אחר

 הרב אריה חיים נווה שליט"א 

 חג סוכות - רמזים וסודות

:הקריטריונים לארבעת המינים 

אתרוג, צריך שהשושנתא תהיה שלמה, חייב שיהיה לו פיטם כי הוא שלם עם הפיטם שלו,

זה כנגד קוצו של יוד, האתרוג עומד כנגד המלכות זו ה-הא' האחרונה,

צריך שיהיה הבדל בין השני שליש התחתונים, לבין השליש העליון, השני שליש התחתונים צריכים להיות מפוספסים ועם בליטות, גסים, ואילו החלק העליון צריך להיות חלק, שיהיה נקי לגמרי ללא נקודות שחורות, שהעוקץ יהיה שקוע ולא בולט, צריך שתהיה לו צורה של מגדל ואסור שתהיה לו צורה של רימון, צבעו צריך להיות ירוק אך נוטה לצהוב, זה אומר שהאתרוג יבשיל, יש כאלו שהם ממש ירוקים וככה הם ירקבו וזה לא טוב, הם בוסר וקטפו אותם לפני הזמן.

צריכים לוודא שהאתרוג לא מורכב מלימון ואתרוג, אתרוג מורכב הוא לא כשר.

את האתרוג שומרים בקופסא מיוחדת מספוג ובמקרר.

לולב, הלולב צריך להיות לח וירוק, היינו טרי, ישר כמו עמוד, שלם לגמרי, שהחוד יהיה כמו הסיומת של האצבעות ביחד, שלא יהיו באותו גובה, כמו אצבע אחת בולטת, צריכים שהעלים ישכבו אחד על השני ולא רפויים, נשענים זה על זה, ושלא יהיו פחות משישים עלים (סופרים צד אחד ורואים שזה סימטרי) ושהגובה לא יהיה פחות מ-30 ס"מ.

הדס, העלים צריכים להיות לחים ירוקים  וטריים, ההדס צריך להיות משולש, זה אומר שמאותו מפרק יוצאים שלושה עלים, בהדס רגיל אין את זה- יש עלה עלה עלה, בהדס משולש, צריך ששלושתם יצאו מאותו מפרק, הם עומדים כנגד האבות שלנו, הם צריכים להיות מכסים את הקנים, כלומר חופים על הקנה עצמו, הקנה צריך להיות שלם ולא חתוך וגם שלא יצא ממנו עוד גבעול, אפשר שיהיו עליו הפרות שלו, אבל שלא יהיו יותר מרובים מהעלים, והוא צריך להיות גדול מ-30 ס"מ.  

את הלולב וההדס שומרים עם מגבת לחה, לעטוף את החלק התחתון שלו, ומשם ינקו מים כל הזמן.

ערבה, יש שני סוגים של ערבה, אנחנו צריכים לנענע עם ערבי נחל, יש ערבה שנקראת ערבה בוכייה – הענפים שלה הולכים לאדמה, הקנה של ערבי נחל הוא אדום, הגבעול אדום ולא ירוק, העלה שלה ארוך וצר, וצריך שיהיה להם לבלוב - שבקצה יהיו עלים חדשים.

כל הרמזים והסודות של חג סוכות

יש דברים מוזרים שנאמרים על הסוכה עצמה, ואפשר לשאול את השאלות הבאות:

1. 1. מצד אחד כתוב שזה בית ארעי, צריך להפוך את זה לבית ארעי, ואם זה בית ארעי אז זה מוזר, מדוע אני צריך להוציא לשם את כל הרהיטים?

2. 2. אם זה בית ארעי וזה אמור להראות לנו את הזמניות של העולם הזה, אז למה זה אמור לסמל בית מקדש מעט? הרי אנו רוצים בית מקדש נצחי, אז אם כבר שהבית יהיה מקדש.

3. 3. הסכך צריך להיות מפסולת גורן ויקב, פסולת גורן זה קש, ויקב זה הקליפות של הענבים, לא ראינו סכך עשוי מאלו.

נתחיל מעניין הארעיות

כל עניין הארעיות  שהתורה מנסה להראות לנו, מראה לנו את זה על מילה שנקראת סוכה, זה היה בסוכות, 

סוכות עצמו היה אחד מהתחנות שהם היו במ"ב מסעות כשהם היו במדבר, בכלל לא בארץ ישראל, וזה מוזר, למה זה דווקא קרוי שם? בגלל שעשו שם סוכה כמקום ללון בו? ברור שלא.

סוכה =91, כנגד השם הוויה ואדנות ביחד, הסוכה מסמלת מצד אחד דבר זמני, ומצד שני היא מסמלת דבר נצחי, זה אמנם מבנה ארעי אבל זה מסמל לך בית מקדש שהוא דבר נצחי, כתוב שהסוכה צריכה לעשות צל אבל היא גם צריכה להכניס אור, מה שבית לא יכול לעשות.

 

בחג הסוכות אנחנו חוגגים שלמות.

מהי שלמות- יש לנו כל הזמן נטייה בגלל המוח השמאלי שקופץ מהעבר אל העתיד ואין לו הווה,- ההווה נמצא במוח הימני,  יש לנו לחץ לעשות דברים, להשלים אותם, כל הזמן לנוע קדימה, וגם פה האדם מנסה להשיג משהו בחיים שלו.

בגילאים 30 ,40 ,50 יש משברים לאדם שבהם הוא מנסה לברר מה השיג עד כה בחייו, יהודי שמתחיל ללמוד רוחניות ומתחיל לחזור בתשובה, הוא גם מתחיל לשאול את עצמו מה אני צריך להשיג?, אומרים לו לקיים מצוות,והוא בכול זאת מנסה להגדיר את ההישגיות שלו, וחלק מגיעים ללמוד חוכמת הקבלה ואז אומרים אני הגדרתי את התכלית שלי,- אני צריך להגיע לאינסוף.

באמת בקבלה יש חלוקה לזמנים, יש את האינסוף שממנו התחלנו, זה נקרא מצב הא', זה החומר גלם, מצב הב' זה כל האירועים שהאדם עובר בעולם הזה, ומצב הג' זה כביכול התכלית- התקשתות הכלים, אחרי שסיימנו את הכול לשם נגיע, אז אדם מגדיר לעצמו לשם אני רוצה להגיע.

בואו נבחן את זה , אם אני מתחיל ממצב א', ובמצב א' אנחנו לא היינו, אנחנו מבוטלים לגמרי, כשנהיה במצב הג' זה יהיה אותו דבר, אתה תהיה מבוטל לגמרי, לא יהיה שם מישהו שיאמר אני נהנה מהמצב הזה, אז אם ככה היכן נשאר לנו ליהנות? רק במצב הב', התכלית היא הדרך, הדרך היא התכלית.

לסוף אין תכלית, הרי כתוב בלי ראשית בלי תכלית, האינסוף מוגדר כאינסוף, כי אם הייתה לו ראשית אז הייתה לו נקודת התחלה, אז יש מקום, נקודה שממנה אתה מתחיל, אז יש סוף, ואם הייתה לו תכלית שאתה חוזר ומגיע לבלוק מסוים, אז הבלוק היה הסוף.

אז למעשה מה התכלית של האדם? איפה הבורא ביקש שהוא ישהה? והתשובה היא במצב הב'.

איפה שאנחנו נמצאים, שמה למעשה החיים באמת נמצאים, מדוע? כי פה יש שלמות, פה יש גם גוף וגם נשמה,

פה יש הכול, פה אתה חי גם כמלאך וגם כאדם, אתה חי פה את החיים הכי נכונים שיכולים להיות.

והבעיה היא שאנו מזלזלים מאוד בחיים האלה, ואנו לא יודעים לחיות את החיים האלה, כי כל הזמן אנו לחוצים להגיע למקום אחר לגמרי, התכלית היא החיים האלה, מדוע? כי רק פה אנו רואים כמה השם הוא רחום, וחנון, וארך אפיים, רק פה אנחנו חווים דברים ממש בשלמות, עם גוף ממש מלא, ונשמה ממש מלאה, רק פה, ואחרי שמתים מן העולם הזה, זה רק נשמה בלי גוף.

אז המקום היחידי שמכיל את כל העולמות הוא רק הגוף, רק המקום הזה, אז יוצא שהמקום הזה הוא הכי טוב, לכאורה בעולמות הוא נראה הכי גרוע, אבל לא בגלל שהוא הכי גרוע, אלה בגלל שהוא הכי מסוכן,

כשחז"ל אמרו לא להתגלגל - כתוב: " טוב לו לאדם משלא נולד, אולם משנולד שיעסוק בתורה", רק משום הסכנה שהוא יכול לרדת למטה.

אבל רק פה חווים את האדם השלם, רואים את זה שצדיקים כל הזמן מבקשים חיים ואריכות ימים, משה רבנו לא רצה להיפטר מן העולם, הוא רב עם הבורא ואמר לו אני מוכן להיות כאן אבן, אני מוכן להיות ציפור, והוא התכוון להיות אדם עם תודעה של אבן, או אדם עם תודעה של ציפור, כי הוא קלט שהשלמות מתקיימת על האדם

רק כשהוא חי.

אתה חי בתוך שלמות

אז מה הסוכה אומרת לנו? סוכה זה לא סתם 91 בגימטרייה, אלה אומרים לנו תסתכל על הסוכה, - אתה חי עכשיו בתוך שלמות.

אני צריך לדעת לעשות את הנצחי בארעי, מדוע? תסתכלו על כל התורה, כל התורה לא נגמרת בסוף שמח, לדוגמא אם מישהו היה מקבל רק חומש והוא לא היה יודע שקיים יהושע וכו' והיו שואלים אותו מה הסוף? הוא לא היה יודע מה הסוף, הוא היה שואל האם הם הגיעו לארץ ישראל או לא? מהתורה זה לא ברור, מדוע? כי התורה מורה, זה התפקיד שלה זה השלמות, ארץ ישראל ויהושע זה כבר השכר, הם כבר נכנסו הם כבר הגיעו לשם, אבל מי שהלך על דרך התורה בוודאי שזכה גם ביהושע, אז התורה היא השלמות, אז מה מייצג את זה ? זה שאנו דווקא חוגגים את הסוכה שזה י ק ו ק ואדנות ביחד, דווקא שזה היה במסעות וזה מסמל את גולת הכותרת של המסעות, שזה אמצע מסע שזה המ"ב  מסעות, כל מה שמראה לך שאתה באמצע מסע, מראה לך שאתה באמצע שלמות, ולא שאתה בוסר ושאתה לא בסדר, ואתה חוטא ודברים כאלה, אלה מראה לך שאתה חי שלמות.

אז מה הבורא אומר לנו? תהינו מהדרך, תחיה את השלמות.

איך אני יכול לחיות את השלמות? אז אתה שואל אני לא יכול לחיות את השלמות בבית עם מזגן? והתשובה היא לא, אתה לא יכול לחיות את השלמות בבית, כי בבית אתה חי צד מאוד חומרי ואתה חווה את החלק התחתון של השלם, שלם יש לך בסוכה, שאתה רואה גם את האור וגם את החושך, זה גם חם וגם קר, זה גם צל וגם אור, יש לך שם את הכול, הכול מאוד שברירי וזה גם מוצק, יש לך שם את כל המצבים כל מצבי הצבירה נמצאים שם, וזה מסמל בית מקדש מעט, בתוך בית המקדש היו דברים דומים, הכהן הגדול היה מתקדש ומטהר, הוא היה נכנס לבית המקדש ביום הכיפורים והיה רואה דברים הפוכים לנפש, למשל הוא היה רואה את הכרובים עסוקים בתשמיש, הוא היה רואה את הפרוכת אדומה, הוא היה רואה את ארון הברית שהיו יוצאים ממנו שני מוטות, ושני המוטות היו לוחצים החוצה את הוילון, ומבחוץ זה היה נראה כמו שני דדים של אישה, והוא היה צריך לחשוב ולכוון בזה, בתוך ההיכל עצמו הייתה מנורת זהב יצוקה, כל העולם הגשמי הנחות היה נמצא שם, וזה דווקא היה חייב להיות ככה, כדי שתהיה משמעות לכול הדברים הנחותים ביותר צריך שיהיה להם משמעות הבעיה היא שאנחנו מסתובבים בעולם הזה כמו תיירים, מסתכלים על הנוף ואנחנו נורא מתרשמים מהציור החיצוני במקום להתרשם מהמשמעות שיש לכול דבר, ואנחנו פוגשים את הבורא רק בעולם המשמעות.

עולם המשמעות

אנחנו צריכים להבין שהבורא חושב את העולם הזה, אין כאן יקום פיזיקאלי זה לא עולם ביולוגי, ולא מתרחשת כאן היסטוריה אנושית, זה לא קורה ככה, הבורא חושב את המציאות הזאת, ואנחנו נמצאים על קצה המחשבה שלו, כשאנחנו מסתכלים על  קצה המחשבה שלו, אני צריך לפגוש בו כחושב, זאת אומרת – זה שנמצא על קצה המחשבה צריך לחשוב על החושב, הוא חושב אותי, אני המחשבה של הבורא, אז המחשבה צריכה לחשוב את החושב, איך היא תחשוב על החושב? לא רק שאני אחשוב עליו, אלה שאני אבין מה המשמעות שלו, מה המשמעות שלי?

הוא חשב עלי, - מה המשמעות של זה?

מה המשמעות של כיסא, שולחן, מנורה, מה המשמעות של כל דבר, ואז אני אפגוש אותו, אני אפגוש אותו רק אם אני אבין את המשמעות של הדברים עצמם, אם אני עדיין רואה וחווה אותם חסרי משמעות, סימן שאני לא רואה נכון את המציאות, רק אם העולם יהיה בעל משמעות רק אז הבורא יהיה מובן.

סיפור על הבעל שם טוב

הבעל שם טוב היה הולך עם אלכסיי העגלון שלו, הוא ביקש מאלכסיי שיבנה את העגלה הפוך, שהכיסא של העגלון יופנה לנוסעים, כדי שהוא לא יראה לאן הוא נוסע, והרבה פעמים הבעל שם טוב היה עושה קפיצת הדרך, כדי שהוא לא יראה. פעם אחת הוא עשה קפיצת הדרך ומצא עצמו באמצע יער , הוא ישר ידע שהבורא לא סתם זימן אותו לפה, הוא הלך ביער ושאל את הבורא לשם מה הבאת אותי לפה? ואז הוא רואה חוטב עצים, הבעל שם טוב שאל אותו האם אתה יהודי? החוטב ענה כן, הוא שאל אותו מה אתה עושה ביער? החוטב ענה: השומר של היער גידל אותי וגם הוא יהודי, הבעל שם טוב אמר לו: ניכר על הפנים שלך שאתה שומר שבת ומצוות – החוטב ענה לו בניע ראש, הבעל שם טוב ביקש שייקח אותו להראות לו היכן הוא גר, הם נכנסים לבית שלו והבעל שם טוב שאל אותו -מה אתה יודע כיהודי? יש לך ספר? החוטב ענה שכן, והביא לו את עץ החיים של האריז"ל.

הבעש"ט שאל: אתה יודע את הספר הזה? החוטב ענה כן, תשאל אותי, הבעש"ט פתח ושאל, מה זה אור אינסוף? החוטב ענה- זה השם של אבא, מה זה בינה? בינה זה השם של אימא, ואז הבעש"ט קלט שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, והוא שאל מה זה כתר, חוכמה, ובינה? זה הילדים שלהם ענה החוטב.

הוא שאל אתה יכול לספר לי את הסיפור שלהם? החוטב מספר את כל ה- 10 ספירות, אבל הבעש"ט קלט שהחוטב לא מבין על מה הוא מדבר, הבעש"ט שאל: והוא לא הסביר לך את המשמעות של זה? החוטב ענה- הוא אמר שיסביר לי אחר כך, אבל הוא מת. הבעש"ט ישב והסביר לו דבר, דבר, וכשסיים החוטב קיבל הארה מידית.

הבעש"ט שאל עצמו מה הבורא מראה לי בזה? זה שאני הייתי צריך לתקן ולהשלים את החוטב אני מבין, אבל מדוע קפצתי בשבילי, ואז הוא הבין כמה זה גדול ה"נעשה ונשמע", כמה זה גדול שאתה תבין קודם את המבנה ואתה תעשה אותו, ואחר כך עליו יש את המשמעות של כל דבר.

הוא אמר לתלמידים שלו שהכול כאן זה מחשבה של הבורא והם לא הצליחו להבין, אתה רואה קיר, מנורות, ואתה לא מבין, למה אתה מתכוון שזה המחשבה של הבורא?.

המחשבה מתחילה ממשהו זך, היא משתלשלת עד שאתה רואה משהו אמיתי, הם לא הבינו, אז הוא הסביר להם: כל מה שהוא נמצא בקצה המחשבה יש לגביו הלכה, הבורא לא עשה חפץ בעולם אם אין עליו  הלכה.

הנעלים לא נמצאות בכדי לכסות את הרגלים, אם הבורא היה רוצה שלא תיפצע, היה עושה לך רגל קשה,

(רק האדם הולך עם נעליים), מדוע עשה לכם נעליים? כי יש הלכה לנעליים, אז אתם צריכים לדעת מהי ההלכה  לנעליים ואז תבינו מה זה  נעליים, כי אם אני אשאל מה זה נעליים? אתם תענו לי כמו בהמות, שזה משהו לכסות את הרגל שלא תיפצע, אבל זה לא קשור בכלל, אתם רוצים לדעת מה המשמעות של הדברים? תשאלו מה ההלכה לגביהם.

כנ"ל לגבי הציצית, בגלל שיש לזה הלכה זה קיים בעולם, המשמעות תהיה לא רק לפי המילה אלה לפי ההלכה הנוהגת בעניין.

אבל יש כאן אינספור דברים, בסדר אבל זו הדרך להתחבר אליהם, נניח שאתה רואה סוג של עוף שנקרא - אוזניה, ואתה שואל מה אוזניה עושה כאן בעולם? אז קודם כל ההלכה הבסיסית היא, שזו חיה טמאה ואסור לי לאכול אותה, וזה מהחלק של הלא תעשה, מהחלק של הלא תעשה אם אתה רוצה לדעת את הפרט, אז תדע מה זה פיקוח בנפש, ולמה אסור לי לאכול אותה - מכיוון שיש לה עור מסוים, שאם אני אוכל אותו, הוא יגרום לי למחשבת פירוד.

נקודת הקצה של המחשבה האלוקית היא הלכה, אז החפצים הם הלכות, כל העולם הזה זה הלכות.

אם אני צריך לצייר מבחינה גיאומטרית את ההשתלשלות לעולם הזה, ההשתלשלות נראית כמו שופר, זה נראה כמו משפך מסולסל, מכיוון שזה יורד בצורה של שופר, התודעה שלנו מתחילה מלמטה כתודעה טורית, והיא מצליחה לקלוט מידע לפי מה שהיא מצליחה, אבל ככל שהיא עולה לאורך השופר, החשיבה הופכת להיות מקבילית, ואז אתה מסוגל לספוג כמויות אדירות של מידע, אז אף אחד לא מצפה שנדע את התורה רק עם המוח השמאלי, אלה תוך כדי זה שאתה תלמד המוח שלך יתפתח כדי לקלוט את זה גם מקבילית.

"רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", רצה לזכך את העם ולכן הרבה תורה ומצוות,

חז"ל שאלו: הרי הקב"ה מאוד מדויק, אז מה זה להרבות? לא כתוב להרבות מלשון ריבוי של דברים , אלה שהבורא רצה להעסיק לנו את המחשבה,  להעסיק לאדם הכי חכם בעולם את המחשבה.

האושפזין בסוכה

בסוכות לעשות את הכול ממש לפי ההלכה, סוכה יפה, ארבעת המינים, מטרת השינה בסוכה- שכל יום עומד נגד הספירות, וכול יום אתה מקבל את האור שלו, כול יום נכנס אושפיז חדש לסוכה.

ביום הראשון הנשמה של אברהם אבינו נמצאת שם, אתם צריכים לדעת שאתם ישנים עם הנשמה של אברהם אבינו, אתם יכולים לבקש ממנו, לדבר איתו, וללמוד איתו.

אברהם אבינו לומד איתך חסד, יצחק ילמד איתך גבורה, יעקב ילמד איתך רחמים, משה רבנו ילמד איתך נצח, אהרון ילמד איתך הוד, יוסף ילמד איתך יסוד ודויד המלך ילמד איתך מלכות, כול אחד מהם ישפיע וילמד אותך את הרעיונות שלו, יכוון את המחשבה שלך שתבין אותו, וחשוב שזה יהיה שלם ואל תפספס אף יום.

אכילה ושינה בסוכה- צריכים לאכול לפחות פת אחת, לשים שני כיסאות אחד לאליהו הנביא ואחד לאושפיז ולשים עליהם בד לבן, בתוך הסוכה צריכים לארח.

חלק גדול מהעניין של הסוכה זה שהסוכה עצמה זה הבראה, כל יום מתקן לך חלק אחר בתוך הנפש, וכשנמצאים שם ומנצלים את זה נכון, אתה יכול להירפא מהמחלה הכי מסובכת, יש שם הכול בתוך הסוכה, יש שלמות, אתה חי בבית מקדש קטן.

מכיוון שהבורא אומר תהינו מהדרך, הסוכה צריכה להיות מקושטת מאוד, נקייה, ושלא יהיו בה דברי הבל, לא לדבר בסוכה בטלפון, זה מרחב מקודש וצריכים לשמור עליו, תעשו אותה הכי נעימה שאפשר, כי כל יום אתה עובר רקיע, מימד אחר, הבורא מתקן לך את המחשבה, כל מה שלא היה מתוקן עכשיו ייתקן.

חשוב לישון בסוכה, לעשות על האש ולשתות יין טוב, בסוכה לחיות טוב.

אם זה בית מקדש מעט ולמעשה אני נמצא בתוך הבית מקדש, זה אומר שאני כהן, הבורא אפשר לנו להיות כהן למשך 7 ימים, אין בסוכה חדרים, יש חדר אחד, הכול אחד, זה כמו התפילין של הלב, יש תפילה של הראש שזה 4 חדרים, וזה כמו התפילין של הלב שהכול אחד.

ארבעת המינים מה הם מסמלים

ארבעת המינים רומזים לקב"ה, כשאני מחזיק אותם אני מחזיק את הבורא ביד.

פרי עץ הדר-    זה אברהם אבינו "שהידרו הקב"ה בשיבה טובה".

כפות תמרים-  זה יצחק אבינו  "שהיה כפות על גבי המזבח".

ענף עץ עבות-  זה יעקב אבינו "שמה הדס זה רכוש בעלים " ככה היה יעקב רכוש בבנים.

וערבי נחל-     זה יוסף "מה הערבה הזו כמשה ויבשה לפני שלושת המינים", כך יוסף מת לפני אחיו,

                      זה סוד גדול מאוד שהוא מת בשבילם, הוא העניק מהחיות שלו עבורם.

פרי עץ הדר-    זו אימנו שרה "שהידרה הקב"ה בשיבה טובה".

כפות תמרים-   זו אימנו רבקה "שהעמידה צדיק ורשע".

ענף עץ אבות-  זו אימנו לאה "מה הדס דחוס בעלים" ככה הייתה לאה דחוסה בבנים.

ערבי נחל-        זו אימנו רחל "מה הערבה הזו כמשה ויבשה לפני שלושת המינים", כך מתה רחל לפני אחותה.

אז תבינו מה אנחנו מחזיקים ביד, את כל מעשה המרכבה, הכול יש שם.

עוד כתוב שארבעת המינים עומדים כנגד ארבעת הכיתות בישראל:

פרי עץ הדר- אלו ישראל, "מה אתרוג זה יש בו טעם וריח" כך ישראל- יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ומעשים טובים.

כפות תמרים- אלו ישראל "מה התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח", כך הם ישראל,- יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים

ענף עץ עבות- אלו ישראל "מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם", ככה ישראל- יש בני אדם שיש בהם מעשים טובים  ואין בהם תורה.

ערבי נחל- אלו ישראל "מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח" ככה ישראל יש בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.

מה הקב"ה עושה להם? "יוקשרו כולם אגודה אחת ומחברים אלו על אלו", זאת אומרת- שמה שאין לאחד השני משלים אותו, לאחד יש ריח אז הוא נותן לזה שאין ריח- לאחד יש טעם הוא נותן לזה שאין טעם, ואתרוג משלים את הערבה, אז יוצא שהלולב וההדס משלימים זה את זה, כי לתמר יש טעם ואין לו ריח ולהדס אין טעם ויש לו ריח, ואתרוג וערבה משלימים זה את זה, אז יוצא שהכול שלם.

כול החג הזה סימנו שלמות.

רעיון השלמות

התחלנו 40 יום לפני ראש השנה ועשינו סליחות, בראש השנה עמדנו ביום הדין, התפללנו והטינו את הדין לחסד ולרחמים, עברנו עוד 10 ימים נוראים, הגענו ליום הכיפורים התפללנו שתהיה שנה טובה, והגענו לסוכות שזה כמו כן שיגור שצריך להעיף אותך לכול השנה, להעיף אותך כמו חומר גלם שיצא מאינסוף, יצא שלם, אתה רוצה כעת לברוא את כול השנה שלך, איך הבורא ברא את העולם? התחיל מהאור עצמו, האור היה שלם, אז צריך להביא אותך לשם, אז זה מה שעושה סוכות, כל מה שלא שלם בך, כל מה שהוא בעל רבב- סוכות משלים אותך.

תראו איך אנחנו בודקים את ארבעת המינים, עצם הבדיקה עצמה של ארבעת המינים יוצרת השלמה בנפש,

אז חשוב לבדוק לאט לאט.

עצם העניין שבודקים את האתרוג, רק עצם הבדיקה זה יוצר אותו מושלם, אתרוג שאתם מסתכלים עליו ואומרים שהוא טוב, האתרוג מקבל את הכוונה של התודעה שלך, כי אתה החלטת לפי מה הוא טוב, צריכים שתהיה כאן עין טובה, אתה צריך לא כל הזמן רק לומר היכן אני מוצא את החסר, כי אין גידול מושלם, אתה צריך לבדוק שהוא עומד בכול הקריטריונים, ואם עומד בהם הוא נחשב למהודר, אבל אתה עדיין יכול להיות מאוד ביקורתי ולמצוא פגמים באותו אחד שעמד בקריטריונים, אבל אתה יכול להחליט כעת האם זה פגם בחיסרון? או האם אני רואה כאן יתרון?

האם אני רואה כאן את עצמי ואני רואה איך האתרוג הזה יתקן אותי? אתה צריך לראות את עצמך ואתה אומר: בצורה של האתרוג אני רואה את עצמי, ובזה אני אתקן את עצמי, צריך להתבונן בעין טובה, ולא כמו מבקר- היכן אני מוצא פסול, גם בפסול שאתה מוצא אותו -גם באי שלמות אתה צריך למצוא שלמות.

אין אתרוג מושלם- האתרוג המושלם נמצא אצלך בראש, תראה שגם באי שלמות יש שלמות.

תטביע את התודעה שלך שזה האתרוג המושלם, וזה יהיה אתרוג מושלם.

בעולם הזה אין מושלם, אתה צריך למצוא את השלמות בחוסר השלמות.

כמו שהעולם הזה שלם, אבל אתה אומר העולם הזה לא מושלם, העולם הזה זה לא אינסוף, לא אינסוף כי אתה לא רואה טוב, אם היית רואה את העולם הזה טוב לא היית רוצה לצאת מפה, אבל בגלל שאתה רואה חוסרים אז אתה רוצה לעוף מפה.

התפקיד הוא לראות באי שלמות, שלמות, ברגע שתצליח לראות את המושלם באי מושלם, ברגע שתבין שאתה ישות אלוקית שבאה לעשות כאן משהו זה יוריד המון אור.

זה לא להתפשר על המציאות, אלה ממש לדעת שהאי מושלם הוא מושלם, אם הבורא עשה את זה, אז זה מושלם.

אז זהו הרעיון של בחירת ארבעת המינים.

עוד נושאים בסוכות

הקפות- ההקפות מסלקות את כל המזיקים.

עבודה- לא לעבוד בסוכות אין בזה ברכה, צריכים ליהנות מהאור בסוכה בחג הזה.

בגדים- לקנות בגד חדש,אם אפשר לבן.

מתנה- לקנות מתנה מיוחדת לאישה תכשיטים, צריכים להשלים 24 תכשיטים לאישה, לא בבת אחת.

סוד שמחת בית השואבה– להשתתף בשמחה הזו, שאיבת המים - בשפת הקבלה קוראים לזה מיין נוקבים – מים תחתונים, ומים תחתונים זה השאיבה של הכוחות,של כל כוחות ההשפעה שאנחנו עושים, ואז מושכים את כל כוחות ההשפעה לכול השנה משמחת בית השואבה, לכן חשוב להשתתף בשמחה הזאת ולשמוח.

 איסרו חג- שמיני עצרת, הוא חג בפני עצמו, עניינו שאנו צריכים לבקש שיהיה שלום ושפע באומות העולם.