פרשת וירא - האדם השלם
תמלול מפרשת השבוע התשע''ח
הרב אריה חיים נווה
יש מוטיב שהרב מתחיל לדבר עליו בתחילת השבוע וכל השבוע מדבר לאור הפרשה. הפרשה עצמה מאירה את האדם, יש 365 ימים בשנה עומד כנגד השס''ה גידים כל יום מאיר גיד, יש 50 שבועות ועוד 4 שבועות שיש איתם תוספת של החגים, הארה מיוחדת. אבל ה 50 שבועות הם כנגד ה 50 שערים והשער נפתח מהארת השבת והשער לא נפתח בבת אחת אלא זה כמו שער גדול שנפתח לאט לאט יום ראשון נפתח 1/7 יום שני נפתח 2/7 עד שיום שבת הוא נפתח לגמרי.
חשוב ללמד לפי ההארה של אותה פרשת שבוע, ביום ראשון מלמדים אור מאוד מסוים יום שני מלמדים אור מסוים, כל יום מלמדים משהו אחר, לכן קבענו לעצמנו מסלול שהרב היה רוצה שנהיה שותפים לכולו ולא לבחור הרצאה או מסלול מסוים מכוון שההארה לא יכולה להיות נקודתית אי אפשר בשעה וחצי להבין מה רוצים ממך. יום ראשון יהיה 'כולל' של הקבלה, יום שני יהיה תורת המהות והעצמות, יום רביעי יהיה בשידור תורת החסידות (כרגע לא נרשמו לזה הרבה ויתכן שהנושא יוחלף), יום חמישי יהיה זוגיות ופרשת השבוע. יוצא שנהיה פיזית שלוש פעמים בשבוע כדי להקל על אנשים וגם בגלל שביום רביעי הלימוד הוא עם ספר שיהיה קל לשבת בבית עם ספר ולעבור עם הרב מילה מילה ולהתרכז.
אנחנו עוברים לתוכנית חדשה אבל אחד קשור בשני הכולל קשור לתורת המהות והעצמות שקשור לתורת החסידות שקשור לפרשת השבוע ואז אפשר לקבל את כל ההארה כולה מתחילתה ועד סופה ולכן ההמלצה של הרב להיות שותפים לכל התוכנית.
חשוב מאוד לשמוע את הדברים כי הגאולה קרובה והתיקונים והברורים שצריך לעשות אותם הם מורכבים כי הם הבירורים האחרונים אז או שזה יצא 'בפיצוצים' או שזה יוצא בתורת קבלה מאוד מיוחדת ומאוד דקה לכן אנחנו רוצים לעשות את הכל שכתוב בזכות החיבור הזה יצאו מהגלות ברחמים.. לשם אנחנו שואפים לצאת מהגלות ברחמים. ברחמים זה אומר שאנחנו נלמד את הסודות האלה שנמצאים פה וברגע שאדם מתחבר אליהם והופך אותם להיות מנת חלקו זה פותר אותו מהמון ייסורים. תפקיד הייסורים להסיר את האדם הם מסירים אותו מהמקום שלו כי לאדם תמיד יש אזור נוח שהוא נח בו אז באים היסורים ודוחקים בו אומרים לו תתקדם קדימה. עכשיו היסורים הולכים ומתגברים מאוד כמו שאנחנו רואים שזה יסורים לא רק שכליים אלא יסורים נפשיים ופיזיים ובכמויות גדולות אין בית שאין בו את המחלה הנוראית ותינוקות שנולדים עם מומים, למה לעבור את זה ככה?! אנחנו בני מלכים ואין שום סיבה שנעבור את זה ככה, אנחנו לא בהמות שצריכים לתת לנו בראש, אנחנו בני מלכים וצריך לדבר אלנו בדעת. יכולה להיות קבוצה איכותית ככה כתוב בפרשת נוח בזוהר שרבי עקיבא נורא נבהל אמר, בדור האחרון מי יציל את העולם? אמרו לו אם תקום כנישתא חדה שתצליח ללמוד, עשרה שאוהבים ומכבדים זה את זה ולומדים ביחד סודות התורה, זה יגאל, זה יכול לשטוף את כל העולם. ב''ה שיקומו עשרה אנשים שיש להם את הכילים הנפשיים לאהוב אחד את השני אבל בגלל שאנחנו נוגעים בזה, טוב שיש קבוצה גדולה שפועלת כקהילה ופועלת כגוף אחד שעושה דברים נפלאים אבל זה לא זמן לא לחסוך בכסף ולא במשאבים ולא בזמן כדי ללמוד עוד סוד ועוד משהו ועוד משהו.
הרמ''ק כתב 'באילים הרביתי' משל על אדם שיש לו ילדים כולם יושבים לאכול ואחד הילדים לא מרגיש טוב, הוא מיד נזקק אליו ומנסה לאושש אותו והוא לא מצליח הילד נופל לתוך חולי, זה מבהיל את כל הבית, קוראים לרופא הכפר והילד נהיה יותר חולה. מגיע רופא של המדינה ואומר אני מכיר משהו שהוא רופא עולמי צריך להשיג אותו ולתת לו כל סכום כי הילד עומד למות, הולכים ומביאים אותו. הוא אומר יש לי תרופה יקרה מאוד והיא מרה מאוד ואחרי שאני יעשה אותה תצטרכו לתפוס את הילד ולהחזיק לו את הפה טוב ולתת לו..ומה שיכנס יכנס, אם תיכנס טיפה הוא יתרפא.. וככה היה. הפיקו תרופה יקרה תפסו את הילד ונתנו לו, הרוב נשפך הילד זז, עד שנכנסה טיפה. יש גירסה אחרת של בת מלך שהיתה יקרה מאוד למלך ובא הרופא ואמר לו צריך לרפא אותה וצריך את היהלום הכי יקר בכתר, הכי מיוחד, אנחנו נטחן אותו עד דק וננסה להכניס לה לתוך הפה מה שיכנס יציל אותה. הדבר הזה בא כמשל שהמלכה או הילד זה עם ישראל הוא חולה ועומד למות מחוסר חיות וצריך לקחת את הדבר הכי יקר לקב''ה שזה תורת הסוד ולטחון אותו עד דק וללמד אותו בכל מיני צורות שאפילו אם באחד מהשיעורים יכנס למשהו משהו לראש זה ירפא אותו. הוא יכול ב 90 שעורים לא להבין כלום בשיעור ה 91 יכול לקלוט משהו שיאיר לו את הנשמה זה ירפא אותו.
הכל נורא קרוב ואנחנו צריכים תודעה קולקטיבית בריאה היום המזיקים גורמים לכל העולם לדבר שלילי כולם מדברים שלילי וזה בהשפעת מזיקים רוחניים. העולם הזה ברא בכבודו ובעצמו במו ידיו מזיקים רוחניים שמנהלים היום את העולם זה בא לידי ביטוי מהחדשות, טכנולוגיה.. רוע שלא נברא כדוגמתו אבל אחד החולות הרעות הגדולות ביותר זה תשדורת של תיכף מלחמה. העולם לא טוב, העולם אכזר, העולם גרוע, אתה צריך למות, אתה צריך להתאבד, אין מה לעשות בעולם הזה כשבפועל מי שיצא החוצה ויסתכל עובדתית העולם נפלא רק הם גורמים להחשיך את הלב. זה מועבר בכל מיני צורות בעיתונים ובחדשות וזה חלק מהעניין שלהם הם לא שומעים חדשות טובות שומעים רק חדשות רעות וזה עבודת המזיקים לסמא את הלב כדי שהוא לא ישמח ולא ירגיש חיות והוא ירצה מימלא למות לתוך עצמו. צריך בשביל זה הרבה קדושה וטהרה כדי לא להיות במקומות האלה כל אחד צריך לעשות בועת טהרה מסביבו כדי לנקות את זה בעולם, אחד לא יכול, צריך תודעה קולקטיבית משותפת שחושבת במשותף ומנקה את העולם הזה. זה הרעיון של האומה שהרב רוצה להוציא אותו, נדבר על זה הרבה, אבל כרגע הרב רק מנסה להסביר את החשיבות של להיות בשיעורים גבוהים טובים איכותיים מאוד מדויקים מאוד ולשמוע את זה כתודעה קולקטיבית. במקום כזה בלילה כזה יום חמישי בערב שבת''א אנשים נמצאים בפאבים במקומות נמוכים במרתפים שזה דירה של המזיקים, המזיקים יש להם דירה מתחת לקרקע, הם בכוונה מורידים אותם משום השוואת הצורה, במקום כזה של סמים אלכוהול הוצאת זרע לבטלה הפקרות מטורפת שלא היתה כדוגמתה יושבת כיתה ולומדת קבלה ברמה הכי גבוה שלה זה שוטף את כל העולם, זה מחזיק, אלמלא זה העולם היה קורס מזמן. אנחנו לא חיים בשוויץ אנחנו חיים בסכנה קיומית, כל הזמן בונים מנהרות, כל הזמן מפנים טילים, כל הזמן יש איום ויש מוטיבציה רגשית מטורפת לאויב להרוג, הם אוהבים את זה, זה חיות בשבילם, איפה יש יהודי בוא נהרוג אותו ואנחנו חיים בבידוד נוראי פה. ע''פ הטבע לא נצליח להתגבר אין סיכוי, לא לבנות על צהל ועל המוסד, הכוח שלנו קטן מידי, הוא איכותי אבל קטן מידי, מכוון שמדובר כאן בטכנולוגיות חדשות לגמרי, מדובר במוטיבציה רגשית מטורפת, מדובר במתאבדים, מדובר באינספור טילים שאם זה יירה בבת אחת אין לנו סיכוי. כבר עושים חישובים בעולם שאם תהיה מלחמה כמה יישארו, אחד האתרים כבר כתב שבישראל אולי יישאר שליש, זה ע''פ הטבע, אבל לא ע''פ הטבע אם אנחנו נעלה את העולם לתדר אלוקי אז האנשים הרעים יאבדו את הקשר שלהם עם המזיקים אז הם לא יקבלו חיות. הכל עניין כמו תדרים אז היום בני אדם הם בתדר של המזיק אז הם רואים אותו ומקבלים ממנו חיות כוח וטכנולוגיה ואם אנחנו נצליח לעלות את העולם לתדר אלוקי זה יגרום את הנתק הזה. ההכרזות כמו שיש באיראן בצפון קוריאה ובסין שאנשים אומרים אין יורש אני פה המנהיג הבלעדי זה בדיוק מה שמזיק מכניס לראש אני אתן לך כוח אתה תישאר נצחי. יש דיבורים שרק מקובלים יודעים לשמוע אותם, נאומים שרק מקובל יודע לקרוא ולשמוע מי בכלל הדובר ועל מה בכלל הוא עומד, אפילו האינטונציה שלו מקבלת עוד ניגון. היום העולם נשלט ע''י מזיקים יש להם טכנולוגיות מטורפות ולכן הרב אומר אנחנו יכולים להציל את עצמינו רק ע''י לימוד תורה גבוה, לשאוף גבוה מאוד מאוד, זה לא בשמים ולא מעבר לים ואפשר לעשות את זה. כל אחד במקום שלו צריך לעשות את העבודה ולהתחבר כמה שיותר ביחד לכן כשיוצאים בתוכנית חדשה זה לא תוכנית שיווקית, זה תוכנית ששייכת לתיקון העולם. הרב רוצה שנהיה אחראיים ונבין את זה ולא שמשהו יגיד לי מתאים רק זוגיות תעזוב אותי מדברים אחרים, הכל קשור, יש דברים שהרב אומר בשיעור אחד ולא אומר בשיעור השני כדי שתהיה שלמות התמונה אבל בשבוע אתה מקבל תמונה ותיקון מלא לגמרי מהתחלה ועד הסוף. זה עולה כסף, הכל עולה כסף, אתה קונה סמרטפון ב 300 שח תקנה תוכנית ב 500 ש"ח שתציל לך את העולם הבא ולא לעשות חישובים על הדברים האלה, אף אחד לא נח, עובדים מסביב לשעון, רק כדי לסנגר על עם ישראל להשאיר אותו בחיים ולשפר אותו אז אף אחד לא מתעשר מזה הכל הולך לצדקה וחסד כי צדקה תציל ממוות וידוע שזה אור שאי אפשר לעמוד בו.. זה הראש ולשם אנחנו הולכים. הרב מבקש שנהיה איתו, שנתחבר, שנבין, שנגלה גדלות ובגרות לכן התוכנית השבועית היא גדולה מאוד. לא ברור לגבי יום רביעי כי הרב קיבל הודעה שמספר הנרשמים נמוך, הרב מקבל את זה מאת ה', כנראה שיהיה מעבר לתוכנית כמו של האומה שללמד את ספר ההקדמות של הרב אשלג כי הרבה מאוד אנשים שאלו את הרב על זה ואולי זה יותר מעניין. לגבי הרב, אין בעיה, העיקר שיהיה עניין, העיקר שתהיה תודעה קולקטיבית שיושבת ולומדת תורה גבוה וגדולה שעולה ומעלה איתה את כל העולם.. זה לא משנה על מה. התוכניות יוצגו אבל מאוד חשוב להיות חלק מזה.
אנחנו צריכים לעבוד כאן כנגד הרבה דברים לא נעימים ולא יפים שיש בעולם ואנחנו לא יודעים כלום, מי שיכנס קצת וישוטט יבין שיש כאן כוחות של אופל מטורפים, כתות רציניות זה לא דמיונות הם עושים טקסים לא נורמאליים, פדופיליה ושפיכות דמים והדברים האלה יוצרים מזיקים ושפיכות דמים שמורידה את העולם מאוד, זה מוריד את כולנו וצריך כנגד זה צריך קדושה גדולה מאוד. צריך רק לדעת ולא להיבהל שכנגד כל הכוחות אופל כמה ששומעים שהם רעים ככה יש חזקים, הקב''ה עושה איזון ליקום שלו אז הוא מביא לפה צדיקים אדירים. מכוון שזה הדור האחרון עכשיו זה זמן של חיסול חשבונות, פרעה פה, נבוכדנצר פה, בלעם פה, טיטוס פה, גם ישו פה..כולם התגלגלו לפה.. הוותיקן בכלל זה קן צרעות שמוציא משם המון פקודות והוראות בשקט לכל העולם והוא מלא ברוע רוחני שלא היה כדוגמתו. יש חותמות שלמה, ציורים, קבלה מעשית הם גנבו לנו את כל הספרים האלה ומשתמשים בזה בעצמם. מי שרואה ברוחני יודע אם איזה כוחות אנחנו מתמודדים פה וידוע שהמזיקים גם נותנים להם רעיונות אך להמשיך ולראות אותם: פדופיליה, משכב בהמה, דברים שנעשים לא ע''פ הטבע עד למצב שאתה רואה אותו מול העיניים. זה כתוב בגמרא במסכת ברכות, זה לא דבר חדש לנו וזה לא דמיונות ופנטזיה צריך לקחת בחשבון שיש לנו גם כוחות כאלה. כנגדם יכול להיות בנ''א אחד כמו שתיכף נשמע על אברהם אבינו רק עם תודעה מיוחדת ועם תפיסה מיוחדת אנחנו לבד יכולים להרים את כל העולם בקלות. מובא בשם האלשיך הקדוש שהדור שרצה לעשות את המגדל בבל שמע את זה אברהם אבינו ואמר מה לעולם ולרוח השטות הזאת?! ניכנס לייחודים, לקדושה העלה את כל העולם וגרם להם להפסיק את זה. אנשים לא יודעים למה בדיוק כתוב 'הבה נרדה ונבלה שם שפתם' אברהם אבינו היה בדבר הזה והוא היה לבד, לנו אין מוחין של אברהם אבינו, צריך כוח כמותי צריך קולקטיב לכן לא צריך להיבהל מזה, הרב עוד יעשה הרצאות שמדברות ומספרות על הדברים האלה. הזוהר כותב את זה במפורש, בד''כ דברים כאלה הרב חסך מאתנו כדי שאנשים לא ייבהלו, אבל יש, אנחנו לא לבד פה. לא מתמודדים איתם ע''י מלחמה מתמודדים רק ע''י קדושה, מוסיפים אור לא מתעסקים עם החושך, חושך זה דמיון, זה לא קיים, כתוב 'נסו הצללים'.. זה צללים.. ברגע שאתה מקרין אור זה הולך רק אנחנו צריכים הארה גדולה מאוד. הארה גדולה מאוד זה אומר שצריכים להתחבר, לא לעשות חישובים בזמן הזה, תיכף המשיח יבוא והוא יסתכל על כל אחד ויגיד מה עשית כדי שאני יבוא..אז זה חלק מהעניין.. להיות שותף למערכת של קדושה ולימודים גבוהים שירימו את כולם גבוה, ירימו את המערכת השכלית ואת המערכת הרגשית שלנו.
הרב מזמין את כולם להצטרף לתוכנית השבועית, לא לבחור הרצאה או מסלול מסוים, צריך לשמוע את המידע הזה, זה מידע שעכשיו פותחים אותו וזה ממש התרופה. לוקחים את היהלום של המלך מרסקים אותו עד דק, עד למצב שגדולי הדור יושבים ביחד תמהים ובוכים מה אנחנו עושים?! האם זה לא חילול ה', מה שאנחנו עושים?! ומהשמים יש בת קול שאומרת 'תמשיכו, אין ברירה, אני צריך להבריא את הילד שלי, תבזבזו את זה, אין מה לעשות, זאת התרופה הכי יקרה.. תצילו את הילד שלי'. יודעים שמוציאים את כל הארסנל, נאמרים פה סודות גדולים, דברים שהרב מגיע רועד ואומר 'אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר' ..אבל אין מה לעשות אולי משהו לרגע אחד ה' יפתח לו קצת את הערנות, תיכנס מילה וזה יבריא אותו.. וזה שווה לקב''ה. אבל פעם אנשים היו מקיזים ויורקים דם להגיע למצב שהם ישמעו משהו מהסודות שנאמרים כאן ככה חופשי..אז להיות ערניים, להקשיב לנאמר ועוד יותר להקשיב לא לנאמר.
בפרשת וירא יש משהו שהרב דיבר עליו כמוטיב חוזר כל השבוע. נחלק לשניים חלק ראשון הסבר של המוטיב שדובר השבוע והחלק השני הפואנטה שהרב רוצה להגיע אליה.
פרשת וירא מתחיל מזה שאברהם אבינו, מבוגר מאוד, הוא אחרי ברית מילה שהוא הסיק כמסקנה שהוא צריך להסיר את העורלה שלו. זה ניתוח לבנ''א מבוגר, האיחוי הוא לא כמו לתינוק (לתינוק אתה עושה שריטה תוך שעה אתה חוזר אין לו כלום) זה בנ''א מבוגר אחרי ניתוח של ברית מילה.. ברית מילה זה מאוד לא נעים. הוא יושב פתח האוהל כחום היום- הקב''ה הוציא חמה מנרתיקה, עשה חום מאוד מיוחד והמטרה של הבורא בזה היתה לא להטריח אותו, להגיד לו תשב תנוח באוהל, אל תקום, אני לא מוציא לך היום אורחים, אנשים יהיה להם חם מלטייל במדבר. הוא פותח את האוהל, עומד ומחכה שם בדריכות גדולה מאוד כדי לראות מי מגיע הקב''ה רואה שהוא כל כך רוצה בזה שהוא אומר אשלח לו שלושה מלאכים, אני לא רוצה לבזבז לו את היום שלא יתייבש בחוץ, שולח לו שלושה מלאכים שמדווחים על ההולדת של יצחק.
ההתנהגות הזאת תמוה כתוב שאברהם הוא איש החסד, ההתנהגות של החסד תמוה. אתה אומר 'הריי הוא צריך ללמד אותי, אבל עד איפה, זה קצת פיקוח נפש, אולי זה מוגזם. אם משהו יבוא אלייך לאוהל תארח אותו אבל אתה בנ''א נורא מבוגר, אתה פטור מזה ואתה אחרי ניתוח...פיקוח נפש קודם להכל.. מה אתה: עם ניתוח, מבוגר, בחום אימתני עומד ומחכה להכניס אורחים. דבר נוסף, מאיפה יש לך את המוטיבציה הרגשית לזה.
התשובה נובעת מדבר נורא עמוק שנמצא בתורת הקבלה ולא נמצא באף תורה אחרת. הארי ז''ל מתחיל 'בדע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות'. אנחנו מתחילים ממקום של מלאות. קודם כל הוא אומר לך יצאת ממקום של מלאות לא באת ממקום חסר, אתה לא תוצר אבולוציוני, אתה לא קוף ואתה לא לטאה או חלק מהמרק הקדמוני אתה בא מאור אינסוף. כאשר הוא אומר את זה המהרח''ו מפרש את זה 'באוצרות חיים' הוא אומר זה לא 'דע כי טרם שנאצלו' מבחינה היסטורית, הוא אומר זה עכשיו קיים, זה התודעה הכי גבוה שלך. אתה צריך לדעת שטרם שנאצלים הנאצלים ונבראים הנבראים, שזה כל העולם המחשבתי שלך וכל העולם הרגשי שלך, עוד לפני שיהיה לך אוושות של מחשבה או אוושות של חיים בפנים, תדע לך שקיים שמה אור אינסוף אז לכתחילה אתה נמצא קודם כל במצב של מלאות.
בפיסקה ב' הוא כותב 'וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו אשר זאת היתה סיבת בריאת העולמות'. הוא מסביר יש כאן עניין של סיבת בריאת העולמות הקב''ה רוצה להוציא את העולמות שזה לא ברור, למה לצאת ממצב כל כך מושלם? מה בדיוק אתה רוצה לעשות בזה? בפיסקה ג' כתוב 'הנה אז צמצם את עצמו אינסוף בנקודה האמצעית אשר בו באמצע ממש' והוא גילה שם חסרון, שואלים מה הרעיון? מסביר הארי ז''ל שהאור לא יכול להישאר רק כאור להסתכל על הקב''ה רק כאור זה חד מימדי וזה לא נכון זה עבודה זרה מכוון שבאור קיים בפוטנציאל נתינה והנתינה לא יכולה להישאר בפוטנציאל הנתינה חייבת לבוא לידי ביטוי אז הקב''ה ברא את עולמו והשורש של הכל זה עניין של נתינה אבל זאת נתינה מתוך מלאות וזה קיים בנו אנחנו נבראנו בצלם ואנחנו בדיוק אותו דבר. נתינה מתוך מלאות, למי אתה נותן? הריי רק אתה קיים פה?! זה פרדוכסלי, אם הוא אחד ושמו אחד, למי אתה נותן? אם היו יצורים אחרים, לך יש ולהם אין, אפשר להבין אבל אין כאן אף אחד, זה רק אתה, למי לתת?! אין הפרש פוטנציאלים, בשביל מה לעשות את זה? צריך לדעת שהעניין של הנתינה לא יכול להיעצר.
הדבר דומה למשל הבא, המשל הוא לאדם שהלך ולמד אומנות כי הקב''ה נקרא אומן והתורה נקראת אומנותו של הקב''ה, אמונה אומן וכתוב 'צור פועלו' אומרים אל תיקרא צור אלא צייר. הדבר דומה לאדם בעל אומנות גדולה מאוד, האומנות נמצאת בראשו והוא בא ואומר לאנשים אני אומן, מה הם עושים? הם נותנים לו דף לבן ריק, בד קנבס ריק.הם מגלים לו חסרון. מה הוא באינסטינקט עושה? הוא אומר יש לי באינסטינקט לתת, אני רוצה לתת, אז אני יוציא עכשיו את האומנות שלי על הבד עצמו ואני יתן להם את זה. אותו דבר עשה הקב''ה. הקב''ה אומר 'אני מלא אבל יש בי נתינה אז אני חייב ליצור למעשה אזשהוא סוג של חסרון שהמטרה של החיסרון לא שהחיסרון יהיה כלפי עצמו אלא שהאומנות שלי תבוא לידי ביטוי..שהמלאות שלי תבוא לידי ביטוי'. מכוון שהאדם נברא בצלם גם אצלו זה אמור להיות אותו דבר. אם הוא יהיה בתכונה של מלאות, אם הוא יצא מתוך נקודת הנחה לכתחילה אני מלא, אני לא חסר בכלום, נולדתי לעולם הזה כמו תינוק אין לי חטאים וכתוב 'בנרי בהילו עלי ראשי' שהתינוק היה בבטן של אמא שלו מלאך מלמד אותו והוא רואה מסוף העולם ועד סופו' ..אז אני לא חסר בכלום, יוצא מהעולם הזה כמו בריאה רוחנית לא חסרה בכלום. אם אני יוצא מלא, למה באתי לעולם הזה? להעניק מהמלאות הזאת. גם כאן הקב''ה יגלה באדם חסרונות אבל החיסרון הוא לא חסרון באדם אלא הוא יעמיד לו את הבד קנבס ויגיד לו תצייר. אני יכול להראות לך סכסוך מסוים שרק לך יש כוח של שלום לכסות אותו, אני יכול להראות לך בד קנבס שכתוב עליו שנאה ולך יש את האהבה לכסות אותה. אני יראה לך כל סוג של בד קנבס שהוא רק בד קנבס, זה לא פגימה בך, זה לא שאתה לא בסדר, הפוך, אתה בכלל הישות המלאה ואתה תמלא את זה.
אברהם אבינו יושב בפתח האוהל כחום היום כאשר הוא בתודעה של מלאות, לא חסר לו שום דבר והוא רק אומר למה באתי לעולם? להעניק אז אני צריך למצוא כאן אזשהוא חסרון, איזה בד קנבס, כדי שאני יוציא את הכנסת האורחים שלי עליהם. לגביו זה לא שאנשים היו חשובים אלא שהוא יוציא את התכונות האלוקיות שלו על משהו.
וזה מלמד אותנו כלל ענק, כל העולם כולל 13 אלף הדתות שקיימות בו, חיות מתוך תחושה של חסרון וריקות וכולם באים לזה באינסטינקט. מגיל 0 אומרים לנו, אין לך, אתה צריך פרנסה, אתה צריך השכלה, אתה צריך בגדים, אתה צריך בת זוג, אתה צריך בית ..כי אין לך, אתה צריך ללכת להשיג את זה, אתה צריך להיות השגי אז ילד מגיל 0 לומד, אני קודם כל ריק ובמציאות העולם הזה אני צריך להתמלא. מה הוא עושה? הולך ועושק את העולם הזה כדי שהוא יתמלא. בזמן שלילד צדיק אומרים קודם אתה מלא ומגיל 0 באת כדי להעניק לעולם הזה, תיקח שקית במבה ותלך לחלק לכולם וכל הזמן מלמדים אותו אתה מלא.. תלך תיתן.
תודעה של חסר
לבוא מתוך תודעה של חסר זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה מה שהורס את העולם. כשבנ''א בא מתוך נקודת חסר צריכים לדעת שהחסר הזה לעולם לא יתמלא. יש אנשי עסקים מיליונרים שהם כבר הגיעו למיליון דולר הראשון ממשיכים לעשות עסקים 10 מיליון דולר ממשיכים לעשות עסקים 100 מיליון דולר ממשיכים לעשות עסקים. אתה אומר 100 מיליון אתה מסודר, הילדים הנכדים שלך מסודרים, תצא תנוח, אולי תעסוק במשהו אחר..לאן אתה עוד רודף..אבל מה הבעיה? קוראים לו מיליונר אבל הוא לא מיליונר, למה? כי בראש שלו יש נקודת ריקות הוא עוד ממלא את נקודת הריקות זה עוד חסר לו..זה לא בנ''א שנקרא מיליונר, בנ''א שיש לו כסף לא נקרא מיליונר (תיכף נבין מה נקרא מיליונר). דוגמא נוספת, אתה יושב ואוכל. באכילה עצמה אתה כבר יכול לדעת בדיוק מה חסר לך אבל אתה ממשיך לאכול וממשיך לאכול. אתה רואה שאתה מתמלא, אתה רואה שאתה משמין ואתה רואה שכואב לך, אך אתה מכאיב לעצמך?! כתוב 'בטן רשעים תחסר', אתה חי עם תחושה של ריקות אז אתה ממשיך וממשיך אתה כאילו מזין נקודת ריקות שאי אפשר להזין אותה. זה הגיע למצבים קיצונים אצל הרומאים שהיתה להם נוצה של בת יענה שהם היו מכניסים אותה לקנה והיו מקיאים כדי להמשיך לאכול. דוגמא נוספת, בזוגיות. בזוגיות אדם מגיע עם רצון גדול בתשומת לב הוא כמו חור שחור הוא כל הזמן רוצה שהבן זוג יתן לו תשומת לב, לא משנה כמה תשומת לב אתה תיתן לו, לא משנה כמה תהיה סביבו, לא משנה כמה תעטוף אותו הוא רוצה עוד, הוא אף פעם לא שבע ממך והוא כמו חור שחור ולעולם אי אפשר להשביע אותו. הדוגמאות ממשיכות וממשיכות. לכל דבר, ברגע שאתה מגיע מנקודת הריקות אין כזה דבר שנקרא השגיות אתה לעולם לא תצליח למלא את זה. לפרופסור ליבוביץ' היו7 דוקטורטים.. יש אנשים שעוד ועוד...עוד מה?! 'נותנים לו מנה רוצה מאתיים נותנים לו מאתיים רוצה ארבע מאות ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו', הכל בגלל דבר אחד תודעה של ריקות. עם תודעה של ריקות אתה לא תשיג כלום בעולם הזה ושאף אחד לא יספר שהוא שאפתן או השגי בגלל זה כי למעשה הוא לא ממלא כלום. לעומת זאת אם אתה מחליף את הכל ואתה מגיע מתודעה של מלאות תודעת המלאות אומרת שכאשר עולה חסרון נניח בבן זוג אתה אומר 'אני מרגיש בדידות' 'אני מרגיש שאני זקוק שמשהו יבין אותי' 'אני מרגיש שאני זקוק לתשומת לב' 'אני מרגיש שאני זקוק לאהבה' את זה אתה תקרין החוצה ותגיד את כל מה שאני זקוק תיתן. למה? כי אם ישאלו אותך אך בדיוק היית רוצה שיתנו לך תשומת לב? אך בדיוק היית רוצה שימלאו את הבדידות שלך? אם היו מבקשים שתנחה אך לעשות את זה היית מנחה אבל אם יתנו לך את זה אתה לא תהיה שבע מזה כי יש לך נקודת ריקות שלעולם לא תתמלא אלא אתה תגיד 'אני יודע מה זה להיות בודד אני יודע גם מה זה לתת נוכחות כדי שהבנ'א השני לא ירגיש בודד'. 'אני יודע מה זה להרגיש שאני רוצה תשומת לב אז אני אתן תשומת לב אני אתן את האוזן הקשבת', אני אתן קשב וריכוז שבד''כ אנשים לא נותנים אותו. מראים לך את הבד קנבס ואומרים לך 'אתה הריי אתה יודע אך למלא את זה, נכון'..? כי היית מנחה אנשים אחרים אך למלא את זה עבורך אז עכשיו אתה תלך ותעשה את זה לבן זוג שלך. ותתייחס לזה כמלאות כי אתה מלא בזה, אתה לא חסר בזה, אתה רק מרגיש את זה כי העלו בך את הבד קנבס, את החיסרון, רק כדי למלא אותו ותעשה את זה בצורה של אומנות. דוגמא נוספת, באוכל. כולם חושבים שאוכל ממלא אותם אוכל לא ממלא אוכל הוא נחות מהאדם כל המאכלים נחותים מהאדם, הדומם בצורה של גלידה או קרח, הצומח והחי כולם נחותים מהאדם אז הם לא נותנים לאדם שום דבר. יוצא, שאנחנו צריכים להגיע לאוכל בכלל בתחושה של מלאות, לא שזה סתם ירחיב לי את הקיבה, זה אומר שצריך ליטול ידיים לפני האוכל, צריך לחשוב דברי תורה באוכל, צריך לעשות ברכה אחרונה באוכל, צריך לאכול בדרך ארץ ולפי השיעור המבוקש. ואז הנשמות שיש שם יכולות לקבל את תיקונם, אתה מעביר אור בכלל לאוכל והמלאות שלך ממלא את האוכל ועושה תיקון לאוכל. יש המון תיקונים באוכל, בעיקר גלגול הנשמות, אז אתה בא מתוך מלאות לאוכל, ואומר 'אני עושה לך טובה שאני אוכל אותך' כי אני לא צריך, נשמות לא אוכלות, נשמות לא צריכות להתלבש, נשמות לא צריכות בין זוג, נשמות לא צריכות את כל הדברים האלה. אנחנו פה בתודעה של חסר בגלל הגוף אבל אם אתה בא בתודעה של מלאות אתה בא בכלל להעניק. דוגמא נוספת, כסף. אדם שבא מתוך מלאות של כסף אומר 'אני לא צריך כל כך הרבה סביבי אני לא צריך כל כך הרבה רכוש'. שכל אחד יעשה לעצמו רישום של כל הפרטים שיש בבית וישאל את עצמו האם צריך את כל הפרטים האלה כי הפרטים האלה ביחד לא יהיו פחות ממיליון שקל. לעשות רשימה, כמה סמרטפונים החלפנו, כמה בגדים החלפנו, כמה נעלים החלפנו, כמה תכשיטים החלפנו, כמה מצעים...זה כסף.. לאורך זמן זה המון כסף וזה שוכב ככה כאבן שאין לה הופכין, זה לא עושה הרבה, רוב החפצים בבית בתוך מגירות ואתה לא עושה בזה שימוש יומיומי.. זה המון כסף. כמה צדקה וחסד עשית במהלך הזמן הזה?! אבל אם אדם בא בראש של 'אני מלא, אני לא זקוק לכסף,' ואם אני אקח כסף אני יעשה בו שימוש נכון זה נקרא אדם מיליונר. אדם מיליונר יכול לבוא ולהגיד לך הבד קנבס שלי הוא מינוס, תן לי איזה מינוס שאתה רוצה, אני ידע לעשות כסף זה נקרא מיליונר. מיליונר זה לא בנ''א שיש לו את הכסף כי יש אנשים שמילאו טוטו ונהיה להם 50 מיליון זה לא נקרא שהוא מיליונר כי הוא לא יודע להתמודד עם זה הוא יפסיד את זה תוך זמן קצר. בנ''א מיליונר יכול להגיד לך, תיקח את הכסף איפה שתשים אותו אני יעשה כסף, אני יודע לעשות כסף כי הוא יודע להתנהל נכון עם הפנימיות שלו והוא מביא שפע לעצמו, הוא יודע למלא את עצמו בשפע, מהשמיים ממלאים לו את הדברים האלה בשפע אבל הוא קודם כל בתודעה של מלאות ולא בתודעה של חסר. בארץ, קודם כל, צריך להפסיק להגיד 'אין לי מאיפה אני אתן' תיתן אתה תראה שזה יתמלא כי אתה כבר נמצא במלאות. אם אתה מבין שאתה כרגע נמצא בתוך הקב''ה וזה שפע אינסופי, הוא ידע לעשות מניפסט לזה, הוא ידע אך לשלשל את זה כדי שזה יגיע עד אלייך ושזה יהיה לך מניפסט ביד אבל מתוך תודעה של מלאות. גם הסרט הסוד, זה דבר איום ונורא, שהם משתמשים בזה כ'חוק המשיכה' זה בדיוק להיות חור שחור זה לא יתמלא. אלא אצלנו יש את חוק המלאות, חוק הנתינה שחוק הנתינה אומר שאם אתה נותן אז ממילא צריכה להיות התחדשות בנתינה וזה נקרא 'הפך רצון תשכח צינור' שצריך להיות צינור שכל הזמן מחובר לבריכה שהיא מלאה והיא רק משקה ומעבירה. דוגמא נוספת, נניח עולה סכסוך, אם עולה סכסוך הוא עולה לך כי למשהו אחר עולה סכסוך אחר. יכול להיות למשהיא עולה סכסוך עם הבת שלה, למשהו עולה סכסוך עם השכן ולמשהו אחר עולה סכסוך עם הבן זוג שלו אז זה לא חסרון שצריך ללכת ליועץ נישואין שלא מבין בכלל מה קורה בן בני הזוג אלא הקב''ה אומר זה הבד קנבס שלך ויש לך ידע למלא אותו רק אתה יודע לעשות שלום בסכסוך הזה. לכן כשאנחנו מדברים על חסרונות, על כל סוגי החסרונות בכל תחומי החיים, אנחנו קוראים לזה צרה או אי נוחות אבל למעשה זה לא, הקב''ה אומר לך 'הנה אני מביא לך בד קנבס תצייר אתה מלא' רק אם תזיז את האגו, תזיז את הפגיעות, תזיז את המגננות ותהפוך להיות אומן מלא אתה תמלא את זה.
קודם כל צריך לבוא מתוך מלאות. לזוגיות בכלל צריך להגיע מתוך מלאות כי הרבה מאוד אנשים מגיעים מריקות אז הם כל הזמן מצפים שהבן זוג ייתן. הם כל הזמן מצפים מהבן זוג שיהיה קרוב, שיהיה נוכח, שייתן, שיפעל, שיחייך, שיעשה כל הזמן אתה מסתכל עליו ומצפה ממנו ואתה יוצא עשוק ממנו.. אתה עובד עבודה זרה?! זה בנ''א מה הוא מסוגל לתת?! אבל אם אתה בא ממקום של מלאות אז אתה תיתן לו, אתה תעניק לו, הוא הבד קנבס ואתה תצייר עליו. תצייר על הבן זוג שלך את הזוגיות המושלמת ולכל אחד מאתנו יש אחריות לצייר על הבן זוג שלו את הזוגיות המושלמת בשביל זה הקב''ה הביא אותנו לעולם. אנחנו כולנו מלאים, כתוב 'נשמת אדם תלמדינו וחיי עולם נטע בתוכנו' לאף אחד לא חסר שום דבר. טיפה יצירתיות של האדם אם הוא ישב עם עצמו והוא יתבונן יציגו לו בד קנבס הוא ימלא את זה, אך יודעים את זה? לתת עצות לאחרים הוא יודע מעולה הוא יודע להיות היועץ הכי טוב, לשלום בית לזוגיות אבל הוא לעצמו הוא לא עושה. אך יכול להיות?! העצות שלך יפות טובות והם לעניין למה אתה לא עושה את זה? כי יש שמה אגו, פגיעות, מגננות ודברים שלא שייך בכלל אבל אם אתה תבוא עם מלאות אתה תבוא להעניק. אם הקב''ה מגלה חסרון הוא לא משפיל אותך זה כמו שהוא גילה חסרון בתוכו כביכול, הוא גילה חסרון בתוכו כדי שזה יהיה הבד קנבס שהוא יצייר עליו. למה הקב''ה עשה כל כך הרבה מלחמות? כל כך הרבה שינאת חינם? הוא מראה לנו, זה הבד קנבס שלי, תחכו ותראו איזה שלום אני מצייר פה. תחכו ותראו איזה אהבה אני הולך לעשות פה. אנחנו עוד מחכים שיתעורר כוח האומן העליון שיצייר על כל העולם הזה את השלווה ואת השלום המובטחים אבל בנתיים הוא רק מכין את הבד קנבס.
בפרשת וירא זה המחשבה של אברהם אבינו, קודם כל, אני מלא אז אני בא לתת לעולם מה אני אשכב במיטה ויתאבל על הברית מילה שלי..בסדר..אני פה, קודם כל אני מלא, הכל בסדר עם הגוף.. וככה היה. הקב''ה אומר לו מה שאתה מכין אתה מכין לעצמך, הכנת כזה הכנסת אורחים אני יביא לך מלאכים שיכריזו שיש לך ילד. זה תודעה של מלאות שאם אדם משלח מלאות למציאות הוא מקבל מלאות בחזרה, לא בשביל זה אנחנו עושים את זה, אלא להוציא לאור שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו..וכולנו אומנים. הרבה אנשים אומרים לרב 'אני מלא בפוטנציאל ואני לא ממומש', אין משהו שהוא לא מרגיש את זה, הפוטנציאל הממומש זה לא שתהיה נגן פסנתר או איש הייטק 'אל תתחר במרעים אך להרע', אלה עבדי הזמן. הפוטנציאל ומימוש הפוטנציאל שלך זה שאתה מלא ומעניקים לך בכל רגע נתון בד קנבס בצורה של חסרון שזה יכול להיות ריב עם הבן שלך או ריב עם השכן שזה לא נראה כזה דרמטי אלא הקב''ה יודע מה אתה עשית ושמה יש את מימוש הפוטנציאל שלך. כל מי שמדבר על מימוש הפוטנציאל זה מימוש הפוטנציאל כשאתה בא עם תודעה של מלאות ואתה יודע שאתה אומן וכל מה שיעלו לך כחסרונות זה הבד קנבס שלך למלא אותו ואז זה נקרא ממימוש הפוטנציאל. אין שום מימוש פוטנציאל אחר שאף אחד לא יחשוב שאם יסדרו לו משרה שהוא רוצה או השכלה שהוא רוצה שלא יחשוב שזה מימוש הפוטנציאל.. זה ריקנות שאין כדוגמתה. מימוש הפוטנציאל נעשה במילימטר שאתה דורך עליו שכל הזמן מראים לך את החסרונות בצורה של בד קנבס ואתה אומן תצייר עליו..ויש לך את היכולת הזאת ושאף אחד לא יספר שבשביל זה הוא צריך לדעת את כל התורה כולה..לא. אחרי פטירתם של 24 אלף התלמידים של רבי עקיבא כתוב העולם נותר שומם בא עותינאל בן קנז ובפלפוליו שיחזר את הכל. אחרי פטירתו של משה רבינו נאבדו 3000 הלכות הזקנים באו ופלפלו הכל בחזרה. אפשר לפלפל את הכל אם אתה מתבונן בדברים ואתה מסיק דבר מתוך דבר אתה יכול להגיע לכל הדברים כמו שאברהם אבינו הגיע למסקנה שהקב''ה קיים. אפשר להסיק אפילו את הדברים הכי גבוהים שיכולים להיות אז נשמת אדם תלמדינו לאברהם אבינו לא היתה תורה ביד שאמרה לו 'אנוכי ה' אלוהך', הוא היה צריך לפלפל את זה. מאיפה הוא מפלפל את זה? זה ידע שצריך להביא אותו, מאיפה אתה מביא את זה? מהפנימיות שלו אז לכולנו יש את היכולות האלה, כולנו טעונים כבר. כולנו מלאים כבר ולכתחילה כשמשהו פונה אלייך אתה צריך להגיד 'יש לי בעז''ה אני אמצא את הדרך אך להביא לך' ולהפסיק להגיד 'אין לי'.. זה משהו שההורים שמו לנו בראש אבל הם היו גלותיים, לא באים אליהם בטענות, כל דבר אתה מבקש 'אין לי'.. ככה החדירו לנו 'תודעת שואה'.. אין מה לעשות הם היו במקומות האלה והחדירו לנו את זה. המקובלים באו ואמרו מה פתאום..אתה נבראת בצלם, אתה לכתחילה מלא, שמו אותך מראש בגן עדן לא שמו אותך בצריף ואמרו לך תעלה לגן עדן קודם כל אתה בא ממקום גבוה אז תחליף קצת את הראש ותלך למקום המלא שלך ומשם תעניק לעולם מהיצירתיות שלך לגבי כל דבר ועניין.. אז לא ידברו על זה בחדשות..אז מה?!
חלק ב'- קיום האדם
נסביר מה זה האדם ואז נבין אך להתנהל עם זה. יש מלא ערכים סביבנו ומלא תרבות ומלא מנטליות סביבנו שמשתקת אותנו. התרבות המנטליות.. זה מילים זה ערכים אתה צריך להיות חסד, אתה צריך להיות זה ואתה צריך להיות זה.
נעשה הבדלה בין הקב''ה לבין 'שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו', ונשאל את עצמינו איפה האדם נמצא ובכלל מה זה האדם. מבקשים מהאדם עצמו להיות חסד אבל חסד זה דבר שעומד בפני עצמו, זה ערך, זה כביכול לא ערך שקשור עדיין לאדם, יש בפנים אדם שמנסה להגיע עוד לחסד . אנחנו מנסים עכשיו לעקוב אחריו לשאול אותו 'מי זה אתה שפעם אתה חסד ופעם אתה לא חסד', 'פעם אתה כזה פעם אתה כזה פעם', 'פעם אתה בקטנות פעם אתה בגדלות', מי שם..האישיות האמורפית החמקמקה..? אותה אישיות לא נמצאת בצד לגמרי של הקדושה, של הקב''ה, וגם לא נמצא בדיוק בעשר ספירות (תיכף נאמר איפה הוא נמצא). אבל כל הערכים שאנחנו מקבלים של להיות, שמבקשים ממך להיות..אתה שואל 'למה להיות'? למה אי אפשר לקבל אותי כמו שאני? מה אני..אולי אני ישאר ככה, למה להשתכלל? למה בדיוק אני צריך להשתכלל? מי אני ולאן אני הולך? חשוב לנסות להתבונן בזה.
אנחנו הדעת
ב 10 ספירות כתוב שהם 10 ולא 9 עשר ולא 11 כתר חוכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות זה עדיין לא נחשב לאדם אע'פ שנאמר שאדם קדמון זה כתר ועולם דהאדם דהאצילות זה החוכמה ועולם דהאדם דבריאה זה הבינה ועולם דהאדם דיצירה זה הזעיר אנפין ועולם דהאדם דעשיה זה מלכות..אע'פ שזה כתוב עולם דהאדם.. אתה אומר 'כן אבל איפה הכל ביחד, איפה האדם בפנים זה שנודד לו ממקום למקום מנפש לרוח לנשמה לחיה ויחידה..מה זה? מה נודד שמה? מה יש שמה שנודד ממקום למקום? זה שכל הזמן צריך להתאים את עצמו ולהגיד 'איפה חסד, אהה זה החסד אני מתאים את עצמי לחסד'. 'איפה גבורה, הנה הגבורה'.'איפה הרוע, אני צריך להתרחק מהרוע'. מי עושה שם את כל התנועות האלה? מה זה הדבר הזה שנע שם בפנים בין כל הדברים? צריך לדעת שאנחנו לא נמצאים בכלל בספירות. למה כתוב עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה? להגיד עשר ולא תשע, יש כאלה שאומרים שהעשר ספירות לא כוללות את המלכות כי מלכות זה 'לית לה מגרמה כלום', אין לה משל עצמה שום דבר, זה חסרון אז זה לא אלוקות, אז יש תשע. אומרים להם, לא, יש עשר ולא תשע, צריך להגיד עשר כי גם המלכות צריכה להיות מתוקנת. אחת עשרה כי יש שם את ספירת דעת אומרים לא ספירת דעת לא עומדת בפני עצמה אלא זה חיבור בין חוכמה לבין בינה. 'יש עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה'..ולא רצו להגיד שזה עניין מדויק אלא רצו להגיד מה זה לא כולל. אבל איפה באמת האדם עצמו נמצא? כשאני רוצה באמת עמוק עמוק להתחבר לעצמי ולהגיד לעצמי 'תנוע, אתה צריך לנוע לאן שהוא, תנוע מהרע אל הטוב, עכשיו תדמה לזה, עכשיו תעשה ככה, למי אני מדבר? מה הפקודות שאני אומר לו? התשובה היא שאנחנו הדעת.
מה זה דעת? מה זה התנועה הפנימית הזאת שאנחנו צריכים למעשה להיות מחוברים אליה? הדעת זה ההזדהות האלוקית. ההזדהות האלוקית יכולה לאתר משהו להחליט אני מזדהה ועכשיו אני יושבת על זה. באותו רגע האדם נמצא שמה רק כהזדהות אלוקית והיא יוצרת עכשיו או נזק או תועלת כי או שהיא מזדהה עם משהו נמוך והיא שמה, היא גם מעניקה לו חיות או שהיא מזדהה עם משהו גבוה והיא מעניקה לו חיות. החסד לא עומד בפני עצמו, הגבורה לא עומדת בפני עצמה, המידות הרעות הקנאה ועוד הם לא עומדים בזכות עצמם זה בחינת דומם רק האדם שניכנס לשמה מגשש מרחרח.. מה זה קינאה? איפה יש קינאה? אהה זה קינאה לא טובה זה קינאה טובה וננעל על זה הוא נותן לזה משמעות. יוצא, שאנחנו רק התנועה הפנימית וההזדהות האלוקית אנחנו הגשש שצריך לגשש איפה הדברים נמצאים. עם מה כדאי להתחבר עם מה לא כדאי להתחבר, עם מה כדאי להזדהות עם מה כדאי לא להזדהות כי היופי הוא גם שנראה מידי פעם שאתה כן יכול להזדהות ולהינעל על משהו ואח'כ באזשהוא שלב אתה מתנתק מזה וזה נחשב שזה בעל תשובה כאילו אין לך את זה. נניח אדם היה מזוהה עם שתיית אלכוהול מופרזת והוא אמר זה העניין שלי עכשיו, אני שמה ואני ילמד על אלכוהול אני ילמד על יין ועוד וזה העניין שלי, אני אוהב את זה. זה נראה לשעתו שהוא סתם בן בלייעל, מכור ועושה רע לעצמו ולאחרים אבל באזשהוא שלב יכולה לבוא לו תובנה חדשה שהוא מתנער ומתנתק מזה כאילו זה לא היה חלק ממנו והוא הולך ונדבק עכשיו במשהו אחר..חזר בתשובה.. נהיה צדיק.
אנחנו צריכים לעקוב לא אחרי הערכים ולא בדיוק על הקב''ה ( כמובן שצריך לקחת הכל בחשבון) אלא על הדעת שזורמת שם בפנים. הארי ז''ל אומר שעצמות הבורא האור אינסוף וגם כל העשר ספירות הכל זה אקסיומה, הכל קיים בהיה הווה ויהיה, אתה אומר 'אז מה יוצר את הזמן'? מה יוצר את התנועה? מה יוצר את ההתפתחות? אני רואה שהדברים זזים, אתה מדבר איתי על התפתחות רוחנית, אבל מה זה התנועה הזאת? זה האדם עצמו. האדם הוא הדעת כי הוא יכול להתחבר ולא להתחבר, הוא יכול להחליט מה הוא עושה, הוא התנועה בפנים אלא מכוון שהוא התנועה של הקב''ה הוא יד אריכתה של הקב''ה, שהוא מכניס את היד ובודק אז הוא צריך לדעת למעשה לאן להיתפס ועל מה להינעל, הוא צריך לדעת, איפה הוא נמצא כי שולחים אותו לגשש בכל מיני מקומות. הדעת הזאת גם יכולה לשמוע קולות פנימיים כמו למשל יכולים לשלוח אותו לטומאה ולומר לו 'זה כייף, לך על זה' ולתת לו דחף אבל בפנים בפנים יש נקודה עמוקה אלוקית שיכולה לא להתחבר לכל זה, להתנער מכל הקולות הפנימיים והדחפים שנותנים לה ואע'פ שדוחפים אותה לביוב היא יכולה לצאת משם בקלות ולמצוא את עצמה נדבקת במערכת של קדושה. יש חסד כי כתוב בתורה חסד אבל מי שנתן חיות לחסד זה אברהם אבינו, הוא לקח את כל התנועה הזאת את תנועת הדעת, התחבר לקונספט חסד ונתן לו חיות, נתן לו יצירתיות גדולה מאוד. הבד קנבס של אברהם אבינו היה הקונספט חסד והוא הכניס לו את החיות וממנו אנחנו לומדים מה זה חסד אח'כ יצחק נתן את זה לגבורה ויעקוב נתן את זה לאמת משה נתן את זה לנצח וכו .
לקלוט מה אנחנו, אנחנו זה דעת פנימית שיכולה להיות ולא להיות, יכולה להיאחז ולהתנתק, יכולה להזדהות ולא להזדהות. כל העניין שנבין שאנחנו בפנימיות רק שלוחה אלוקית. אם אתה תשמע את הקולות הפנימיים אתה תשמע כל מיני קולות פנימיים ולפעמים הקב''ה כאילו דוחף לרע, הוא עושה את הכל, הוא דוחף אותך מפיל אותך לביוב אבל אם תיכנס לעומק של עצמך אתה תבין מה הוא ואתה תבין מה אתה עצמך ואתה רק דעת. האדם הוא הדעת, היכולת להיתפס, ההזדהות לכן הוא נקרא אדם מלשון אדמה הוא נדמה למשהו הוא מיד נתפס בו והוא נדמה אליו.
בזוגיות וגם עם הקב''ה מתבקשת דבקות, מתבקשת אינטימיות כל כך גדולה שההדמות תהיה כזאת שלא תעזוב. כל דבר אחר אדם יכול לגעת ולעזוב, הוא תמיד לכתחילה חשוד בבגידה לכן המחמאה הכי גדולה שקיבל משה רבינו 'בכל ביתי נאמן הוא'. היה לו כל כך הרבה מעלות היה אפשר לציין כל כך הרבה דברים, למה מציינים שהוא היה נאמן? היה אפשר להגיד 'זכרו תורת משה עבדי' הוא התורה או הוא 'איש הנצח' או הוא יודע או הוא מלך הדעת. הקב''ה לא שיבח אותו על זה. כתוב על משה רבינו שהוא מלך הדעת,למה? כתוב 'נעשה אדם נאמר עבורך' הוא מלך הדעת, אדם צריך להיות מלך הדעת, הוא צריך לדעת במה להזדהות, במה להיתפס, מה להיות..אבל זה לא נאמר עליו ככה. מה נאמר עליו? שהוא נאמן. הרבה מאוד אנשים אומרים 'טוב, בסדר, ברור שהמלך ישבח את הנתין שלו שהיה נאמן אליו כל הזמן הזה', המקובלים אומרים, לא, אם הקב''ה אמר 'נאמן', זה דבר גבוה מאוד. צדיקים אחרים לא היו נאמנים? הם צדיקים והקב''ה העלה אותם במדרגות, למה דווקא על משה רבינו נאמר 'בכל ביתי נאמן הוא'? כי הנאמנות והדבקות שלו, ההזדהות שלו עם הקב''ה היתה כזאת שלעולם הוא לא יכול היה להפסיק את הזווג הזה, הוא הגיע למצב של לא להיות חמקמק, לא להיאחז ולהגיד בפוטנציאל יש מצב שיום אחד אני יעזוב את זה. אלישע בן אבויה עשה את זה, רבי יוחנן כהן גדול עשה את זה, גדולי עולם עשו את זה, נדבקו בקדושה ועזבו אותה כי היכולת להדבק (להגיע לגעת) התנועה הזאת, תנועת הדעת- להגיע, לגשש, להריח ולנוח שם, להיות פרזיט על המקום הזה אבל תמיד יש חשד שיום אחד אתה גם תסיר את היד.
התנועה הזאת היא תנועה שמתבקשת מן האדם ואומרים לו אתה צריך להביא את זה לאז שהיא נקודה, א.עם הבת זוג שלך לזוגיות, להגיע לאינטימיות. האמת היא גם אחד עם השני כי זה 'ואהבת לרעך כמוך' ב. וגם בעיקר עם הקב''ה, להגיע לדבקות.
אהבה שאינה תלויה בדבר
נשאלת השאלה, מה יגרום בתוכנו לנאמנות תמידית? שאני יהיה במקום שאני כבר יכול להבטיח שאני בחיים לא יעזוב אותו, לא כהבטחה ראשונית. מה יגרום לך באמת לתת מילה שהיא תהיה קבועה, שאתה תגיד פה אני לא יעזוב את זה אף פעם..
רוב האנשים בפשט, לא יודעים לענות על זה, לאף אחד אין 'מילה' ואם אתה לא יכול להבטיח את זה זה אומר שאין לך מילה על כלום כי אתה לא יכול להבטיח כלום.. וזה איום ונורא. לכאורה, לאדם יש יכולת של הזדהות, להגיד 'אני פה, אני לא עוזב, לא משנה במה אני יתקל, אני מתחבר אני לא יעזוב', ויגידו לו 'אתה יודע איזה ניסיונות הולכים להיות לך, הולכים לנער אותך חזק מאוד'..לא משנה..בנפש אני פה כל הזמן..אני לא יזוז מפה.
התשובה היא אהבה שאינה תלויה בדבר. אם האדם יגיע למסקנה אני צריך להישאר פה באהבה שאינה תלויה בדבר, לא משנה אם הבעל שלי ייפול לסמים או שיפול לאלכוהול, אם הוא יעבוד היום או לא יעבוד היום, אם הוא יהיה עצבני היום או לא יהיה עצבני היום, אם הוא יתן מכה או לא יתן מכה..זה לא משנה. יש אנשים שלא יודעים שבשמים מה שנחשב להם בגידה, זה לא שהם היו עם משהו אחר, זה שהם ויתרו על הבן זוג שלהם בראש,.. זה נחשב לבגידה. אותו דבר, אתה יכול גם לוותר על הקב''ה בראש, אתה יכול לוותר על כל אדם בראש.. זה לא בעיה.. פיזית אח'כ מה עושים זה סימפטום, אך זה יבוא לידי ביטוי.
כאן יש חידוש גדול מאוד להבין, לעזוב את העשר ספירות, לעזוב את הערכים אלא רק לנסות להבין אנחנו ההזדהות, אנחנו התנועה, אנחנו הקשר עם הדברים. אדם צריך לדעת שהוא ההזדהות עם הדברים הוא רק צריך לדעת עם מה הוא מזדהה ועל מה הוא כן יכול להתחייב. לכאורה למה יש בתורה את עניין הנדר? למה אתה מעמיד אדם במצב של לנדור נדר? מאיפה הוא יודע אם הוא יקיים אותו או לא יקיים אותו? כל כך הרבה דברים הם לא קשורים באדם אבל אומרים ודווקא מעודדים את זה שאם לאדם יש צרה שידור נדר, למה להעמיד אותו במצב כזה? נדר יכול להיות בלב שאתה תגיד 'אני יקיים את זה' ויכול להיות שכל העולם עכשיו יעכב את זה, אין בעיה, אני אחכה לשעת כושר.. שאני יקיים את זה..
דוגמא, החפץ חיים 'לא החזיק' מתפילין של רבינו תם מהסיבה הפשוטה שהוא לא רצה לחייב את התלמידים שלו. הוא אמר תפילין של רש''י זה מספיק אמר 'אני לא רוצה לחייב', היתה אז תקופה של העדר כסף, היתה מלחמת העולם הראשונה..זה גם קדושה עליונה שצריך בשביל זה (יש כל כך הרבה עניינים בלשים חוץ מתפילין של רש''י לשים תפילין של רבינו תם). כשהוא הגיע לגיל 90 הוא שם תפילין של רבינו תם, באו אליו ואמרו לו 'מה עשית לנו'? הוא אמר שהוא אמר בצחוק לאחד התלמידים שלו 'אני אניח תפילין של רבינו תם בגיל 90 הוא אמר, 'לא חשבתי שאחיה עד גיל 90 מכוון שהגעתי לגיל 90 אני חייב להניח את התפילין האלה' והוא שם את התפילין האלה. זה נדר שהוא שמר כל כך הרבה שנים בגלל שהוא אמר את זה פעם אחת. זה עניין של אדם שנאמן בדיבורו, אנחנו אומרים את זה בברכות של ההפטרה, 'הנאמן בדברו'.
אדם יכול להיות נאמן אם הוא ישים את עצמו על משהו ויגיד 'זהו, אני פה, אני יודע שאני הולך לעבור קשיים, אני יודע שהולכים לטלטל אותי אבל אני פה'. את הנאמנות, את האחיזה אף אחד לא יכול לקחת לך את זה, זה יכול להיות לנצח, האמירה הזאת יכולה להיות לנצח. כשאומרים בחופה 'הריי את מקודשת לי' הוא צריך לחשוב 'זה לנצח', זה אמירה נצחית יכול להיות שבדרך יהיו כל מיני נסיונות..בסדר.. אבל את מקודשת לי'. וזה ככה, אמירה כזאת למרות שהיא תעבור נסיונית היא נחשבת בשמים נצחית.
מה שהקב''ה אמר כאמירה היא אמירה נצחית, האחיזה של הקב''ה בעם ישראל היא נצחית רק עם ישראל יכול להגיד לקב''ה 'גם אני יאחז בך נצחית' . אע'פ שנראה שפעם אני ירד פעם אפול ואני יחלל שבת ולא יקום בבוקר לתפילה.. אל תסתכל על זה.. הנאמנות שלי בלב שלי כלפייך והאחיזה שלי כלפייך היא נצחית אתה יכול לסמוך על הלב שלי. הגוף שלי יהיה בכל מיני מקומות גם המחשבות שלי יזוזו הלב שלי לא יזוז אני איתך שאם יעצרו אותי בכל רגע נתון וישאלו אותי 'מה אתה רוצה' אני יגיד 'דבקות' ואם בעוד 15 שנה יפילו אותי לסמים אלכוהול או ישכיחו לי את התורה וישאלו אותי 'מה אתה עכשיו הכי רוצה'? ..את הקב''ה, אני רוצה דבקות. ואז ככה כל דבר כזה שאתה תגיד נחשב לך לפי אמירת הלב..וזה האדם.
שנבין כמה עיקשות יכולה להיות לאדם רק מעצם העובדה שהוא סגר החלטה. סגרת החלטה גמרנו עכשיו כל העולם יעמוד להפיל אותך שגם לא תעשה את זה. שיראה פיזית שגם יקטרגו עלייך ויאמרו 'החלטת ואתה לא עושה'.. הקב''ה יגיד 'אני בוחן כליות ולב, אני עדיין שומע אותו אומר שהוא כן רוצה, בואו תתנו לו עכשיו תנאים אחרים ונראה אם הוא יקיים אותם'.
סיפור שהרב שליטא מספר בד''כ לפני יום כיפור. אדם שהיה לו רק תרנגול אחד התרנגולת הביאה לו ביצים וזאת היתה הפרנסה שלו. מה עשה? אמר שלא יגנבו לי אותה, שם עליה 101 סימנים. הגיע קרוב ליום כיפור נעלמה. אמר זה הפרנסה שלי אין לי משהו אחר, מה אני יעשה עכשיו? יום כיפור בטח לקחו אותה לשוחט אני יעמוד בתור לשוחט ואני אראה מה קורה. הוא מזהה אותה אבל זה שגנב אותה הסיר ממנה את כל הסמנים. מתחילים לריב אחד את השני. השוחט ביקש לדעת על מה הם רבים אמר 'זה גנב, הוא גנב לי את התרנגולת שלי' הוא אמר לו 'אז תוכיח שהיא התרנגולת שלך' אמר 'היה עליה 101 סמנים זה היה הסמנים שלי אבל הורדת את כל הסמנים'. השוחט אמר תעמדו בשני צדדים אני ישים את התרנגולת באמצע נראה לאן היא הולכת והיא הלכה לבעלים שלה. המשל הוא על עם ישראל שהקב''ה עשה לו הרבה סמנים. שם לו טלית, תפילין, עשה לו ברית מילה, נתן לו שבת, נתן לו פאות, זקן. הקב''ה סימן אותו. בא היצר הרע תלש לו זקן פאות, שם עליו גינס טריקו, שם עליו קעקוע וזרק אותו עכשיו להודו..זה הסיטרא אחרא. ביום הדין יבוא משה רבינו ויגיד 'זה התרנגולת שלי'. אין סמנים הורידו את כל הסמנים אין תפילין אין טלית אין כלום. יבוא הקב''ה ויגיד 'אני ישים אותו ונראה לאן הלב שלו הולך.. והוא ילך למשה רבינו'.
הכל, מעצם העובדה, מהברית שעשו האבות, זה הברית שעשו האבות. ברגע שהאבות אמרו 'ה' אנחנו איתך עד סוף הדורות', האמירה שלהם קובעת אפילו את הזרע שלהם. וזה הברית שאברהם אבינו עשה בפרשה הזאת זה גם הברית מילה, היא כאילו מכריחה אותנו. שנבין מילה של בנ''א אחד, שהוא קבע בלב שלו 'אני נאמן' לא משנה מה אתה תעשה..אפילו שהוא אמר לו הם ירדו למצרים ויעבדו 400 שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והראה לו את הברית בן הבתרים..הראה לו את הדברים הכי נוראיים שיכולים להיות על עם ישראל, את העזיבה שלהם וכביכול גם הראה לו את העזיבה שלו אותם..ואברהם אבינו אומר לו 'אני לא עוזב אותך' 'אני לא יעזוב אותך'.
מאיפה הכוח הזה? זה הכוח של התודעה. כוח התודעה כל כך גדול וחזק שיגיד לו 'אני בפנים פנימיות שלי החלטתי כבר ואני אוחז בך וזה יעבור דרך הזרע שלי, זה יעבור דרך הילדים שלי שגם אם יקלפו מהם את כל הסימנים בסוף אנחנו נחזור אלייך'. הכל החליט בנ''א אחד אברהם אבינו..נחשוב איזה כוח יש לו....
אנחנו צריכים להמשיך ולהתחבר לכוח הזה ולהכריז על נאמנות לבבית אע'פ שהתנאים החיצונים לא יכולים לאפשר לנו את זה. יש הרבה אנשים בארץ שהם חוזרים בתשובה והבן זוג לא. מבחינת הקב''ה חשוב הדעת, קו הדעת למי הוא מחובר, בכל רגע נתון שאם יגידו לך בסדר 'אני אתן לך את התנאים הכי טובים מה היית עושה'? האם היית יושב על שולחן שבת? היית יושב ולומד? היית עושה את הכל? כן, סימן שהלב שלך היה איתי כל הזמן רק לא היה לך נסיבות וזה עניין של 'רחמנא ליבא בעי'.
כדי להבין מה הוא האדם, אדם הוא לא הערכים. שלא יגידו על בנ''א הוא מנומס, יש לו מידות טובות, במה אדם אחוז מבפנים..למה הוא נאמן מבפנים. זה למשל סוג של מידע שרוב האנשים לא יודעים את זה אז הם לא יודעים שהם צריכים להיאחז במשהו אז רוב האנשים הם לא אמינים. אבל אם בנ''א היה יודע, היה בא והיה אומר 'הלב שלי עם הבורא, אני לא יודע אך אני יגיע אליו, אני לא יודע אפילו אך לעבוד אותו, לפעמים אני מבולבל בעבודה איתו, לפעמים הוא זורק אותי..זה לא משנה..אני קבעתי שהלב שלי כרגע אחוז בו'.. וזה נקרא גם יראת שמים וזאת יראת הלב. אבל צריך לדעת את זה שאנחנו לא הערכים אנחנו הדעת והדעת זאת ההזדהות זה כוח האחיזה במשהו מסוים ואם הדבר הזה יהיה גם בערכים, אם בנ''א מחליט שהוא אחוז בחסד הוא יהיה אחוז בחסד הוא יהיה עצם החסד, אם בנ''א יהיה אחוז בחוכמה הוא יהיה עצם החוכמה, רק צריך להחליט את זה בלב ולא לעזוב את זה.
אדם זה לא הערכים שלו, יש אנשים שנראים בעלי ענווה גדולה מאוד ויש תלמידי חכמים גדולים מאוד זה, הכל קליפות, הכל מלבושים, איפה הדעת שלו מחוברת? איפה הלב שלו נאמן למקור מסוים? זה רק הקב''ה יודע. רק הקב''ה יודע איפה הלב שלו הוא אמר לקב''ה 'אני אוחז בזה אני לא יעזוב' כתוב 'הן יקטלני לו איחל' אפילו ירצה לקטול אותי אני מייחל אליו לא יעזור לו, איפה שתשים אותי תזרוק אותי בגיהינום זה לא משנה אני אחוז בך. ככה שבכל רגע נתון כאשר יבוא הבעלים של התרנגולת ויגיד זה התרנגולת שלי אבל אין עליה סימנים, ישימו אותה, היא תלך בחזרה למקור שלה..
נשאלת השאלה למי אנחנו נאמנים? למי הלב של כל אחד מאתנו נאמן?
דברי הרב 'אני רק רוצה להגיד לכם שאפילו לא תלינו את הוו, רוב האנשים לא שמו את הוו תליה, הם עדיין לא החליטו בגלל זה אנחנו מרגישים בודדים. אבל ברגע שאתה תשים את הוו תליה ואתה תחליט..כל השאר זה שטויות.. אתה כבר ניצחת.'
בזוגיות גם כן אתה צריך להחליט 'אני לא עוזב זה יהיה לנצח'. זה רק החלטה של הלב אח'כ מה יהיה זה שטויות..זה מה שקורה לעם ישראל. עם ישראל החליט שאנחנו השכינה ואנחנו החלטנו שהוא הקב''ה ובנתיים יש הרבה בלגן אבל לקב''ה זה לא משנה אומר 'אני יודע שהלב שלה איתה' הוא יודע שהלב של השכינה איתו אז הוא לא מוותר.
''זה סיפור של אהבה מטורף שנבין אותו רק לאחר מכן וכתוב שעשרה ימים רק נבכה נחלי דמעות על התום ועל האמת שנגלה..רק מלהבין איזה גודל של אהבה היתה שם..וזה רק נאמנות''.
עכשיו בפרשת וירא אדם צריך להחליט מה הוא..שהוא אדם..להבין שהוא אדם. ולתלות את הלב שלו על משהו ולהגיד 'אני מפה לא עוזב, אני מפה לא יוצא'.
זאת דוגמא למה חשוב ללמוד את תורת הקבלה כדי לדעת אותו כי זה נמצא בנפשנו שאתה אומר לבנ''א 'תשמע אתה הדעת, אתה לא הערכים' אל תספר שאנשים אומרים עלייך שאתה איש חסד ושאתה אדם חכם, זה לא מעניין אותי, אני רוצה לדעת במה הלב שלך אחוז. מה עשוי הקב''ה לעשות כדי שתעזוב אותו? נניח הוא יזרוק אותך, יפיל עלייך צרות: גירושין, מחלות, מכות כלכליות..ואתה תגיד 'אני לא יעזוב אותו לא יעזור..אתה לא קולט בכלל איפה הלב שלי נמצא'.
רוב האנשים הלב שלהם לא תלוי, הוא לא אחוז בכלל, אנחנו עדיין לא עשינו את הברית איתו בגלל שאנחנו לא יודעים שאנחנו זה עצם ההזדהות, זה ההתחברות, זה להגיד 'הנה אני נאמן עכשיו תעשה מה שאתה רוצה אבל זה לא יעזור לך חיברתי ואני לא עוזב'. מהמקום הזה, פעם התפילה תעלה ופעם היא לא תעלה, פעם אהיה למעלה פעם אהיה למטה, פעם אהיה בריא פעם אהיה לא בריא...זה לא מעניין, הלב שלי איתך אתה רוצה להתעלל.. תתעלל.. אבל הלב הזה לא זז'. וזה מה שעשה עכשיו אברהם אבינו הוא ידע...אך אני יוודא שהם לא ילכו לאיבוד במצרים, הוא לא אחראי על הילדים שלו, מה הוא יכול להגיד? אני יכוון את התודעה טוב טוב, אני עכשיו נועל, עושה איתך ברית ולא עוזב אותך. הלב אחוז חזק חזק, לא עוזב אותך. והברית שכרת אברהם אבינו וזה שהוא הבין שהוא רק תודעה מזדהה והוא התחבר ואמר לו 'אני לא עוזב אותך' הזכות הזאת עומדת לנו עד היום.
כתוב זכות אבות לא תמה וכתוב במקום אחר זכות אבות תמה, אך זה יכול להיות? כתוב שזכות אבות 'תמה' זה תמימה, היא שלמה. 'זכות אבות תמה' היא נותרת בעינה ועומדת, אנחנו מהזרע של אברהם אבינו אז הברית שהוא עשה מהדהדת בעולם הנאמנות מהדהדת בעולם. יכולים להגיד לך 'אבל אתה לא חסד'..נכון..'אבל אתה לא גבורה' כמו אבא שלך יצחק..נכון..'אבל אתה לא כמו יעקוב'...נכון. אני לא ערך, אני דעת אני מחובר לקב''ה, את זה אני כן יכול להבטיח לך שהלב שלי איתו, בלי כלום, בלי תורה בלי מצוות מקולף מהכל אבל הלב שלי נמצא במקום הנכון, אני לא עובד עבודה זרה ואני גם לא בלי אל..וזה הכל...הכל נמצא בזה.
זה השורש של הגאולה אם תהיה תודעה קולקטיבית שיסבירו לה את זה שהיא תהיה מספיק גדולה להגיד 'אתה רק הדעת, אתה רק נודד בספירות אתה לא הספירות, אתה נודד בן הערכים אתה לא הערכים עצמם אתה יכול לתת חיות לערכים. והקב''ה בכלל מחפש שתגלה לאן אתה נודד, לאן אתה הולך בכלל ותקלוט למה אתה מחובר ותחבר את הלב ותגיד 'עכשיו התחברתי, אני יודע את האמת, זהו אני לא יעזוב את זה עכשיו, אתה רוצה לטלטל אותי תטלטל אותי אבל את הלב אתה לא יכול לקחת לי'. .וזה כל האדם.
צריך לעשות איתו ברית וצריך להחליט איפה הלב שלנו נמצא ולצפות לניסיונות שהוא יטלטל את הספינה..אנחנו לא עוזבים הלב יהיה איתו.
כמה אנשים עשו את הברית הזאת עם הבורא? זה נקרא אהבה ללא תנאי שלא משנה מה הוא יעשה לי אני לא יעזוב אותו, הלב שלי לא יעזוב אותו..אי אפשר לדעת כמה אנשים עשו את זה כי צריך לתת את זה את הדעת. בהתחלה אתה חוזר בתשובה ורץ פתאום חוטף מכה מפה, חוטף מכה מפה באזשהוא שלב אתה אומר 'נחת עלי, בלבלת בן איוב לבן אויב, אני הבן שלך, למה אתה נותן לי מכות אני מהצד שלך' ואז עוזבים את הדרך. אותו דבר גם בזוגיות. הכל מתחיל בהכרזות יפות אבל אח''כ הערה ועוד ביקורת ועוד מכה ואז אתה עוזב את הדרך סימן שלכתחילה הלב לא היה שם. אבל אם הלב מחובר ואתה אומר לעצמך 'זהו אני פה, אני עיקש, חיברתי את הלב ואני לא עוזב'..זה הזמן של לכרות ברית ואי הידיעה של החוק הזה של מהו האדם שהוא ההזדהות וההזדהות נמצאת בלב האחיזה שלו נמצאת שם..
אדם הראשון שהוא קלט את מה שהוא עשה כשהוא גורש ויצא מגן עדן הוא אמר לחווה שהוא לא יפרד ממנה לעולם, המחשבה הזאת עברה עד לדוד המלך ולכן דוד המלך קיבל דחף 'להשתולל' למצוא את הבת זוג שלו. היו לו 18 זיווגים והן היו קדושות אבל זה לא היה שלו ומכוון שהוא אמר 'אני לא יעזוב, זה שלי, אני נאמן לחצי שלי ואני לא יוותר על זה, בחיים שלי אני אמצא אותה' והוא זעק זעקה שנשמעה מסוף העולם ועד סופו והקב''ה הביא לו אותה כי הוא היה נאמן אליה.
שנבין הכרזה כזאת משפיעה לא לעכשיו זה לכל הגלגולים שלך אפילו קדימה אבל מעכשיו אפשר לנצח..
דברי הרב, ''אם אני הייתי יכול עכשיו לתפוס 60 ריבוא ולעשות להם את השיעור הזה ולהגיד להם כל מה שאני מבקש עכשיו זה שתעשו נעילה בלב על הקב''ה ואל תעזבו, זה לא משנה מה יקרה לנו. הוא רוצה מלחמת עולם שלישית שיעשה, הוא רוצה מלחמת עולם רביעית גם כן שיעשה, הוא רוצה להמית אותנו שימית..זה לא משנה.. אני עשיתי נעילה על הלב, אני לא זז מפה 'הן יקטלני לו אייחל'. אך שאמרת את זה אתה גאול מכאן ואילך זה לא משנה מה יקרה. הוא יבלבל אותך בתורה לא יבלבל אותך, יביא לך רב כזה רב כזה, יביא לך הרהורי כפירה, זה לא משנה, אתה יכול להגיד יצאתי לשניה אחת התבלבלתי אבל הלב לא מתבלבל הלב נעול וזה כל האדם. האדם הוא הדעת והדעת זה ההתחברות..זה הזמן לעשות את הברית הזאת לא עוד 20 שעות עכשיו לעשות את זה כבר להכריז על זה בלב, אני נועל את הלב עליו, גמרנו..בעז''ה ''.