זוגיות

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

"סוד האינטימיות הרוחנית בזוגיות" - חלק ב'

תשובות הרב נווה לשאלות מהקהל -

1. מקרה ראשון – זוג בונה בניין והקבלן עושה בעיות, זה נראה כאילו הקבלן רשלן מאד, רשלנות פושעת.

תשובה - ככה זה נראה אבל הקב"ה מלמד אותנו שיש הרבה דברים שקשורים לזה, הגמרא שדנה כולה בהלכות ובלהוציא מתוך התורה את המצווה ואת ההלכה, מסתיימת בסוף לא במצווה ולא בהלכה אלא "ה' עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום", אין כלי שמצליח להחזיק ברכה אלא השלום. אז כאשר האדם שם לב שאין ברכה בכסף, בבית, דברים נשברים, כל שבירה, כל נזק מראה על העדר שלימות אז האדם צריך לבדוק איפה אין שלום; אין שלום בתוכי, דוד המלך אמר: "אין שלום בעצמיי מפני חטאתי", אין שלום בית, לא חסר. אנחנו מדברים על זוגיות, נשאר בזה. אז יש עוד פקטורים שנמצאים בעניין הזה ואפשר לשאול נניח שאלת רב לגבי הדבר הזה ולשאול' למה הברכה מתעכבת? בית זה ברכה עצומה, בית זה אחת הברכות הגדולות ביותר שנתברך בהם האדם, אז כתוב: "דירה נאה, כלים נאים ואישה נאה מרחיבים דעתו של האדם", זה ברכה גדולה אז אם זה מתקלקל אז הברכה התקלקלה, הברכה התקלקלה – אין כלי, אין כלי של שלום.

למה אמרתי בית? כי זה שלום בית. בית זה זוגיות, בית זה בית המשכן, המקדש של האישה ושל הגבר. למה עכשיו בית המקדש לא קם? יש סכסוך בין "קודשא בריך הוא לשכינתיה" אז אין בית. בית ישר זה גבר ואישה, כל הבעיות שמתרחשות בבית זה בעיה בזוגיות, זה לא עם הילדים, זה רק גבר ואישה.

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

"סוד האינטימיות הרוחנית בזוגיות" - חלק א'

הקדמה -

צריך בשביל השיעור הזה טיפה ראש, לא נורא, אבל צריך לעשות עבודת בירורים טובה כדי להגיע לנקודה שאנחנו רוצים להגיע אליה. אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים תחת כמה כללים. ברגע שאדם ידע שהוא נמצא תחת כמה כללים, זה יקל עליו מאד להבין את המקום שבו הוא נמצא.

הכלל הראשון זה שהקב"ה טוב ומיטיב והוא ברא את עולמו כדי להיטיב לנבראיו ובטח לא להרע להם. כל הזמן צריך להבין את זה.

דבר שני – "הוא אחד ושמו אחד" והוא פועל את כל הפעולות שלו למען אחדות והוא עשה עושה ויעשה לכל הנבראים כולם ולכן יש אלמנט בחכמת הקבלה של העדר בחירה, זה אלמנט גבוה, זה לא אלמנט למטה.

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

"זוגיות מציאותית" - חלק ב'

יהודי צריך להיות מאד עמוק -

העבודה שלנו היא בעיקר בפנימיות, בעיקר בעומק. יהודי צריך להיות מאד עמוק וכמה שהוא חושב שהוא עמוק הוא צריך להיות עוד מיליון הרבה יותר עמוק ממה שהוא ודרך העומק הוא עושה את הכל. בכלל, יהודי עושה עבודה מאד פסיבית. נאמר: מחשבה דיבור או מעשה אבל אצל הצדיקים המעשה זה המחשבה שלהם. 'הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד'. כתוב: "ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור", אמרו חז"ל: אמנם זה נקרא מאמרות אבל זה מחשבות, רק שמחשבה שיוצאת בפועל ככוונה, נקראת מאמר. אומר שגם צדיק מגיע לאותה דרגה ולכן רואים את הצדיקים שקטים ומופנמים. אבל זה לא בגלל שסתם הם נמצאים באיזשהו סוג של סירניטי כזה או בתהליך מדיטטיבי, ממש לא, בדיוק הפוך; לנו אסור להיות במדיטציה כי זה אומר שאתה השבתת את הרהורי הלב ואסור לאדם להשבית את הרהורי הלב כי זה הקשר לבורא. הלב הוא נביא ואנחנו כל הזמן מקבלים הוראות מהוי"ה, מהקב"ה, וזה מגיע מאליו, יוצא החוצה, מגיע מאליו, יוצא החוצה, רק אנחנו צריכים להיות קשובים לזה.

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

"זוגיות מציאותית" - חלק א'

מכיוון שכל התורה מדברת אתנו ב"ואהבת לרעך כמוך", אנחנו צריכים לשים לב; היו הרבה מהחסידות שהחליטו שהם מתחילים דווקא מזה קודם, ז"א שמתחילים ללמד את התלמידים שלהם איך עושים את זה בפועל. הרי אם התורה שלנו זה "נעשה ונשמע" אז הם ממש התחילו ב"נעשה ונשמע" ללמד את התלמידים שלהם בפועל איך מקיימים אהבת הזולת. הדבר הראשון הראשון שזה היה, זה הבנה פשוטה שמחולקת לכמה עומקים. הפואנטה ב"ואהבת לרעך כמוך" זה המושג שנקרא "כמוך". "ואהבת" יש בעיה, "ולרעך" יש בעיה, "כמוך" זו הבנה הכי גדולה.