מתים רק בגלל חולשת האופי. בשואה היה ידוע שבגטאות העשירים היו מתים קודם ואלה שהיו עיניים וממילא בקושי אכלו שרדו. מי שהיה לו כל הזמן אח (קמין) בבית והיה לו אוכל בבית כשהם ירדו לקליפות של תפוחי אדמה הם לא יכלו לשאת את זה ומתו. והעניים שרדו. אז אותו דבר (חס ושלום) יקרה פה עכשיו איזה עניין. אתם יודעים מה זה שואה גרעינית. שואה גרעינית הכל הלך. זה פולס אלקטרומגנטי שמשבית את הכל אין לך תקשורת אין לך חשמל אין לך טלפון אין לך כלום. הכל ממילא יהיה מזוהם. כי נשורת רדיואקטיבית (תלוי בזמן מחצית החיים שלה) אבל חמישים שנה הבאות הכל מזוהם. אתה לא יכול אפילו לא לדלות מים (אפילו לא מבאר) אתה לא יכול ללכת לקטוף תפוזים הכל מזוהם. יהיה משבר רעב מטורף. אנשים שלא ימותו מהפצצה ימותו מרעב. וזה מפצצה קטנה.

אם תהיה כאן רעידת אדמה. אנחנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי האדמה זזה לנו מתחת לרגלים כל הזמן יש בולעניים שנפערים בים המלח כל שנייה כולם מבינים שאנחנו יושבים פה על כלום אם יהיה פה רעידת אדמה ויוציאו את כולנו לרחוב אני לא יודע כמה אנשים ישרדו. עכשיו יש פה מזגן. תעלו תורידו במעלה אחת, תביא את השל, לא אני יחזיק את הכוס תה שיהיה לי קצת חם בידיים. ולהגיד תודה אחת על כל הפינוקי הזה, לא. אז אח''כ מתקרב אלול שצריך להגיד סליחה לא מסוגלים. וזה הולך ביחד. אדם שלא מסוגל להוציא הודיה מהפה הוא לא יודע גם לבקש סליחה. זה רוע לב.

מי שרוצה להתחיל את החיים שלו יתחיל ''מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'' זהו. זה נקרא ''הנעור משנתו''. התעוררת. אפילו באמצע היום אתה יכול להגיד את זה זה נקרא ''הנעור משנתו''. הרי זה לא בברכה, זה לא נחשב לברכה, אתה יכול להגיד את זה מתי שאתה רוצה. אז כל פעם שאתה הנעור משנתו תגיד ''מודה אני לפניך''. אז זה קודם מתחיל בזה.

לבלעם אין בכלל את הדבר הזה בז'רגון. המילה תודה לא נמצאת בכלל בז'רגון. תגיד לו': בלעם תודה על כל מה שיש לך אתה הרי עשיר מאוד. מלך קורא לך. אתה מתקשר אכשהוא. תגיד תודה. זה לא נמצא בכלל במקום הזה. ותסתכלו את כל מה שעושה 'דוד המלך' זה הכל עניין של הודיה. כל התהילים זה פשוט תודה אחת ענקית על 150 מזמורים. וככה הוא מסיים. זה יהודי. זה ההבדל בן בלעם לבין דוד המלך. נתנו לך כבר פרשה שלמה תתבטא תגיד משהו. אין שמה משהו שמתחיל להיות דומה להודיה. תפתחו את התהילים, ישאלו אותך תן לי במילה אחת מה זה תהלים. תודה אחת ענקית. אין לי כלום אני לא רוצה כלום אני רק מודה על הקיים. זה יהודי.

והכל תלוי בזה. אז אם אדם יש לו רוע לב שיקרא תהילים. אתה לא יודע תהילים תדליק נר תגיד תודה. על כל משיש, על עצם היותך קיים. יצא לכם להרהר על הקיום שלכם יצא לכם לעצור ולהגיד': אני ממש תמהה מי זה האריק הזה. מי זה. מה זה הבריאה הזו' ניסתם לתמוה על עצמיכם מי זה האישיות. למה בחרת אותי. למה עיצבת אותי. איך עשית שאני אהיה פגיע ואני אהיה רגיש והנה אני כאן. יש קטע שאני אומר ''אני''. מה לי ולדבר הזה בכלל. איך יצרת את האני הזה. מכאן ואילך זה להודות 24 שעות.

 

 

יהודי כל הזמן הולך עם ברכות

זה אורך החיים שלנו

אני רוצה להסביר לכם איזה לב היה לבלעם. תבינו איזה לב תבינו איך הוא חושב. ברור שכל מה שיוצא לו מהפה. קללות. תקלטו משלמים לו כסף לקלל. איזה מקצוע זה. איזה מקצוע היה לבנ''א הזה. יעקוב אבינו לפני שהוא נפטר מברך את הבנים. משה רבינו לפני שנפטר' בוא נברך את העם. יצחק לפני שנפטר בוא נברך. פותחים את הפה שלהם ''פתח אליהו הנביא הזכור לטוב ואמר'' ישר בטוב כולם מתחילים בטוב. וגם הורו לנו חז''ל. תפתח בטוב ותסיים בטוב שחס ושלום לא להדאיג את הקהל ולא להשאיר אותם בצער. אתה אומר': אבל השעה קשה. בסדר לא משנה. אל תשאיר אותם בצער. בתשעה באב זה מקום אחד שאמרו לנו לא לשמוח אתה יכול להתחיל באזהרה ולסיים באזהרה לא ברע. אבל ביום רגיל תפתח בשלום שלא יהיה גזל שלום. להגיד שלום לכולם זה ברכה זה לא היי זה ממש לברך בשלום ותסיים בשלום. תבינו ככה למדו אותנו. על כל דבר תודה, על כל דבר תברך, יש לך ברכה ראשונה יש לך ברכה אחרונה. יהודי כל הזמן הולך עם ברכות. אנחנו אומרים 101 ברכות ביום אנחנו חיים את הברכה זה צריך לבוא לנו בקלות. ואם אתה נמצא במעמד מול הרב 'הרב תברך אותי' 'הרב בוא תהיה סנדק' בסנדק תברך תברך אז אתה כל הזמן חי את הברכה, אתה כל הזמן חושב ברכות לברך כל הזמן מבקשים ממך לברך. אז בהתחלה' אבל מי אני מה אני אח''כ אתה רואה איזה טוב זה מוציא ממך. אני מחפש אנשים שיגידו לי תברך לא בגלל הברכה או הכבוד כי זה מוציא ממני טוב. זה כ''כ חשוב שגם אתם תלמדו להיות כאלה.

והתורה אומרת הגעת מהבית כנסת תברך את הילדים שלך שים עליהם את הידיים. כל אבא. וגם האמא צריכה לברך. תברכי על החלה, תברכי על הנירות, תברכי את הילדים שלך, תברכי את בעלך, תברכי במקווה. אז מלמדים אותנו תוציאו ברכות שהפה הזה לא יוציא רע. תגיד שלום שלא יהיה גזל שלום. רבי יוחנן בן זכאי היה מקדים שלום אפילו לגוי בשוק. למה. ''אל תיתן לפיך להחטיא את בשרך''. לאומות העולם אין מצווה כזאת אין להם ברכה אין להם גם צווי כזה. אצלנו מברכים. אתה רוצה להתחתן. שבע ברכות. אתה רוצה לאכול. שבע ברכות. אתה רוצה לאכול סעודה. ברכת המזון. על כל דבר זה מלווה עם ברכה והודיה. זה אורך החיים שלנו. תבינו מה זה יהודי.

ואצל האומות העולם ה' ישמור. מה שהיה פעם דיבור רהוט וצח היום זה קללות. תיקחו כמה דורות אחורה השפה השתנתה לגמרי. אף פעם לא דברו ככה אבל זה אומות העולם. זה בלעם. ואילו עם ישראל זה 'משה רבינו' עם ישראל זה 'יעקוב אבינו' עם ישראל זה 'דוד המלך' ''ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך'' וזה הלכה ''אל תיקרא מה אלא מאה''. מה הוא דורש ממך. מאה ברכות ביום. אתה אומר': רגע אבל ה' אתה לא דורש שניכנס למקווה. אני דורש שתברך מאה ברכות ביום. מה הקטע של המאה? שהברכה תהיה שגורה בפיך.

אז זה הרעיון שה' יהפוך את הקללה לברכה. שכל מה (שחס ושלום) קללו ומקללים אותנו, אם יש בשמים משהו שמוחזק, משהו בעל תודעה שלילית, הברכות שלנו יהפכו את כל הקללות לברכות. אבל רק מעצם העובדה שנחייה בתדר הזה ובתודעה הזאת. אם משהו רוצה להתחיל תעשו כל יום (אולי זה מוגזם אבל אני חייב להגיד את זה) מאה הודיות. תתחילו עם זה. תעשו מאה הודיות. על היותך קיים, על זה שיש לך הורים ואתה לא זרוק ברחוב, שיש לך ילדים, תודה על מה שיש ותודה על מה שאין. וזה כ''כ חשוב שהדבר הזה יהיה. אנחנו מודים גם כל הצער שעברנו כי אנחנו היום יכולים להעריך את העומק שנגרם לנו מכל הצער שהיה לנו כתוב ''אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו'' אמרו חז"ל מה הקשר. ''אשרי הגבר אשר תייסרנו יה'' ''ומתורתך תלמדנו'', מה הקשר. הייסורים של האדם נהפכים להיות לו לתורה. יש אדם שלומד תורה בדפים ויש בנ''א שהייסורים שלו זה התורה שלו. אז אומרים ''אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו'' הייסורים משולים לתורה. אז כל מה שהתייסרנו לא הלך לריק זה נהיה תורה. אז צריך להודות לקב''ה ''גם כי אלך בגיא צל מוות לא אירא רע כי אתה עימדי'' אז כתוב ''בהויה ההלל דבר באלוקים אהלל דבר'' 'בהוויה' במידת הרחמים אני מהלל אותו ו'באלוקים' במידת הדין אני מהלל אותו.

אני יסיים בדבר אחד. נבוכנצאר גם כן כתב תהילים אפילו יותר יפים משל דוד המלך והמלאכים קטרגו לפני הקב''ה ואמרו לו ''הלו אין לפניך משוא פנים'' נבוכנצאר אנחנו יודעים את זה בשמים כתב תהלים יותר יפים משל דוד המלך למה קיבלת את של דוד המלך ולא של נבוכנצאר. הלו אין לפניך משוא פנים. אומר נכון אלא שאת התהילים האלה הוא כתב כשהיה לו טוב וכשהיה לו רע הוא קילל אותי ואילו דוד המלך אמר ''כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא'' כשהיה לו טוב. ''צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא'' גם בצרה הוא קרא לי. וזה ההבדל.

אז לאומות העולם מידי פעם אתם יכולים לראות thank to god I תן לו כמה פיצוצים הוא שורף לך את כל העולם. ואילו אצלנו אתם יכולים לראות אנשים שעברו כ''כ הרבה שכול ועדיין עומדים מעל הקבר ואומרים תודה לקב''ה. זה חומר אחר. רק מה, אנחנו צריכים להנציח את החומר הזה. והנצחת החומר בראש ובראשונה להודות. תוציאו הודיה מהפה ''טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות''. ''טוב להודות לה'' זה כמו ''וירא אלוקים את האור כי טוב''. וכל יום להשאיר הודעות הודיה. להודות לבעל לאישה לילדים. להודות על זה שאתה קיים.

אנחנו לא יודעים להודות על כלום אבל חשוב להודות על הכל. יש הרבה על מה להודות במיוחד הדור הזה. זה הדור האחרון שיכול לקחת את כל השפע ולהגיד לקב''ה' לא רוצים אותו רוצים אותך. אנחנו צריכים גם להודות לקב''ה שאנחנו חשופים למידע הזה. בזוהר היו אומרים ''אם באתי לעולם כדי לשמוע סוד זה דייני''. סתם היו אומרים משהו אחד קטן אבל היו מודים עליו בלי הפסקה. עצם העובדה שניתן להם אור והם ערים לו נגעו קצת באלוקות הם הרגישו שהם נגעו קצת באלוקות אפילו בקצה חוט אז הם הודו על זה. ומה היופי. הם לא היו חמדנים 'אני רוצה עוד' נתת לי קצה חוט ''טעמו וראו כי טוב ה'' אני יודה על זה על סוף ימי.

רוצים לחיות להתחיל מהודיה

שה' ייתן לנו כוח