הרב אריה חיים נווה שליט"א
סוד המחשבה עם הלב - פרשת שמות התשע"ט
הגלות נקראת 'גלות הדעת' והגאולה נקראת 'גאולת הדעת'. מבחינת הגלויות יש לנו ארבע גלויות; 'גלות מדי' 'גלות בבל' 'גלות אדום' ו'גלות יון' אבל יש עוד גלות שהיא כוללת את כל הגלויות שזה 'גלות מצריים' - כל הגלויות, השם הכולל שלהם זה גלות מצרים.
''ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה'' התחלנו ספר שמות שזה ספר חדש ובמקום הזה עם ישראל גלה למצרים והתחיל השעבוד - יש הרבה הרבה עניינים סביב הדבר הזה,
ספר בראשית הוא חומש אחד אבל 4/5 זה סביב העניין הזה של מצרים, זה תמיד מוזכר, אפילו שהם מגיעים למעמד הכי נשגב - מעמד מתן תורה - הקב''ה מתחיל ''אנוכי ה' אלוהך אשר הוצאיתך מארץ מצרים'' והוא לא אומר 'אנוכי ה' אלוהך אשר ברא את השמים ואת הארץ'. ואנחנו מזכירים את יציאת מצרים בכל דבר; בקידוש, בהבדלה, בהלל, בתפילה, בכל דבר, אין מקום שבו מצרים לא מוזכרת וגם האמונה שלנו כתוב שהאמונה המרכזית שלנו היא סביב יציאת מצרים - אנחנו צריכים להבין את העניין הזה.
מצרים מסמל שעבוד אבל זה לאו דווקא שעבוד שנגרם בגלל משעבד -
זה מאוד חשוב שאנחנו נבין את זה.. כי יש כלל בחוכמת הקבלה, כשבאו בטענות לאדם הראשון 'למה אתה אכלת מעץ הדעת' לכאורה אנחנו יכולים להגיד לקב''ה' אבל אתה יודע בעצמך שהוא לא אכל אלא פיתו אותו, מה הטעם בלבוא בשאלה לאדם הראשון ולשאול אותו: למה אתה אכלת? הרי אתה יודע למה הוא אכל, גם כתוב המדרש אומר' שחווה ישבה עליו טוב טוב טוב, התחילה לבכות לו ואמרה לו' מה אני ימות אתה תיקח אישה אחרת, אתה חייב לאכול' הכריחה אותו אז הוא אכל בשבילה. אז הקב''ה בוודאי יודע את המדרש הזה, אז למה הוא בא אליו בטענות, למה הוא לא בא לאשם? הוא היה צריך לבוא ישר לנחש ולהגיד לו 'למה פיתת את חווה?' ואח''כ אחרי שאדם אמר ''זאת האישה אשר נתת עמדי'' הוא הלך לחווה ואמר לה' למה את אכלת? וגם היא האשימה את הנחש כביכול לא בצורה קטנונית אלא זה דבר אמיתי, הנחש טרח להביא טעונים מטעונים שונים שישכנעו אותה לעשות את זה, אז תלך לאשם..
עכשיו, זה שאלה, זה שאלה שיש בה נניח להלכה - אם יש מוכר סמים ברחוב ובא בנ''א וקנה ממנו סמים, מי אשם? והתשובה היא לא המוכר אלא זה שקנה. אם יש אשת רחוב שנמצאת ברחוב ועובר גבר ומתפתה ממנה, מי אשם? המתפתה כביכול הוא האשם.
כמובן שיש את זה שדוחף אבל זה שדוחף הוא המלבוש לשטן והשטן יש לו תפקיד הוא עומד ומפתה זה הפואנטה שלו זה התפקיד שלו בשביל זה הוא נברא. הקב''ה עשה שזה מה שהוא יעשה זה התפקיד שלו, הוא לא bad guy. הוא לא ה- bad guyהוא קיבל רשות' שתבינו השטן לא עשה מה שהוא רוצה, השטן אומר לקב''ה: אני אפתה אותם? הוא אומר לו: כן תפתה אותם, אז הוא אמר לו: הם יפלו, אז הוא אמר לו: אבל אני אמרתי להם מצווה אחרת אז הם יצטרכו לבחור ביני לבינך - אני אמרתי לו' לא לאכול מהעץ ואתה אומר לו' כן תאכל מן העץ, בוא נעמיד את זה לבחירה. אז אי אפשר לבוא ולהאשים את השטן כי נתנו לו את זה אמרו לו' תפתה, זה שהפיתוי נמצא הפיתוי לא אשם - זה עבודתו של השטן וזה התפקיד שלו וזה בסדר גמור, זה האתגר שהוא נותן לאנושות.
הבעיה היא במתפתה -
למה הבעיה היא במתפתה? הבעיה במתפתה זה בגלל שהמתפתה צריך לבוא ולהגיד' מנסים לפתות אותי עם משהו שהולך לשעבד אותי, המפותה לא יודע שמה שמפתים אותו זה משעבד (מיד אני אדבר על זה).
גם מה שאנחנו רואים היום את הרבנים צועקים על הסמרטפונים ודברים כאלה עוד פעם הם רוצים לקחת את המפתה - הבעיה היא לא במפתה - יש כאלה שדורשים את זה לגנאי ויש כאלה שדורשים את זה לשבח, אני דורש את זה גם לגנאי וגם לשבח. רב שלא מכוון בזה ומכוון להצטדק מאחורי הסמרטפונים ודברים כאלה, אז זה לגנאי 'מה לא למדת תורה, אתה לא יודע שלא באים בטענות למפתה? ולשבח זה לרבנים שכן יודעים מה הם עושים, ומה הם עושים? הם מאשימים את הנחש, אומרים לקב''ה' למה נתת לנו יצר הרע. אבל כמדומני לא זאת הגישה ולא זאת הגישה, אני לא יוצא על גדולי ישראל אני מבין למה הם עשו את זה, הם רצו להעביר את הדין על משהו אחר ואני מבין שהם רצו להטות את זה לשם, אבל כמו שאנחנו רואים זה לא עוזר, אם אתה כל הזמן תנסה להאשים את המפתה זה לא יעזור לך' המפתה יישאר והמתפתים יתרבו זה לא יעזור חוץ מלהוציא את העצבים וליצור פלגנות, זה לא יעזור.
והתמכרתם למצרים
אז עכשיו אנחנו מאשימים את מצרים ומאשימים את פרעה ומאשימים את סיר הבשר ומאשימים את החומר ולבנים ומאשימים את גרמניה ומאשימים את היטלר ומאשימים את ארה''ב ומאשימים את הסמרטפונים ומאשימים.. כי יש לנו את מי להאשים כי זה כייף להאשים, אבל אני פטור.
וכל עניין של לימוד תורת גאולת מצרים' זה בכלל לא לדבר על פרעה ועל מצרים, הם לא המשעבדים, זה לא הבעיה שלנו, הבעיה היא זה שהמשתעבדים שהקב''ה אומר ''והתמכרתם למצרים'' לכאורה היה צריך להיות 'נמכרתם למצרים' שהכוונה היא שמכרו אתכם, איכשהו אתם נמכרתם; בן אם זה יוסף שמכרו אותו למצרים, בין אם זה ''וירד יעקוב מצרימה אנוס על פי הדבור'' נמכרתם.. לא, הכתוב לא אומר ככה, אומר ''והתמכרתם למצרים'' אתם מכורים למצרים.
עכשיו זאת נקודת הסתכלות מאוד מאוד חשובה לנסות להבין אותה - כל העניין של ההתנסויות שבנ''א נתקל בהם - ההתנסות היא לזהות באדם את כל הנקודות החלשות בו שמתפתות, זה הניסיון שלו, כי כל הנקודות שמתפתות סובבות סביב ציר אחד 'הרצון לקבל לעצמו' זה מהנה, זה נעים, זה תענוג, זה גם פאסיבי, זה קל
כל מה שאנחנו נהנים ממנו מהסיטרא אחרא קל; קל להסתכל ביוטיוב, קל לקחת סם ושהסם יעיף אותך, קל לעשות דברים שזמינים לך ועכשיו נותנים לך עונג, זה קל, אתה לא עושה שום מאמץ בשביל זה, זה פשוט פועל בשבילך, אז זה קל.
אז למה ההתמכרות היא קלה? כי אתה לא עושה כלום אתה פאסיבי, אתה פשוט צורך עונג זה כל הסיפור זה הכי קל לצרוך עונג. וכנ''ל הוא הדבר לגבי נס קפה או כל התאוות האחרות
תאווה זה תחליף אחר להתמכרות שיהיה ברור' תאווה והתמכרות עולים בקנה אחד -
אז אם בנ''א אומר' מה יש לי תאווה, אז יש לי תאוות אכילה, מה קרה? אז הבעיה היא לא תאוות האכילה הבעיה היא שאתה מכור לאכילה, אתה מכור, והתורה לא רואה אדם שיש לו תאוות אכילה ואדם שמכור לסמים כאילו זה שני אנשים שונים לגמרי היא רואה אותם אותו דבר, זה לא יותר גרוע מזה' שיהיה ברור. כל סוג של תאווה היא התמכרות - יש אנשים שמכורים לכעס, כל דבר מכעיס אותם, זה התניה להגיב בכעס והוא מכור לזה כי הוא חושב שזה מזיז עניינים - אז זה עניין של ''והתמכרתם למצרים''.
הדיאגנוזה -
האישו שלנו בלשבת וללמוד ולהבין' זה לא מצרים ולא פרעה ולא המשעבדים ולא הנוגסים' ועוד פעם אנחנו הקורבנות, עוד פעם עם ישראל הוא המסכן, עוד פעם אנחנו 'איך עושים לנו את זה אומות העולם' והשטן ואומות העולם הם תמיד ה bad guy.. לא, הם פשוט נמצאים שם מותר להם להיות שם
כל הבעיה היא שאנחנו עדיין מכורים, אנחנו עדין חלשים ''נרפים אתם נרפים''
שוב אני אומר' אני לא נותן שעורי מוסר ואני גם לא אומר 'צריך', אני פורס את מפת האמת רק כדי שאנחנו נראה, אנחנו עושים דיאגנוזה למציאות ואז האדם ידע איך לטפל בעצמו.
דוגמא נוספת זה כל הפרסומות שיש' אינספור פרסומות להכל: בגדים, אוכל, שתיה, אינטרנט, אופנה, שירים, מכוניות, בתים, הכל, הפרסומות הכי יפות בעולם. אז אתה יכול להגיד 'זה מפתה אותי', הם צריכים לעשות את העבודה שלהם זה מלבוש של השטן אבל הוא לא אשם זה התפקיד שלו הוא עושה את עבודתו יפה מאוד - למה אתה מתפתה?
עכשיו, יש לזה שורש עוד יותר עמוק, שמוביל אותנו כל הזמן לעניין של' כמה חשוב שנשהה בהגות מתמדת - ההגות היא רבודה - ולכן צריך בשביל זה קורס שלם מהתחלה ועד הסוף שאנחנו נעבור אותו אבל אחד הדברים הבסיסים הראשונים הראשונים שאתה רוצה לעשות הגות עם בנ''א ברחוב והוא אומר לך 'אני רוצה לעשות הגות' אז אתה אומר לו 'תהיה מודע'.
תהיה מודע לנשימות שלך, לגוף שלך, תהיה מודע לעובדה שאתה נמצא כאן, תהיה מודע לעובדה שאתה יושב ותהיה מודע לרגשות שלך. יש אדם שכועס והוא לא מודע כמו חיה אינסטינקט 'בא טלאק יוצא' אבל אם אתה יכול לתפוס בנ''א ולהגיד לו: תהיה מודע לזה שאתה הולך לכעוס ואדם אפילו תוך כדי כעס בוא נגיד שהוא לא יצליח לשלוט בזה אבל לפחות תוך כדי כעס תהיה מודע לזה שאתה כועס, זה כבר חשוב מאוד.
אז קודם כל, אתה צריך להיות בכלל מודע לשלל הרגשות שקיימים בתוכך ומפעילים אותך
שלב שני בהגות, זה להגיד לאדם' אתה יודע אתה והרגשות שלך זה בכלל לא אותו דבר
זה מזיז אותך זה מפעיל אותך אבל זה לא אתה. ואז אם בנ''א אומר 'מה אני עושה עם זה'? אז עכשיו יגידו לו 'אוקי, צריך להתגבר ''איזהו גיבור הכובש את יצרו'' מיד נדבר על זה, זה הפתרון אבל כרגע אנחנו עושים דיאגנוזה.
הדיאגנוזה זה שיש מלא התרחשויות פנימיות שמתרחשות בנו שאנחנו לא בחרנו אותם הם פשוט צצות, זה קורה.
רואים את זה ברחוב, איזה משהו שורט למשהו את האוטו הוא ישר מתעצבן, אתה אומר' יש לך כ''כ הרבה רגשות בתוך הנפש, הנפש שלך כ''כ מורכבת, למה אתה החלטת להגיב ככה? הוא לא שולט בזה, זה תגובה אינסנקטיבית הוא לא שלוט בזה. אתה נוסע ברחוב, משהו תוקע לפניך ברקס, ישר אתה מגיב בעצבים ואתה לוחץ על ההגה ובא לך להעניש אותו, שוב אני אומר: אתה יכול להגיד לו 'בדיל ויעבור', אתה יכול להגיד מלא דברים, יש לך מיליון תגובות, למה אתה בוחר בזה? זה אינסנקטיבי. נשבר כלי ונפל ועשה רעש - ישר התגובה היא להתעצבן על זה - יש הרבה דברים שזה פשוט אינסטינקט זה לא יעזור. לילד לא הולך אתה אומר לו: 'בוא תצייר לי ציור, תעשה עיגול מושלם' הוא לא מצליח, דבר ראשון שהוא רוצה זה לשבור את זה זה להרוס את זה זה אינסנקטיבי, רואים את זה אצל ילדים הוא לא בוחר בזה זה עולה ממנו. בכלל כל הרגשות הן לא בחיריות, אנחנו דברנו על עניין של 'אין שום בחירה' זה בכוונה, זה נמצא שמה.
אז מה הטענה? הטענה היא' זה למה אתה לא מודע'?
זה שזה נמצא שמה וזה מופעל כבר זה על on זה על 'ברירת מחדל' זה כבר עובד, אין לך ברירה אחרת. נניח אם משמיעים רעש חזק כולם יקפצו אז אומרים: מה אתה נבהל? לא שלטתי בזה זה לא שאמרתי' אוקי שמעתי רעש בוא נבחר: רחום, חנון, נבהל.. נבהל.. אתה נבהל, זה יותר מידי חזק עלייך.
כל הבעיה היא זה רק להיות מודע לזה - אף אחד לא בא בטענות על מה שיש בך שמשהו בא ואומר 'וואו אני כזה אני כזה' אין טעם להגיד את זה, אתה לא כזה, נולדת עם זה, נולדנו עם זה, זה הרעיון, זה קופסת האתגרים שלנו, אם זאת קופסת האתגרים בוא נעמוד בה. אבל כדי לעמוד בה אתה קודם כל אתה צריך להיות מודע אליה וכדי להיות מודע אליה זה קודם כל להגיד: 'אני וקופסת האתגרים שלי זה לא אותו דבר'.
מתי הצרות מתחילות ? שאתה מתחיל להגיד' אני זה קופסת האתגרים שלי ואני מצדיק אותה ואני מגן עליה ואני גם רוצה לקיים אותה וליישם אותה 'אני - כיף לי להתעצבן, כיף לי לאכול, כיף לי תאוות, אני מגן על זה, אני זוכר את סיר הבשר, אני מתגעגע לסיר הבשר רוצה את מצרים עזבו אותי מחופש, רוצה להיות משועבד למצרים' זה הבעיה.
שאומרים לאדם' אבל למה? נתנו לך את זה לכתחילה, זה העניין של יצר הרע, הקב''ה עשה את זה כי ''יתרון האור הוא מן החושך'', המהות המקורית שלך היא לא זה, זה רק מערכת האתגרים שלך זה לא אתה, זה האתגרים שאתה צריך לעמוד מולם. אז אף אחד לא בא אלייך בטענות' למה זה צץ בך, אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד: 'זה נורא ואיום שיש בי כעס' זה בכלל לא שייך אליך זה הקב''ה הדביק את זה לך.
עכשיו אנחנו מתחילים, למה אתה לא מודע לזה ? ולמה אתה לא מטפל בזה?
אף אחד לא יבוא לבנ''א ויגיד לו: למה יש לך צורך לקחת סיגריות? הוא כבר לקח סיגריות הוא כבר מכור, בסדר, אז אף אחד לא יתחיל לדון אתך בעבר, למה לקחת את הסגריה הראשונה, כבר לקחת את הסיגריה אתה כבר מכור, בוא נדבר על גמילה, לקחת לקחת, בוא נדבר על גמילה.. לא 'למה החלב נשפך'.. בוא נדבר עכשיו מכאן ואילך.
אז קודם כל יש לנו את הכניסה למצרים ויש לנו את יציאת מצרים
אז כביכול יש חרון אף על 'הכניסה למצרים' אבל יש פתרון לבורא כי הוא פרגמטי כי צריך לעשות עם זה משהו וקוראים לזה 'יציאת מצרים'.
אז קודם כל כניסה למצרים -
כניסה למצרים היא מאוד מאוד קלה אם אדם לא יהיה מודע אז נוגעים לך בנקודות בשלוש ורבע שניות, בלי בעיה, כל הפרסומות וכל התעשייה של השיווק עומדת כדי שתקנה דברים שאתה לא צריך אותם ותצרוך דברים שאין לך צורך בהם, אתה מבזבז ים של כסף על דברים ששמים לך איזה תחושות פנימיות עם אנשים שקופצים ודוגמנים ודוגמניות ומוזיקות מרגשות ודברים כאלה ואתה הולך ואתה קונה דברים שאתה לא צריך אותם, בשנייה שקנית אתה אומר' עבדו עלי.
אז קודם כל בואו נכין את מערכת ההגנה הזאת של הלפני, לפני הירידה למצרים,
לפני הירידה למצרים כביכול יש טענה לעם ישראל 'למה ירדתם למצרים'? לשבור אוכל 'מי אמר שאתם צריכים לאכול'?
ואני כרגע לא מדבר פיזית, אל תתפסו בזה, כרגע אנחנו מדברים רעיונית - אנחנו לומדים קבלה בואו נדבר תאורטית, אל תהיו לי פוסקי הלכה, אל תורידו את זה עוד לפה ותגידו 'מה זה מציאותי' ודברים כאלה כי אני יכול להגיד לכם מלא דברים, להראות לכם ולהוכיח לכם שזה לא מציאותי, אבל כרגע אנחנו מדברים תאורטית, אנחנו נדבר כרגע רק בתאוריה.
אנחנו חלק אלוק ממעל, נשמות, שאחרי פטירת הגוף לא שייך אליהם לא אכילה ולא שינה ולא נשימה ולא שום צריכה ואתם כבר ישויות רוחניות כי כתוב ''בשבעים נפש ירדו למצרים'' והשבעים נפש היו רוחניים מאוד זה 'יעקוב אבינו' והבנים שלו: יודעים את השם המפורש, עושים עליות נשמה, כולם בעלי רוח הקודש.
אוקי, למה נכנסתם למצרים? אתם לא כ''כ זקוקים לכ''כ הרבה אוכל.. זה לא טענה שלי וזה לא שאלה שלי זה שאלה של הרמב''ן, הרמב''ן אמר' אם אתם כאלה גדולים והקב''ה ציווה אתכם לרדת למצרים, למה אתם יורדים למצרים לא קיבלתם צווי, התייעצתם איתו? ראיתם שיש רעב, אוקי, התייעצתם התפללתם? הקב''ה יש כאן רעב מה אנחנו עושים? הרי הוא אמר לך ''לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך'' אולי הוא יגיד לך' תתפלל אלי, אתה רואה שאין תתפלל, אולי חסר לך תורה, אולי חסר לך אזשהיא תכונה זה לא טבעי שלא יורד גשם ''ונתתי גשמכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך תירושך ויצהרך ואכלת ושבעת'' אז משהו כאן לא טבעי בטבע, מה בחרתם בדרך הקלה 'אהה יש שם מצרים, אז בוא נרד למצרים.
אז זה הטענה המרכזית, למה מחפשים חלופות קלות? למה לחפש חלופות קלות?
עכשיו האדם מצדיק את עצמו 'מה אני רוצה לשרוד'.. אבל ככה? חייבים לשרוד ככה? אתה בטוח זה הרי מלכודת דבש, מצרים זה מלכודת דבש, מה חשבת שהם פראיירים 'תבוא, תיכנס, תפרה, תשרוץ תרבה' והם לא יגידו עליך כלום.
אני לא מבין את היהודים שנמצאים היום בעולם וצועקים 'אנטישמיות אנטישמיות'; אתם הולכים למקום מתרבים שמה, לוקחים להם את כל תפקידי המפתח, לוקחים ים של כסף, אתם נהפכים להיות קובעי הדעה באותה ארץ ואז הפולני מרים בוקר אחד את הראש שלו ואומר 'היהודי הזה אומר לי עכשיו מה לאכול, מה לשתות, איך אני צריך להתנהג?' אז זה מעצבן אותו.. ואני פלשתי אליו לא הוא פלש אלי, אני הלכתי לפולין. אז אנחנו באים לארה''ב ומתחילים להגיד להם איך להתנהג בעולם? מי אנחנו שנעשה את זה? יש לך סטנדרט משל עצמך לך לארץ ישראל תשב בארץ ישראל תעשה מה שאתה רוצה, תהיה אדם קדוש, אתה הולך לארה''ב ואתה מחנך אותם למוסר? צועקים 'אנטישמיות', מה אתה צועק 'אנטישמיות'? אתה לא שייך שם? אנחנו לא שייכים לגלות בגלל זה לא סובלים אותנו וזה טבעי שלא סובלים אותנו. תתארו לעצמיכם שזה היה הפוך' שהיו באים לכאן אמריקאים אמריקאים, לא יהודים, אמריקאים אמריקאים, מתחילים להתרבות, לעשות להם כמו בתי חב''ד: בתים אמריקאים, לבנות עיר, אחת העיר הגדולות היא של סאטמר 'עיר אמריקאית', לדבר לך אנגלית ברחוב, לא מעניין אותם עברית, לזלזל בתרבות האמריקאית, להעמיד שמה (כמו שהרב'ה העמיד שמה) איזה דמות אמריקאית ואח''כ להיכנס אליך לפוליטיקה ואח''כ לשנות את הדברים שהם יהיו אמריקאים, זה לא היה מעצבן אותנו? העיקר 'אנטישמיות'.
אז עם ישראל צריך לדעת' אתה במצרים? כן , מה אתה עושה במצרים, קודם כל לכתחילה, מה אתה עושה במדינה הזאת עזוב אוכל.. מה אתה עושה שמה בכלל? זה המקום שלך? זה האנשים שלך? זה התרבות שלך? זה הלשון שלך?
יש דיבור לגנאי ולשבח על העניין של יוסף - יוסף בא אמר לפרעה' אתה רוצה שאני יוציא אותך? אין בעיה, שבע שנים רעות שבע שנים טובות, אני יגיד לך איך לסדר את הכלכלה, סידר לו את הכלכלה. אוקי, עכשיו הוא לא הסתפק בזה, אמר לו: תמול את כולם, אני רוצה שאתה תמול את כל ארץ מצרים. עכשיו בגלל שפרעה אגואיסט, הוא רוצה לאכול, אז הוא אמר' בסדר נעשה את זה אבל באיזשהו שלב המצרים אמרו' שניה אחת מה לנו ולכם? אנחנו יהודים? מה אתה מל אותנו? אנחנו לא מצווים בזה זה שאתה עכשיו משנה למלך ואתה הולך עכשיו וקובע למול אנשים מבוגרים שזה לא בקטע שלהם? ''ויקום מלך אשר לא ידע את יוסף'' זה ברור שהוא לא ידע את יוסף כי הוא לא סובל אותו זה לא התרבות שלו הוא בשינוי צורה ממנו.
אז אם אנחנו מנסים לגעת בנקודת המקור: למה ירדת למצרים? ואם אתה נמצא באזשהיא סביבה שואלים אותך: תגיד למה אתה נמצא שמה? כשאני אומר' למה אתה נמצא שמה' סימן שאתה יונק מהסביבה.
כל אדם שנמצא בסביבה מסוימת הוא יונק ממנה, שואלים אותך: מה אתה יונק משם? מה יש לך לעשות שם בוא תסביר לי.. ואלה היו הדברים הראשונים שבאו בטענות למצרים, כתוב ''ויפרו וירבו וישרצו'' אומרים על בני אדם ''וישרצו'' זה לא היה העניין שרצו להגיד שהם פשוט עשו את זה הרבה מאוד יש עניין של ''פרו ורבו'' לא כתוב 'פרו ורבו ושרצו' אז כתוב ''וישרצו'' שהם נהיו כמו 'שרצים', מה זה שרצים? (ככה כותב בעל הסולם זה לא דעתי) שרוצים, הם רוצים כל דבר, 'אהה מצרים, אז אני רוצה את השמלה הזאת ואני רוצה את הכרכרה הזאת ואני רוצה את הארמון הזה - אני רוצה' הם 'שרוצים' winddow shopping, אז זה הבעיה.
אז שואלים אותם: אתה עם יהודי, אתה רוחני, אין לך בכלל פה חלק ונחלה, מה אתה עושה פה? מה אתה רוצה את סיר הבשר ואת הדגה, בשביל מה אתה צריך את כל הדברים האלה, כלי כסף וכלי זהב ומרכבות משנה, לאכול משולחנו של המלך, בשביל מה אתה צריך את זה? והם לא עצרו לתהות על זה.
הם לא עצרו לתהות על זה -
מה אדם עושה? 'אני בנ''א קטן יש לי אישה וילדים להאכיל אותם' ועכשיו כל אחד אומר את זה, מה נהיה? אסופה של בהמות קטנות שכל אחד במלונה שלו וכשהקב''ה מסתכל מעל זה אז הוא אומר: אז בשביל זה בראתי את העולם? כל אחד נסגר בעולם הקטן שלו, מה אני איש/ה קטן/ה יש לי שלושה ילדים, מה אתה רוצה ממני? את אומרת ואת אומרת והוא אומר והוא אומר והקב''ה אומר: אוקי אני בראתי את העולם כדי להוציא לאור שלמות פעולותיי שמותי וכינויי שיהיה פה שלום בעולם ותהיה הטבה ויהיה אור אלוקי ואני רואה חבורה של בהמות, אז למה שאני ישאיר את זה ככה? עכשיו כל אחד הולך למלונה שלו ובוכה שם 'אבל אני קטן, אבל מה אני' וזה עניין של 'ויפרו וישרצו' ואז באיזשהו שלב קמה האנטישמיות.
אבל הטענה המרכזית זה בכלל' מה אתה עושה שם? בוא תגיד מה אתה צורך מהמדינה הזאת שאין לך את זה בכל מקום אחר (מיד נדבר על זה, נשים את זה רגע בצד כי אנחנו נדע מה לעשות עם זה בנפש).
יציאת מצרים
היציאת מצרים זה שהקב''ה לא מוציא אותם לארץ ישראל, הוא לא מוציא אותם לארץ ישראל זה הקטע, עכשיו מתחילים, מספר שמות ועד הסוף, ארבעים שנה בתוך מדבר, אתה אומר' לוקח גג שלושה ימים בהליכה מסורבלת עם הילדים הקטנים כדי להגיע ממצרים מהחלק הצפוני עד לכניסה לארץ ישראל בחלק הדרומי.. גג בהליכה של אולי קמ''ש ביום, איך ארבעים שנה? מה הם עושים שם ארבעים שנה? הקב''ה אומר' תעזבו רגע את ארץ ישראל זה משהו אחר, אני רוצה לגמול אותם, אני צריך לגמול אותם, אני צריך מדבר; מקום שאין אוכל ואין מים ואין שם בגדים ואין קניונים, אין כסאות לשבת, אין מיטות לשכב עליהם - אני צריך לגמול אותם.
עכשיו תבינו זה עיקר התורה זה שמונים אחוז מהתורה שלנו 4/5 - ארבע חמישיות מהתורה אנחנו עוברים גמילה - חומש אחד אתה נכנס למצרים 4/5 מוציאים אותך משם. ככה זה עובד כדי שאתם תבינו את זה, זה לא דיבורים גבוהים וזה לא לצדיקים ולא לבעלי רוח הקודש, תשכחו מזה - כל הבעיה שאנחנו סובלים חיזבאללה ואיראנים וזה לא נפסק ופיגועים ומלחמות ועוד צפוי גוג ומגוג ומלחמת עולם שלישית זה רק בגלל ההתנהגויות האלה.
אז אם אדם רוצה להוציא את עצמו ממצרים, אני רק מסביר את הראש האלוקי, אני חייב להוציא אתכם למדבר למקום שבו אין שום דבר מזה, שום דבר מזה, גם אם יש לכם כסף אין לכם מה לקנות, אין בסטות שם, אין מה לקנות. אוקי אז איך חיים ארבעים שנה? אז אתם תהיו רוחניים כדי להתחבר למן ולשתות מבארה של מרים שזה רוחני לגמרי כל התיאורים האלה, אתם תראו באמצעות עמוד האש בלילה עמוד הענן ביום ''שמלתם לא בלתה מעליהם רגלם לא בצקה'' כשהם עומדים והולכים, אף אחד לא שוכב.
אז תבינו הוא הראה להם כוחות רוחניים אחרים, אמר' בואו תראו מה יש בכם,
חשבתם שאתם לא יכולים ללכת כי אתם עייפים, אתם צריכים לשבת אז אתם צריכים כיסא אורתופדי ואתם צריכים רפידות מעור וכל מיני דברים כאלה.. אתם לא צריכים, תלכו, אני אלמד אתכם להתחבר ותראו ששום דבר לא קורה, אתם חזקים וגיבורים. אתם צריכים בגדים להחליף כל שני וחמישי' הצבע הזה והצבע הזה והחולצה הזאת לא הולכת עם המכנסים האלה והפרנזים האלה לא הולכים בצבע יחד עם הכיסוי ראש ושעות עושים התאמות' מוציא אותם עם ג'לבייה אחת ארבעים שנה, זה ההופעה בוקר צהרים ערב.
מה היופי? הם ראו שזה יפה כי זה היה מלא אור.. זה היופי זה ''שמלתם לא בלתה'' לא 'שמלותיהם לא בלו מעליהם' ''שמלתם'' שמלתם לא בלתה מעליהם זה שמלה אחת והיופי שזה היה מתנקה מאליו.. היה להם מזגן, היה להם את שבע ענני הכבוד וכו'. רצה להוציא אותם למציאות ניסית, מה זה מציאות ניסית? זה לא מציאות שהקב''ה עושה אותה, פשוט ליכולות רוחניות, לזה הכוונה.
עכשיו לא סתם אמרו לנו שכל דור יבוא ויגיד 'אהה טוב נו זה היה עם משה רבינו זה היה מזמן' הוא אומר' הם היו בשער ארבעים ותשע של הטומאה גם אתה בשער ארבעים ותשע של הטומאה, אתה לא פחות גרוע מהם, הם לא ידעו כלום, הם לא ידעו שום דבר, הם אבדו את הצלם אנוש לגמרי ככה שאם היינו פוגשים מצרי והיינו פוגשים פה עכשיו איזה אדם יהודי זה היה מאוד דומה - הוא טמא הוא לא יודע כלום. בעלי מומים, טיפשים, בורים עמי הארצות, עושים שטויות מפה ועד הודעה חדשה כתוב שהם עבדו 'עבודה זרה', עסקו ב'שפיכות דמים' וב'גילוי עריות' אז היה קטרוג. המלאכים קטרגו על היציאה שלהם. רק באמת הקב''ה ענה למלאכים הוא אמר' תראו את המצרים זה הטבע שלהם זה המהות שלהם בשביל זה הבאתי אותם לעולם, תסתכלו על היהודים זה לא הטבע שלהם, זה שהם מתנהגים ככה זה לא בסדר אבל זה לא המהות שלהם.
אז זה לא המהות שלנו חברי'ה ''אכול ושתו כי מחר נמות''
אנחנו עדין במצרים כפי שאתם מבינים
ופרעה עדין שולט והוא עדין מעביד אותנו בחומר ובלבנים -
מחירי הדירות מופקע ברמות מטורפות, דירות בת''א מלפני שביעים שנה.. נשכרים בשבעת אלפים ש''ח בחודש שזה לא נורמאלי, הכל שמה שבור ורצוץ. דירות בפלורנטין שיש צחנה שעולה מהקירות נשכרות בעשרת אלפים שקלים. מחירים של עגבניות' שאצלנו זורקים טונות בגלל שעושים רגולציה, טונות זורקים, סתם, עגבניות הכי טובות בעולם אתה יכול לאכול אותם ככה, אתה קונה אותם בשבעה שקלים שאפשר לקנות את זה בשבעים אגורות בשקט. לא חסר כלום: לא פירות ולא ירקות, פשוט חונקים את העם. ושוב אנחנו אומרים וכך כתוב בסוף מסכת סוטה ''היוקר יאמיר'' לא כתוב שהמחירים של המוצרים יעלו כי המוצרים חסרים אלא היוקר מאמיר אז זה רק יוקר המחייה הוא הולך ונעשה גבוה יותר ואין באמת לזה שום הצדקה כי יש הכל ובשפע מטורף, הכל. מדינת ישראל יכולה לעשות כור גרעיני שיספק לנו חשמל שגם אם אתה תשאיר את כל המזגנים בבית 24 שעות ביממה בשנה אתה משלם שבעה שקלים ואנחנו מסוגלים לעשות את זה בקלי קלות אבל לא רוצים להיכנע לחברת חשמל. וכנ''ל מים, אנחנו יכולים להתפיל בכמויות גדולות ולהוציא את המים הכי טעימים בעולם והכי טובים בעולם המי גשם שיש לנו מדהימים.. זה הכל עצלות והזנחה יש שמה כל מיני פקדי ממשל מושחתים שממשיכים להשאיר את המונופוליזם הזה
אבל עוד פעם, מצרים זה מצרים' אמרנו אנחנו לא באים בטענות למצרים
'למה מצרים זה מצרים' הבעיה היא עם הרוב הדומם שהולך ומשלם - בצרפת רק בקשו לעלות את מחיר הדלק בחצי פרנק הם הפכו שמה את צרפת, אצלנו אומרים ב 24:00 בלילה מעלים את המחירים, כולם הולכים לפני 24:00 בלילה למלא.. ככה זה יהודי 'אני אתחמן את המערכת' לא חושב על 24:01 הוא חושב על 23:59 ''והתמכרתם למצרים''
עכשיו אתה תגיד לבנ''א, למה אתה לא עושה משהו עם זה?
מה אני יעשה? אבל מה אני יעשה? אז זה הבעיה. אז כל מי שהייתי בא אליו במצרים ואומר לו 'תגיד לי מה אתה עושה במצרים'? 'מה אני יעשה', זה ככה, אז נשארים במצרים. אפשר לעשות גם גאולות פרטניות ואפשר לעשות גם גאולות כלליות בגדול,
אבל קודם כל תשאל את עצמך: תגיד מה אתה עושה פה ?
יש משל על הגמרא שהמשל על כל הגמרא עצמה צריך מאוד להתמיה.. דיברנו על זה' על ערך במתמטיקה שנקרא 'ערך מדומה', מספרים מדומים, המספר הזה מופיע ואתה אומר' תכלס אין לזה פתרון לשורש של ( 1-) תעשו שורש של ( 9-) הוא כותב לך error אבל ישנם משוואות שפתאום זה כן מופיע וזה נראה כאילו המשוואות לא מסתדרות אבל אתה אומר' אני חייב לפתור יש עניינים שקשורים לחשמל שזה פתאום מחייב ואומרים לך' אבל אתה רואה שזה לא הולך לאף כיוון, אבל המתמטיקאים אמרו בואו נמשיך, בוא נראה מה יקרה, בואו נמשיך והם החליטו פשוט לבודד רק את המושג הזה של שורש ( 1- ) ולקרוא לו i imaginere ואז באיזשהו שלב הוא פשוט הצטמצם מן המשוואה. הם פשוט קלטו שהוא בא, הוא נראה מפריע לשעתו אבל הוא באמת לא קיים כי אח''כ איכשהו הוא מצטמצם עם עצמו.
אז אותו דבר, הקב''ה הכניס לנו ערכים מדומיינים -
כמו הרעב שלנו, הבגדים שלנו, כמו הצורך שלנו וזה נראה לנו בלתי אפשרי 'אבל בלתי אפשרי לחיות עם זה' ואז אומרים לך: בוא נחייה עם זה עוד קצת ונראה אם זה לא מצטמצם בסוף וזה מה שהוא עשה להם ביציאת מצרים; הוא לא נתן להם מים, הוא לא נתן להם אוכל, הוא לא נתן להם שום דבר ממה שהם רצו רק החזיק אותם בתהליכים של, שלושה ימים, שלושה ימים, שלושה ימים, שלושה ימים, עד שלאט לאט הם נגמלו והם אמרו: ''מן הוא'' מה מחייה אותנו? אני לא מרגיש רעב, אני לא חלש, ההיפך, אני חזק, אני בריא, מחילה מכבודכם אבל כך זה כתוב 'אני לא הולך לשירותים' קראו לזה 'הלחם הקלוקל' כי הוא קל, הכל בסדר, אני בריא, אין לי מום, אני לא חולה, הזקנים שלנו מזדקנים והם לא מקבלים שום תהליך של זקנה הם חזקים כמו הצעירים. אז הם שאלו ''מן הוא''? כי לא ידעו מה הוא, ככה זה כתוב.
אז אנחנו לא יודעים איזה יכולות רוחניות יש לנו ולנו זה נראה כמו סיפורי אגדה בזמן שיש אלפים אני מעיד על זה באופן אישי' אלפים שכך חיים והם לא נצרכים לעולם הזה בכלל.
והיציאה מהיכולות האנושיות ליכולות האלוקיות הוא לא כזה.. לא צריך להיות סופרמן בשביל זה, לא צריך להתאבד בשביל זה, זה הרבה יותר קרוב ממה שכולנו חושבים. נכון שכמו לכל דבר יש איזה מנהרה שאתה צריך לזחול בה וזה קצת לא נעים (אני תיכף אדבר על זה) אבל בצד השני יש חירות מטורפת זה שווה את המאמץ, אנחנו לא נמצאים סתם בכלא אנחנו בצינוק מטורף ואז בא משהו ואומר לך: אתה יכול לצאת מהצינוק לחופשי לחירות לגמרי אבל יש מנהרה שאתה תצטרך להצטופף בה קצת איזה עשרים מטר תעבור שמה.. והוא אומר לך 'רגע זה יותר ייסורים מהצינוק? אני לא רוצה'.. אתה אומר לו: אבל אח''כ יהיה לך חירות 'אבל אני לא רוצה, אם זה יותר ייסורים מפה, לא רוצה' והוא לא מוכן לתת עשרים מטר זחילה והוא פשוט ימות בצינוק. ככה אנחנו מתנהגים, כמו אסיר בכלא' שמכור לכלא שלו.
אז קודם כל אנחנו צריכים לדעת
היכולות שלנו הן פנומנאליות ואנחנו לא צריכים שום דבר ממה שיש לעולם הזה להציע.
זה שיש את מצרים יש את מצרים, זה שהיה שם את מצרים אפשר להגיד לקב''ה: תגיד למה שמת את מצרים בסמוך לישראל? אם היית שם את זה בצד השני של כדור הארץ אז הם לא היו צורכים את זה - זה לא הבעיה, למה ירדתם למצרים ? - זה שמצרים נמצאים שם כי יש גאוגרפית את מצרים, מצרים מיועדת למצרים, למה אתם ירדתם? זה השאלה.
אז כל אדם שעושה משהו ופתאום הוא מוצא את עצמו נצרך (זה יכול להיות להמון דברים) תבדוק את עצמך, למה אתה נצרך לזה?
אתה קונה משהו גדול למה אתה משלם עליו כ''כ הרבה תשלומים אח''כ אתה אומר' אני במינוס כי אתה קנית ספה בשבע עשרה אלף שקל, בשביל מה אתה צריך ספה בשבע עשרה אלף שקל? ואתה ניכנס עכשיו אליה בתשלומים ואין לך יכולת לנשום או לאכול או אני לא יודע מה, בשביל מה אתה צריך את זה? אתה בטוח שאתה צריך את זה? אני לא אומר לישון על קרשים, אני לא אומר, אני אומר להיות הגיוני ונורמאלי אבל אני חושב שאנחנו כולנו חרגנו. זה כבר חריגות מטורפות, אם אני צריך להעריך כאן בית ממוצע זה מעל מיליון שקל התכולה, עזבו את הקירות, אני מדבר על התכולה, בתכולה יש לכם שם מיליון שקל. לראייה קחו פתקים תרשמו על כל דבר, על המקרר כמה הוא עולה (שימו פתק על המקרר כמה הוא עלה לכם) על המדיח, על התנורים, על הכירה של הגז, על השיש, על הבגדים שלכם אח''כ תעברו עם מחשבון תעשו 3000+2000 אתם תגיעו ללמעלה ממיליון שקל, דברים שאתה לא משתמש בהם ע''פ רוב, תכשיטים ודברים כאלה שזרוקים לך בארון.. אלפי שקלים עשרות אלפי שקלים זרוקים בארון סתם ללא שימוש, גאד'טים קטנים, פתקים, עפרונות, עטים, מחשבים, מחשבונים, סמרטפון שכבר שדרגת אותו והוא יושב לך.. קודם קנית אותו בארבעת אלפים שקל שדרגת אותו עכשיו יש לך ארבע אלף שקל במגירה.. עוד איזה לפטופ עוד איזה משהו עוד איזה כבל עוד איזה אוזניות.. מיליוני שקלים יושבים לכם שמה למטה סתם דברים שזרקנו לפח כי רצינו 'הייתי צריך' 'אני חייב' 'אני צריך' אז אח''כ אתה נכנס לתסבוכת של תשלומים שהם לא פוסקים אין לך כסף לנשום ולאכול ולשלם שכירות ואתה בא בטענות 'אין לי כסף'.. אבל אתה עשית את זה.. בשביל מה נכנסת עכשיו ליוקר מחייה כזה?
אז מלא אנשים אומרים: הרב יש לי בעיות כלכליות, ישר אני שואל אותו 'מה אתה נועל' 'עם איזה טלפון אתה עושה לי ווטסאפ' 'מה אכלת ארוחה אחרונה' אף אחד לא כותב לי' אני עם מגפים קרועים, אני משתמש בסמרטפון של החבר ולא אכלתי את הארוחה האחרונה.. בד''כ כותבים לי את זה מבית קפה או משהו כזה.. טירוף.. תראו את המצב האבסורד. עכשיו תבינו אני רואה את זה שאני בן אנוש, מה הקב''ה אומר על זה? תבינו למה זה מעצבן אני רוצה שאתם תבינו למה זה מעצבן - אנחנו לא שמים לב כמה אנחנו קטנוניים זה ילדותיות מטורפת מילא שהיא נמצאת לפחות תהיה מודע לזה, לפחות תהיה מודע לזה אף אחד לא מאשים אותך, אף אחד לא רוצה להרביץ לך, אף אחד לא רוצה להעניש אותך, אין עניין בזה ה' רוצה לפתור את זה אבל הוא אומר לך' בוא תהיה מודע, בוא תהיה מודע לזה.
אז כל הרעיון של מצרים, אתם נמצאים במצרים? כן, מה אתם עושים שם?
אני צריך להביא לכם קצת מדרשים שהרי משה רבינו צריך להוציא אותם ממצרים עכשיו זה מיליונים, איך אתה מוציא מיליונים ממצרים? איזה טעונים יהיה לך?
בכל זאת לאנשים היה שם בתים ולא היה להם לא ת''ז ולא דרכון אין ארץ מובטחת שאתה יודע, היום משהו נקלע לצרות ברוסיה אז אתה אומר לו' יש ארץ ישראל בוא תבוא לכאן אנחנו נדאג לך יש לך; משרד קליטה, משרד עליה, אני אדאג לך, אז הוא יודע שיש לו בית אלטרנטיבי' אין להם בית אלטרנטיבי, אז איך אתה משכנע מיליונים לקום ולצאת משם, הם לא היו שם גם יום יומיים הם היו שם 210 שנים זה המון זמן להיות במקום הזה..
היום את האמריקאים אתה לא יכול להביא אותם לפה, תגיד לאמריקאים: בואו תעלו לכאן, מה יש לכם לעשות שם, בואו, הכל יש לכם פה: נקים כאן מפעלי הייטק, אנחנו מסוגלים לעשות את הכל חבל שאנחנו מייצאים את כל המידע שיש לנו לשם, בואו לפה', הוא יגיד לך: 'מה אני יעשה פה בארץ פה יותר טוב' פה הוא סתם נהג מונית שם הוא מינימום taxi driver .. ככה זה.. ה' ישמור.. זה טמטום שגורם לשעבוד על שעבוד על שעבוד, סתם.. ואז מה קורה? מגיע הדור השני, אנשים שלפחות בגיל שלי והלכו לשמה שלי והילדים שנולדו היו ב public school כבר אבדו יהדות, אבדו הכל, אין להם קשר לשום דבר זה לא מעניין אותם ואז הם קולטים את הצרה. אבל עוד פעם, אין כאן את מי להאשים, אנחנו לא נמצאים במקום של האשמה, האשמה היא - שאדם לא מודע לעצמו - בקלות אפשר לעשות את כל הבעיות האלה לכל אדם..
סוגיה שאני רוצה לפתוח אותה בפניכם כי זה תופעה,
גברים שבגדו במהלך החיים שלהם עם משהיא אחרת והמשהיא אחרת נהייתה תובענית מאוד ופתאום הוא קלט שהוא נכנס לברוך עצום, עכשיו הוא לא התכוון, הוא אוהב את האישה שלו ורוצה להיות במשפחה שלו אבל הצד בשני נהיה מאוד תובעני, עד כדי מצב של פדיחות הרי היום אין בושה פייסבוקים והכל בפדיחות בחוץ והוא לא יודע איך לצאת מזה. עכשיו כל מה שהוא אומר לעצמו' זה היה פעם אחת שנפלתי שהתפתיתי, פעם אחת פשוט תפסו אותי במקום לא טוב כאילו מה עשיתי.. וזה הולך לכל כיוון.. אני מטפל בזה כי זה תופעה זה כמות גדולה מאוד אבל הגבר עצמו לא אומר: אני מאוהב במשהיא אחרת תשחרר אותי מהישנה.. הוא אומר 'עשיתי טעות אבל חד פעמית' כאילו עשיתי את הטעות החד פעמית הזאת וזה תפס אותי. ומכאן זה בעיה.. והמשפחות נכנסות וכולם מתערבים וזה עיוות של הכל והבנ''א פשוט נמצא במצב של' הייתי חלש נקודתית זה לא שאני עכשיו 'בוגד דיפלומט' או משהו כזה הייתי חלש נקודתית' אבל אף אחד לא הבין את זה. אף אחד לא הבין את זה שהוא היה חלש נקודתית ומשם הוא הסתבך זה הכל נראה כאילו זה שייך לאישיות שלו. וככה כולנו, לכל אחד הייתה הסתבכות כזאת כי הוא היה חלש נקודתית - לפעמים אדם גונב בסופר סתם רצה לגנוב כי זה היה קל.. והפכו אותו כבר לגנב ופותחים לו תיק ותביעות אצבע ועל תנאי.. הוא היה חלש נקודתית.
אז שוב אני אומר' זה שאנחנו חלשים נקודתית, זה שזה נמצא בנו זה נמצא בכל אחד, כל אחד ואחד מאתנו הוא בר נפילה בפוטנציאל כתוב ''אדם לעולם מועד'', הגמרא אומרת את זה ''אדם לעולם מועד'', אבל רק אומרת לך: תהיה מודע, תהיה מודע לזה.
בראש ובראשונה קודם כל תהיה מודע לזה, תהיה מודע לזה שאתה חלש -
אם אדם יודע שהוא משתמש יותר מידי בכרטיס אשראי והוא קונה כמעט כל דבר כי אין הוא מתפתה אז אל תלך לעשות winddow shopping, אל תפתח את האינטרנט, הרי אתה יודע שאתה מתפתה לזה,
תעשה הרבה מאוד עבודת הכנה שקודמת לזה של להגיד: למה זה קטע חלש אצלי ?
למה אני מוצא את עצמי כל הזמן משוטט בקניות, כל היום בקניות וכל אחד יש לו הקטע הזה. בנ''א אחר, אתה יכול לראות אותו כל שניה קם הולך, פותח את המקרר, סוגר, חמש דקות.. אולי ייוולד שם פיצה, הולך, פותח את המקרר, אין, אח''כ עוד פעם אולי ייוולד גלידה.. תעצור שניה אחת: למה יש לך דחף כל שניה לפתוח את המקרר? אם יהיה סרט בבית שיצלם את כל בני הבית מה הם עושים... בית משוגעים... שום דבר לא יציב שמה, אתה לא מבין אף אחד, למה הוא עושה מה שהוא עושה. מה הבעיה בבית? שהמוח מתנתק שמנו אותו בחוץ (יחד עם הנעלים) ואז אתה נכנס עם הגוף והגוף עכשיו שולט.. אתה רואה את האדם קם.. הולך לראות מה יש במקרר פותח את התנור אולי ייוולד איזה עוגה.. זה אבסורד כזה פשוט לשבת בבית כזה ולראות את האנשים כל הזמן זזים ואתה אומר: למה אתה זז? למה אתה נע כל הזמן? שב. היום זה נהיה מגיפה בישיבות, כל שניה הם קמים לפינת קפה, כל שניה קמים לפינת קפה. וגם במקומות העבודה זה ככה.
למה ? כל הזמן הגוף מעלה צורך, כל הזמן רגשות, כל הזמן מפעילים אותך. ואם משהו בא ואומר' בשביל מה אני קם? בשביל מה אני שותה שלוש, ארבע, חמש כוסות קפה ביום? בשביל מה אני צריך את זה, עוד סגריה עוד סגריה עוד סגריה? תבינו מה זה השעבוד למצרים.
הבעיה היא לא בפרעה והבעיה היא לא במה שיש במצרים להציע והבעיה היא לא בפירמידות, הבעיה - למה אתה מפותה? למה אתה לא מודע לזה? למה אתה לא עושה משהו עם זה? למה אתה לא חזק כנגד זה?
עכשיו תעזבו את זה לדברים ההישרדותיים, בוא ניקח את זה אפילו לרמה אחרת, עניין של רצון באהבה' שזה צורך שיש אותו מגיל שאתה נולד עד זוגיות - גם הצורך באהבה זה שעבוד כי אתה תלוי במשהו..
מלאך המוות, הנחש, הוא מלך הפיתוי -
אז מכיוון שכתוב ''אל תיקרא חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות'' והחירות היא ממלאך המוות צריך לדעת ש'מלאך המוות' נקרא ככה בגלל התכלית שזה מביא למוות אבל אם היה צריך לתת לו את השם שלו הפועל כל הזמן זה 'מלאך הפיתוי' זה הנחש 'מלאך הפיתוי' הוא 'מלך הפיתוי' ואם אתה רוצה להיות בין חורין ממנו פשוט תעמוד תגיד לו: מה שאתה רוצה למכור אני לא רוצה לקנות ואז אתה תמצא את עצמך מחוץ למצרים, כי הקטע הוא שגם אחרי שהם היו במדבר בחוץ הם התגעגעו בחזרה למצרים.
רבי נחמן מברסלב אומר' יש בנ''א שנמצא בארץ ישראל אבל הרגלים שלו דורכות בגלות ויש בנ''א שנמצא בגלות אבל רגליו דורכות בארץ ישראל.. ששאלו אותו: למה לא עלית לארץ ישראל, אומר' אני כל הזמן נמצא בארץ ישראל הקרקע שמתחת לרגלים שלי היא ארץ ישראל' ולא הבינו אותו, אבל מה הוא רצה להגיד בזה? שכביכול שמו אותך בארץ שהיא לכתחילה, למה אנחנו נמצאים בארץ יבשה שאין בה כלום? אתה לא צריך כלום; לא צריך שיהיה פה נפט ויהלומים וזהב, לא צריך, אומות העולם צריכים את זה אנחנו לא צריכים את זה.. אז זה הרגלים של ארץ ישראל, אתה לא צריך כלום זה ארץ רוחנית. ויש בנ''א שנמצא פה וחושב על הג'ינס ועל הטריקו ועל הדברים שהוא צריך לקנות בדיוטי פרי ועל דברים שהוא צריך להביא מחול אז הרגלים שלו דורכות בחול ויש בנ''א שהוא נמצא בחול זה יכול להיות ממש, הוא נמצא על מפלי הניאגרה שנמצאים בקנדה והוא חושב ארץ ישראל וזה לא מעניין אותו מה שהוא רואה ומה שהוא חווה.
היציאה ממצרים
קבלת החלטה, רוצה אני -
זה מה שמלמדים אותנו עכשיו בפרשות הבאות, אנחנו נדבר על זה כי צריך לפענח בדיוק מה היו המכות הרי היו עשר מכות שזה ''נגוף למצרים ורפוא לישראל'' עד עכשיו אנחנו דברנו בשנים הקודמות איך זה ''נגוף למצרים'' אבל צריך להבין איך זה ''רפוא לישראל'' כי יש שמה עשרה שלבים של גמילה, זה עשרה שלבים של גמילה אבל בראש ובראשונה לפני שעוזרים לאדם לצאת ולהיגמל אתה לא מתחיל לגמול בנ''א עד שאתה לא אומר לו' אתה רוצה להיגמל'? אם הוא יגיד לך 'לא' אז זה בלתי אפשרי ורואים את זה, במכת חושך שמונים אחוז מהיהודים מתו במצרים, למה? משה רבינו אמר: אתה רוצים לצאת החוצה? לא, לא רצו, שמשהו לא רוצה הוא לא רוצה.
נדמה לי ששלחתי לכם סרטון על מייק טייסון שחווה פתאום התעוררות רוחנית אז הוא אמר ככה באחד המקרים שאלו אותו: איך חטפת מכות ולא נפלת? ואיך היו קרבות שחטפת מכה שהיא נראתה חצי ונפלת? אז הוא אומר: המתאגרף שנופל רוצה ליפול ברגע שאתה עושה quit בראש אתה נופל, הוא אומר' זה לא פיזי זה quit בראש, אם אתה לא רוצה ליפול ידרכו עליך יבעטו בך ואתה עומד.
אז אם אתה לא רוצה להיגמל אתה לא תיגמל, אם אתה רוצה להיגמל אתה תיגמל אז קודם כל זה מתחיל בהחלטה שלך - מי יעזור לך, מה יהיה העולם החיצוני שיסייע בידך 'זה בקטנה' אבל אם אתה לא תרצה לעזור לעצמך.. כתוב ''תושע ידכם לכם ואני יושיע אתכם'' בואו תגידו לי שאתם רוצים לצאת, אין כפייה ברוחני, אם לא תירצו אני לא יכול להוציא אתכם, כתוב ''וחמושים יצאו ממצרים'' 'חמושים' זה חמישית רק עשרים אחוז יצא.
אז קודם כל בראש ובראשונה אם אדם רוצה לצאת, אז בראש ובראשונה תהיה מודע
כי יש הרבה מאוד אנשים שאומרים'; רגע הרב אני לא מוכן לוותר על האוכל ואני עוד לא מוכן לוותר על השינה, אני עוד צריך לנסוע לחול, אז בסדר, אז אין מה ללכת להדרכה רוחנית, אין טעם בזה. אבל אם אתה אומר: הרב אני רוצה לצאת אני לא אומר שמחר בבוקר אני אגמל מזה אבל אני רוצה לצאת מזה, אני יבוא להמשיך לשמוע כי אני רוצה ואני רוצה להיתפס על משהו אז כבר אמר הבעלש''ט שזה כמו בנ''א שכבר נמצא בנהר השוצף והגועש אבל הוא מושיט יד ומנסים כל הזמן לזרוק לו' פעם ענף פעם זה פעם זה והוא מנסה לתפוס אז אתה אומר: אהה אני רואה שהוא רוצה לצאת. אבל אם בנ''א עושה רפטינג או שהוא עושה קייקינג והוא אומר לך' אני פה, אני עוד לא רוצה לצאת, אל תוציא אותי אל תזרוק עלי חבלים לא רוצה לצאת' אז מה אתה יכול לעשות עם זה? וזה פלא, זה אותו נהר וזה אותם שני אנשים רק אחד אומר לך' אני עושה רפטינג ואני עושה קיינקינג וזה נעים לי אני לא רוצה לצאת מפה ואחד נראה כאילו הוא טובע שם. אז אם זה שטובע אומר לך' זרוק לי משהו אז הוא בא לשיעור הוא מנסה לשמוע משהו איזה חבל איזה משהו שיכול להגיד 'תפסתי' בגלל מה שאתה אמרת אני יכול לצאת ומי שישלח את זה זה לא אני זה הקב''ה אני אפילו לא יודע מה אני מדבר - אז זה ככה שהקב''ה ידע להציל כל בנ''א רק תגיד 'רוצה אני'
אז בראש ובראשונה אתם צריכים לדעת' לעולם הזה אין מה לתת לנו,
יש פה משהו שעדין חושב שהוא עוד לא מיצה משהו ואם הוא ילך הוא יהיה מאושר מזה? תגידו לי' אני מוכן לממן את זה מהכיס הפרטי שלי' איזה מועדון, איזה חול, איזה טיסה ... אני לא יודע, מה יש לאנשים בראש כבר היום, ושאתה תגיד אם זה יהיה לי אני יהיה מאושר.. אני יממן לך את זה, בלי נדר אני יממן את זה כדי שאתה תלך ואתה תראה אין שם כלום ''והנפש לא תמלא''.
הגמרא מספרת על נסיכה שיצאה מן הארמון והתחתנה עם כפרי אז הוא בא אומר לה: את רוצה לישון על המיטת עץ? היא אומרת לו' היה לי בבית כזה מזרון.. אומר לה: יש לי מים עם מלח עשיתי לך מרק תשתי, היא אומרת לו 'אתה יודע מה אני שתתי בארמון.. וככה. אז זה מה שהעולם הזה, הנשמה שלנו היא בת מלך והעולם הזה כפרי רוצה לתת לנו כאן קרואסון ופיצה..
זה כ''כ חשוב שאנחנו נגיע להבנה הזאת מצד עצמנו ואז אם לאדם כבר יהיה חשק לא לאכול ולא לצרוך ולא לגעת בזה, אז זה התחלה של הדרך הרוחנית -
להגיע לרוח הקודש זה לא ע''י ידיעת שמות או על גלגולי שלג או על סיגופים או על מקוואות קרות, רוח הקודש או כל עליה אומרת' שאתה לא רוצה את הקומה התחתונה, זה בראש ובראשונה. 'ארץ ישראל' זה לא העניין של ההגעה לארץ ישראל זה קודם כל לעזוב את מצרים.
זה מחולק לשני שלבים: הרצון שלך להיכנס לא''י והרצון שלך לעזוב את מצרים -
דברנו על המשל שנתן הבעלש''ט של אישה מוכה, קודם כל תעזבי את בעלך אח''כ נראה אם אנחנו נתחתן עם משהו חדש. אבל קודם כל אם אתה נמצא במקום רע קודם כל תבקש לעזוב אותו אל תבקש מיד חלופה ואלטרנטיבה זה לא חייב להיות במקביל,
קודם כל תעזוב את הרע ואח''כ עשה טוב -
אז אנחנו נמצאים במצרים אז קודם כל צריך להיות סוג של ייאוש ממצרים
אנחנו צריכים להגיד' אין לי.. רק אנשים, אתם יודעים מה הם מתרגמים? אני רוצה למות מפה.. לא אנחנו רוצים לחיות אנחנו פשוט לא רוצים את מצרים ''לא אמות כי אחייה ואספר מעשי יה'' זה שבנ''א אומר' לעולם הזה אין מה להציע לי אני רוצה למות, למה אתה רוצה למות? זה לא נכון בוא נהפוך את מצרים לגן עדן זה לא בעיה, למה לרצות למות, תרצה לחיות פשוט אל תירצה לצרוך את הדברים שיש פה.
איך עושים חרם במקומות מסוימים ? אתם יודעים בארה''ב או בצרפת באירופה סוגרים ממש מפעלים שלמים, מפעל שקם על איזה משהו שהם לא אוהבים עושים 'חרם צרכנים' והוא נסגר, הם לא רוצים למות מן העולם הם סוגרים את הרע.
אם אנחנו לא נרצה את מצרים לא יהיה מצרים, פשוט מאוד - אם אנשים יגידו לרחוב 'אנחנו לא צורכים סמים' לא יבואו מוכרי סמים, תחשבו אם כל האנשים ברחוב יגידו' אנחנו לא צורכים סמים יעשו לזה איזה לובי ענק ''לא צורכים סמים יותר'' אז לא יבואו אלייך כל אלה שמבריחים ועושים כל מיני קונצים ומגדלים במקסיקו.. שיגדלו ושיבריחו ושיעשו.. כשהוא יגיע לרחוב יגידו להם 'לא', אז לאט לאט הם יפסיקו כי אין לזה צורך. ברגע שהציבור לא ירצה לצרוך את זה כבר לא יהיה שיווק לזה זה הכל הרי עניין של עצה וביקוש, אז אם אין ביקוש אז אין היצע, למה יש היצע? כי יש ביקוש נורא פשוט
אז כל אדם צריך לעשות לעצמו את החשבון נפש במיוחד בימים האלה (אני מיד יקריא קטע שנמצא 'באוצרות הסולם', ספר נפלא של בעל הסולם לפי פרשת השבוע, מאמר קטן..) בראש ובראשונה מה שאנחנו זקוקים ולאט לאט להעביר את ההשתוקקות שלנו מדברים
לא לצפות בפרסומות, אם אתה יודע שפרסומת עושה לך את זה אם היא מניעה אותך אתה יכול לראות פרסומות על מה שאתה רוצה אבל תגיד לעצמך בראש' מה אני צריך את זה, מראים לי עכשיו איזה אוטו חדש.. ותשימו לב את כל מכוניות היוקרה עושים את זה עכשיו במחיר עממי גי'פ לקסוס במוו, היום אתה יכול לקרוא ב 150 אלף שקל שזה ממש ממש מטורף, אתה רואה איך הסיטרא אחרא אומרת לך 'תעזבו את הרוחניות'.. הרי האור שזורח הוא כ''כ חזק. אני יגלה לכם משהו.. הגמרא אומרת במסכת ברכות (אמרתי את זה פעם אחת) שאם שמים אפר וגרגירי אבק מסביב למיטה, בבוקר אתם יכולים לראות עקבות של מזיקים, אם אתם תעשו את זה בתקופה הזאת אתם כבר לא תיראו, למה? ההארה של המשיח כ''כ חזקה שהצללים של החושך לא נמצאים כבר, ההארה חזקה כבר. אבל איך רואים את זה? הסיטרא אחרא מגבירה ועושה כל מיני מצבים של למשוך אותנו בכל מיני צורות: מאכלים מיוחדים מאוד, דברים מיוחדים, הכל כ''כ זמין אין עד אלייך 'אל תצא מהבית אנחנו נבוא אליך, נשלח לך משהו שייקח לך אפילו את הרכב הישן ייתן לך רכב חדש, משהו ייקח לך את הסמרטפון הישן ייתן לך סמרטפון חדש, טכנאים מגיעים אלייך הביתה, הכל, אל תצא מהבית', עד כדי כך.
ואנחנו צריכים להיות חזקים ולהגיד: בשביל מה אני צריך את זה -
זה הסגולה הכי גדולה קודם כל לאושר כלכלי 'לא לצרוך שום דבר' אל תצרכו לא צריך ..
צריך אוכל, בסדר תקנו אוכל אבל לאט לאט תמיד.. תעמוד למשל בסופר, אתה מת ברעב אתה רוצה, העיניים קונות, כל הזמן תשאל את עצמך: אני עכשיו צריך את זה? שלוש ארבע חבילות של פסטה, עשר חבילות של בייגלה שזה במבצע.. כל זה במבצע.. זה הכל ''מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמיתך'' כל הזמן 'מבצעים', אדם לא בא ואומר: מבצע לא מבצע, מה אני צריך את זה עכשיו עוד מעט פסח אני צריך עכשיו שלוש קג' בייגלה בארון? לא שמים לב לזה, אוטוטו פסח, תיקחו בחשבון שאח''כ צריך לאכול את כל זה ואז מגיעים חבל אתה נתקע אם ים של פסטות וים של חמץ וזורק אותם אז לקחת כסף זרקת לפח, חבל, תיקחו בחשבון תסיימו עכשיו כל מה שיש לכם זה ים של דברים שהכל חמץ בוא נראה אתכם מעכשיו אוכלים את כל מה שיש בבית אם יחסר תיקנו שקית לאותו רגע, בא לכם פסטה, לבריאות, תלכו תקנו תאכלו אותה, לא לשים.. בארונות, עושים מזווה.. מלחמת עולם שלישית.. תסתכלו על הדברים שיש לכם בבית תשאלו את עצמיכם 'מה אני צריך' תעברו עם פתקים ותרשמו 'לא צריך' 'לא צריך'.
הרב סיפר לנו שהיו צדיקים של פעם שלא היה להם מטבח זה היה עוד חדר שינה.. אני מדבר על פעם.. והם ככה הראו לקב''ה ולעצמם שלא צריך את זה 'לא כל דבר צריך': חדר לזה וחדר לזה ונעלים לזה.. זה הכל המון כסף שמשעבד אותך, אתה צריך לעבוד בשביל זה.
אגב, אם אתה קנית גמרנו אתה צריך להחזיר את כל החוב אתה לא יכול להגיד 'תשמע אין לי כסף להחזיר לך את התשלומים' ולצאת מזה גם אם יש איזה חוק במדינה שיאפשר לך את זה, אסור, קנית? גמרנו אתה צריך לשלם לאדם, עשית אתו הסכם, למה זה נקרא תשלום? 'השלמה' אתה צריך להשלים את זה, אתה לא חייב לקנות ממנו אבל אם קנית אתה חייב להחזיר את החוב. קניתם בית? חייבים לשלם את כל המשכנתא אז אם יש אנשים שחושבים שכשיבוא המשיח הוא יפתור אותנו מהמשכנתא, לא, כל החובות חייבים להחזיר, כל מי שיש לו חוב יהיה חייב להחזיר את כל החובות שלו עד הסוף הוא יצטרך להזיע דם כדי שהוא יחזיר את כל החובות שלו עד הסוף אתה לא יכול להיות גזלן, המשיח יבוא, מה הוא יגיד לבנקים? הם נתנו לך מיליונים הם נותנים הרי הרשאות של מיליונים זה הרי הכל מפוברק הכל עומד כאן על מגדלי קלפים של משחקי מחשב ''עולם כמנהגו נוהג'' אין בין העולם הזה לבין העולם הבא אלא שעבוד מלכויות. אז צריך לדעת, משהו בעל חוב צריך להחזיר את כל החוב ולא ללכת ולשכנע אותו ולשבת עליו ולהגיד לו 'להוריד, זה לא יפה, זה נקרא גזל. לקחת? תחזיר. מעכשיו אל תיקח אבל לקחת תחזיר, אין מה לעשות, אם אנחנו בעלי חוב חייבים לשלם את כל החובות שלנו ועדיף שזה ככה. ואם משהו חושב שהחוב שלו גדול מידי שזה ילך כפרה על כל הגזל שעשינו אי פעם בחיים שלנו ועל הילדים שלנו כי כסף זה דמים ואף אחד מאתנו הוא לא כזה צדיק שלא מגיע לו מוות שזה ילך כפרה עלנו ועל הילדים שלנו ועל כל עם ישראל. אז לשלם, אין מה לעשות, תגיד לקב''ה' אפילו שזה עוול כלפי אני משלם על משהו אני מציל משהו' זה ככה צריך להיות, אבל אין מה לעשות אם צרכת, אתה חושב שצרכת? אז תשלם על הצריכה.
אז לאט לאט תנסו את זה, בואו, תחזרו הביתה, תשמעו את השיעור הזה ברקע ותעברו קצת על החיים שלך ותראו למה אתה משועבד? מה אתה צורך כ''כ הרבה? וזה שאתה מספק את זה לנפש אתה צריך לדעת אתה מקבע את עצמך עוד יותר פה, אם אתה רוצה להיות רוחני אז צריך להיפתר קודם כל מכל הדברים האלה,
אני לא אומר עניות ואני לא מדבר על דברים כרגע שהם יותר מידי קיצונים זה לאט לאט אף אחד לא מצפה שמחר בבוקר אנחנו נהיה הומלסים ונצא ונעשה עליות נשמה, לא אומר את זה אבל לאט לאט להפסיק לקנות בראש ובראשונה, האטרף הזה עם הכסף של כל דבר שקונים..
זה המון המון כספים, תיקחו רק את החשבונות שמגיעים מהישרכארט או מכל הכרטיסים תראו כמה תשלומים על מה, על מה אתה משלם כ''כ הרבה, לא חבל? אז עזבו את הכסף, עזבו את החבל, עזבו את הדברים האלה זה בקטנה אנחנו נתמודד עם זה יהיה כסף ה' ישלם את הכל בסוף, הנפש עדיין נזקקת? אנחנו עדיין נזקקים?
זה מאוד משפיל צלם אלוקים שיכול לעלות להר סיני ארבעים יום וארבעים לילה ואומרים לו: בוא תאכל קורסון וזה מפתה אותו זה כזה רמה. הרמב''ם אמר כל אחד מאתנו יכול להיות משה רבינו ואתה רואה אותו חלש לאיזה משהו: אחד למיניות, אחד לאוכל, אחד לסיגריות, אחד לקפה והוא לא יכול, אין, הוא לא יכול בלי זה, אני אומר לאנשים דברים קטנים' תיפרדו מנס קפה ארבעים יום, לא מסוגל.. וככה ולכל אחד יש לו את הנס קפה שלו ולכולם יש נס קפה.
תראו בבית מה יש לכם במגירות ותנסו לאט לאט באמת לשים ממש פתקים לרשום 'לא צריך' כדי שתזכירו לעצמיכם, 'כשר חמץ' אז גם צריך לשים פתק 'אני לא צריך את זה', כשתבואו ותפתחו בשעת חולשה יהיה לכם פתק על אותו דבר 'לא צריך' - לפחות שאתה תאכל את זה תהיה פאתטי. עכשיו עוד דבר שאני מציע, לשים מאחורי הדבר הזה גם מראה, אז יהיה לך נניח, בוא נגיד שזה המוצר (הרב מציג) ואני שם על הפתק 'לא צריך' ואז יש מראה. אני בא, אני עכשיו באטרף, אז לא ראיתי ש'לא צריך' עכשיו לפחות במראה אני יראה שאני .. אהבל.
אז מדברים על תזונה ו overweight זה לא הבעיה שלנו, הבעיה שלנו זה התאוות
זה כל הבעיה, הדברים האלה זה הבעיה, התמכרויות פאתטיות זה הבעיה. וזה משפיל, זה משפיל את האדם זה מאוד משפיל אותו' שהוא צריך ללכת לעשות קניות ולהתמקח ולהתעסק עם זה, זה 'מצרים'.
תבינו אנחנו עדין בסיפור, התורה עדיין רלוונטית. פרעה יכול לקבל כל מיני דמויות זה לא חייב להיות אפילו לא איש פוליטי וגם לא הכלכלה זה לא חייב להיות, פרעה זה התאווה, פשוט בעולם הפנימי מקרין לעולם החיצוני זה למה אני מכור, זה הפרעה שלי והוא יודע בדיוק איפה לגעת, הוא יודע בדיוק איפה לגעת והוא משפיל כל פעם מחדש.
עכשיו אומרים לך 'תצא ממצרים, אין גבול צא' אתה לא מצליח, כך שאין הבדל בין פרעה לבין סיר הבשר זה אותו דבר - סיר הבשר זה הפרעה שלך. עכשיו נכון שזה קשה, אני אתן את הכלים ליציאה ממצרים בפרשת שבוע, אני אתן את הכלים מתוך הבנה לא מתוך מוסר ולא מתוך ירידה על משהו חס ושלום, אני אתן את הכלים לכל הדברים האלה אבל שנהיה מודעים לזה.
בראש ובראשונה השיעור הראשון, תהיה מודע לפחות לזה שאתה מכור,
ככה עושים לכל הנגמלים, קודם כל בראש ובראשונה שיגיד לו' הגעת ל AA אתה הגעת עכשיו לאלה שעושים גמילה מסמים, אתה מודע לזה שאתה מכור לסמים, אתה רוצה? תגיד: 'אני מכור לסמים אני רוצה לצאת מפה', זה הדבר הראשון שאומרים להם, הם כבר למדו על בשרם שאדם חייב להגיד את זה. אז נשאלת השאלה, האם באופן מודע אנחנו מודעים לזה שאנחנו מכורים פה לכל הדברים האלה ? זה 'מכורים' כי אין לזה מילה אחרת, אין לזה מילה אחרת, זה לא מילה קשה זה המילה המתאימה כמו שאדם מכור לסמים אנחנו מכורים לעולם הזה ולכל אחד יש התמכרות אחרת.
שוב אני רק יגיד, אם אדם בכל זאת ישים לב ויגיד 'וואלה אני מסוגל להיפטר מהכל' אז לעולם הזה כבר אין מה להציע לי.. הפתרון הוא לא למות מן העולם הזה, הפתרון הוא שהעולם הזה ישתנה מאליו - הוא יפשוט צורה והוא ילבש צורה חדשה - כי כרגע הצורה של העולם הזה זה קניונים, זה הצורה, כי זה העניין של עצה וביקוש אבל אם אני יגיד 'אין ביקוש' אז מן הסתמא החנויות יסגרו וכבר יהיה משהו אחר.
סתם, בואו ניקח דוגמא, את כל המתחם של 09 כל המתחם של רחוב התע''ס ים של קניונים, ים של חניות מכל איבר.. עכשיו בוא נניח שאנחנו לא נעשה את זה החנויות יסגרו מאליהם וכל זה יהיה בתי מדרש, ככה זה אמור להיות, כל זה יהיה בתי מדרש, אנשים יבואו כדי לאט לאט להחליף את עצמם. אז בנו לנו פה בתי מדרש זה פשוט קליפה .. זה הכל בתי מדרש.. אבל בנתים' פה יש לך גלידה, פה יש לך סטיק, פה יש לך מאפים אח''כ כל אחד הולך וקונה ''והתמכרתם למצרים'' (מחר שובבים חייבים לצום אז אני חייב עכשיו לרדת על איזה גלידה). לא צריך למות מהעולם הזה הוא ישתחלף הוא יפשוט את הצורה שלו כי אתה לא תצרוך אותו הוא קיים בגללך אז אין טעם למות מן העולם הזה..
לאט לאט תעשו את התרגיל הזה.. תקנו יש מראות כאלה קטנות זה נקרא 'מראות תפילין'.. תקנו חמש כאלה.. שימו ארבע במקרר.. לנשים.. על הנעלים.. תרשמו 'לא צריכה' 'לא צריך' והקטע שאחרי שאתה שמת אתה תראה שאתה ניגש לזה ביום למחרת ואז אתה פתאום שם לב שעל משהו מוצמד 'לא צריך' ואז תגיד' אבל למה באתי אני שמתי את הפתק 'לא צריך' איך אני ניגש לזה? אתם תראו כמה אנחנו פאתטיים וכמה אנחנו מונעי רגש. ואם אתה לא מודע לזה, לעצור את עצמך, אתה עדיין במצרים ויש פרעה ויש נוגשים ויש פירמידות ויש הכל ועדיין לא יצאת.. ככה זה עובד... תשימו את זה על כל המקומות שנראים לכם קשים, נניח על הפחית של הנס קפה, על הסוכר, תשימו את זה גם על המכונה של הקפה, על הקומקום החשמלי, אתה בא עוד פעם ללחוץ על הכפתור 'אתה צריך עוד כוס תה, עוד כוס קפה, לא שתיתי היום שלוש ארבע.. אתה הולך לוחץ כל שניה', על כל מיני דברים שאתם יודעים שאתם הולכים ומה שנקרא מלוויינים ליד זה.. תרשום 'לא צריך'.. ותראה אם אתה פותח את זה, תראו כמה אנחנו מגוחכים..
אני רק יגיד משהו אחד' זה יהיה קשה אבל זה העשרים מטר של הצינוק זה כל הקטע.. תזחל את העשרים מטר של לצאת מהצינוק ואחרי זה באיזשהו שלב אתה תראה את זה..
דרך אגב, מי שבאמת שמע לי בעניין הזה של הנס קפה אחרי ארבעים יום אפילו שמונים יום שחזר אמר' הנס קפה לא טעים לי כי הכל משתנה, בלוטות הטעם משתנות הכל משתנה, תכלס הרוחניות שלך השתנתה היא כבר לא סובלת את זה, אז אתה תראה באמת שאתה לא צריך כי תחשבו... זה גם המון כסף... כמה עולה פחית נס קפה? עשרים שקל, עשרים שקל זה המון כסף.. וגומרים את זה פעם בכמה זמן? בוא נגיד עשרים שקל פעם בחודש? נניח.. בשנה זה 240 ש''ח, אתם מוכנים לתת לי 240 ש''ח לצדקה פעם בשנה.. וזה יהיה לנצח, לא חבל על כל הכסף הזה? תראו כמה דברים אנחנו מוציאים אותם שזה המון כסף תעשה עם זה צדקה.. בוודאי שאתה צריך להחזיר עם זה חובות.. תחזיר חובות, הדבר הראשון שאדם צריך לעשות זה להחזיר חובות אם יש לו כסף קודם כל תכסה את החובות שלך, אבל אתה יכול לקנות את העולם הבא שלך תן את זה לצדקה, חבל על כל הדברים האלה, זה ממש חבל. אבל שוב אני אומר זה פחות מטריד אותי כן תתנו כסף לא תתנו כסף, כן צדקה לא צדקה, הכסף הוא לא הפואנטה, הכסף הוא זה שאתה אומר 'אני מכור'
זה מאוד חשוב שאתה תגיד: אני מכור, אני מכור גם לתנועות האלה,
לעובדה שאני הולך ופותח את המקרר, לעובדה שאני לוחץ על הקומקום החשמלי, לעובדה שיש לי מחשבות שכל הזמן מעסיקות אותי 'ב - תאכל, תשתה, תהנה, בוא תראה מה אתה רוצה.. יש.. אני לא רוצה להגיד גם כדי לא להיות צנוע.. אבל זה פשוט כל הזמן יושב שמה
ואם אתה תיגמל אז אתה תגיע להשקטה,
ההשקטה שאנחנו רוצים להגיע אליה בהגות היא בעיקר ההשקטה מכל הצרכנות הזאת..
שהשם ייתן לנו כוח
אני הולך לדבר על זה כי אני כן רוצה לתת כוח
אבל גם כשמארחים.. אגב, היום יש מה שנקרא 'אירוח בריא' אפשר לארח אירוח בריא, אני לא אומר לא להציע עוגיות אפשר אבל זה לא חייב להיות עם מה שזה כלול בפנים - אפשר לעשות את הכל אחרת... פיצוחים זה דבר נפלא זה אחד המזונות על אחד המזונות החשובים ביותר שאדם יכול לאכול מהם זה פיצוחים.. תמיד נעים להגיש מים מסוננים עם האיכות שלהם היא טובה זה תמיד נעים.. ויש אנשים שאוהבים מים קרים אז תמיד לשים מים קרים ואפשר לשים מים עם לימון, מים עם דבש, אפשר לשים מים עם משהו ולהגיד לאנשים' לא רציתי להביא לך קולה רציתי להביא לך משהו בריא...
זיווג הגון וזרע בר קיימא לכל בנות ישראל, אמן ואמן
