Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

מיטב השיעורים של הרב נווה בנושאים מגוונים עכשיו זמינים על גבי דיסקים לשמיעה. זוגיות | תיקון המידות | התפתחות רוחנית ועוד...

להמשך
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
Prev Next
פרשת דברים- איך מוכיחים באהבה עצומה?

פרשת דברים- איך מוכיחים באהבה עצומה?

מדוע את ספר דברים הוסיף משה רבנו מדעתו?

להמשך
פרשת פנחס- סוד התנועה הרוחנית

פרשת פנחס- סוד התנועה הרוחנית

אמונה היא כמו סוג של הרגש שיש משהו מעבר וזה מה שגרם לאברהם אבינו לנוע, לפעול, לדרוש, לחקור, להגות, להפוך...

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

בס"ד

דת האינטמיות / הרב אריק נווה

 

בין אמת אובייקטיוית לאמת סובייקטיוית

אי אפשר למכור לבן אדם אמת אובייקטיוית. לומר לו:" הקדוש ברוך הוא ברא את העולם". כי מהמקום שלו הוא יכול לומר לא רוצה לקבל. לכן, צריך להתחיל מהאמת הסובייקטיוית המשותפת לכולנו, וכייון שהיא משותפת לכולנו ממנה לצאת לאמת האובייקטיוית. כולנו מרגישים שחסר לנו משהו אין מלאות. וגם מי שחש מאושר זה לשעתו. ברגע שמשהו משתבש יש סטרס.

 

למה כולנו זקוקים- מה האמת הסובייקטיוית המשותפת

כל אחד מרגיש מאושר כשהוא רצוי, מקובל, מוערך, כשאהוב, כשיש לו שייכות וכשהוא מוגן. כמו תינוק- כמעט כל מה שהוא צריך מעבר לאכילה מועטה זקוק כל הזמן לעטיפה, חיבוק, נשיאה, עידוד. ולקבל אותו בדיוק כמו שהוא.בלי לשפוט את המראה שלו.אהבה ללא תנאי. כל אחד מאיתנו זקוק לזה שיאהבו אותו ככה, בלי ביקורת לא על המראה- כי לא עשינו את עצמינו, ולא על האופי . ומכובד- שתשמיע את דעתך ושהיא תיהיה נשמעת. הצורך הריגשי החברתי הוא כל כך גדול שזה התנאי לאושר. שם יש מלאות ואושר .שם טעם החיים. אם היית יודע שיש אנשים שמקבלים אותך . וזה משותף לכולם. נתחיל מהמצב שכולנו זקוקים לו וצרכים אותו. הוא נחוץ.

מערכת יחסים חברתית מושלמת עם תשומת לב. לא חיים אחד ליד השני אלא עם תשומת לב. ואין שפיטה, אין הערות וביקורת ושמחים לראות ולשמוע אחד את השני. מצויים בקבלה מלאה בלי שום בעיה. עד כדי כך שאפילו כשאחד מאיתנו אומר משהו השני שומע ואמור" תדע שזה נישמע באוזניי, השפעת עלי זה עשה לי משהו ואני לוקח את זה בחשבון וגרמת לי לחיות עכשיו אחרת בזכות מה שנתת לי לשמוע" אבל מעבר לזה יש עוד תוספת. זה לא יספיק.

 

שפה הרגשית

יש שפה בחוץ -השפה המדוברת ויש את השפה הרגשית. אדם יכול לומר מילים חמות אבל אתה מרגיש ממנו קור. ולפעמים להפך: אתה שומע שאדם כועס עלייך אבל אתה מרגיש שהוא אוהב אותך ואז יש לך יותר רצון להלחם עליו. זה לא "אימושן" שזה רגש שאתה מוציא אלא זה "טו פיל". לחוש את מי שמולך. זה הרגש. בכל סיטואציה אתה מנסה להרגיש את האחר אנו פועלים על פי ההרגש הזה ושם האמונה. לפעמים יבוא מישהו למכור לך משהו והוא אומר עובדות נכונות והכל נכון והמחיר סביר. אבל ההרגש לא טוב אדם קצת חצוף או לחוץ או זקוק לכסף שלך ולא בא להציע לך לטובתך דברים. יהיה משהו בו משהו שרגשית לא תרצה לקנות ממנו. ההרגש שלך אומר אני לא קונה לא מהסיבה שאני לא רוצה את המכשיר אלא אני לא רוצה את מערכת היחסים שיש עם הבן אדם הזה. מכאן ש המציאות הסובייטיות היא המציאות ההרגשית ושם האמונה שלנו. כי על פי זה אנחנו פועלים. לכל סיטואציה יש הרגש. זה משהו כמו אווירה. בין כל שני אנשים יש המון הרגש.

 

מה חסר

וגם כשיש כבוד זה לזה ושימחה , עדיין, יש תחושה כוויכול חסר משהו. אינטימיות. קירבה. אינטימיות זה מלאות רגשית. שאתה מרגיש את השני. אהבה ללא תנאי. זה לא רק שאנחנו חברים והכל בסדר,אבל כל אחד חי את חייו. צריכה להיות כזאת אינטימיות שהוא ירגיש אותי ואני אותו. ממש אהבה ללא תנאי לא רק זה שעכשיו שנינו בסדר אבל אולי מחר בבוקר אני אגיד משהו והוא יעלב , או שהזמן יעשה את שלו וניתרחק אלא , צריך להיות כזה חיבור עמוק שהאחד ירגיש את השני כל כך בתוכו שזה לא יעזב אף פעם. גם אם יהיו במרחב וזמן אחר ישנם עדיין מצויים בפנימיות אחד של השני. קרבה אמיתית תבטיח שזה לעולם לא יפרד. וודאות גמורה שהוא לעולם לא יפגע בי ואני לא אפגע בו. וודאות שצריכה לבטל כל סוג של חרדת נטישה. תחושת ביטחון מושלמת לחלוטין. ולעולם לא ניפרד. וגם אם אחד יגיד שטות השני מיד יתרגם לטובה. ויכיל ויבין ויסלח. ולא יהיה פגיעות ונעלבות. ואתה יכול להגיד הכל לעשות הכל לא בהתפרעות אלא שאתה בן חורין. בוודאות הכל בסדר במערכת היחסים הזו. ואין שפיטה אלא להפך. כי הצצת לנשמה שלו והבנת שהיא מחפשת רק את הקירבה הזו ואין לו שום אג'נטה חוץ מהרצון לקירבה. לאהבה.לחוש עם עוד אדם כאילו זה אני. כמו שאדם עם עצמו בהתבודדות יכול לצחוק ולדבר שטויות וזה בסדר אתה בינך לבינך יכול להיות אתה. זו החירות הכי גדולה.

 

אם יש חבורה של אנשים שלעולם לא ישקרו ויבינו ויהיו בעלי הרגש מושלם זה לזה ואם מישהו יעשה שטות כולם יבינו אותו יכילו , וידונו לכף זכות. כשאחד יביע דעה השאר באמת יקשיבו .כל מה שעולה הכל מתקבל וחיים ככה. כאיש אחד בלב אחד עם קבלה מלאה אינטימיות הבנה מאיפה כל אחד מדבר. קבוצה כזו נגיד של עשרה. גוף של עשרה אנשים ותודעה של אדם אחד ועכשיו נחשוב על חברה שלמה כזו. 600,000 איש. חיים בתחושה אתה הולך ברחובות כמו שאתה הולך בבית. אין זרות, התחברות רגשית כזו עמוקה שמה שאתה תגיד השני, מרגיש ואם אתה מדבר השני איתך לגמרי. זה מחזיר לילדות של עד גיל 5 בערך, שהשכנים מקבלים והדודים וכל מקום מישהו מחייך ושואל אם אכלת ומה שלומך. נתאר לעצמינו חברה כזו שלמה. כולם כמו מישפחה כמו אהוב. זה המצב שצריך לחיות בו. וזו תחושת מלאות וביטחון אפשר לפעול כל דבר בחברה כזו תיהיה כל מה שאתה רוצה להיות. אל תחשוש שאם תצייר, מישהו יגיד זה לא יפה כי מיד נבין את הציור שלך. כמו שאנחו מקבלים את הרצונות והשגעונות שלך כי אנחנו מקבלים את הרצונות והשגעונות שלנו. בחברה כזו תוכל להיות יצירתי בכל תחום ולא יחסר שום דבר.ואף על פי יראה שהחברה כולה צורכת משאבים זה עדיין לא יסתור את ההגנה הרגשית שניהיה בה ושתמיד ניהיה ביחד לא משנה מה.

 

הערך העליון- הביחד שלעולם לא ינתק

דומה לזוגיות שיכולה להתקל בהמון מצבים: שיתוף מחשבתי פיזי ריגשי מחשבתי מדברים בטלפטיה ממש ואז אם יפקוד נסיון כמו מצב כלכלי לא טוב- אז העיקר שיש אחד את השני. אמנם לא נוח אבל אין דבר יותר חשוב ויותר מוגן מאשר הביחד. שיהיו מוכנים לישון בחוסר נוחות ברחוב ורק לא לאבד את מה שיש ביחד. לגור כמו שבט אפריקאי שניפגשים בערב סביב המדורה וישנים ונפגשים על האדמה בחוסר כל אבל יש אחד את השני. אפשר  ללכת לישון שבע אבל בודד. .שר ללכת לישון רעב אבל עם המון אנשים בחדר ורע. ורעבים אבל צוחקים כי מחר יום חדש.

 

מדוע זה הבסיס להכל- הבסיס למימוש העצמי (המתוקן) של הפרט 

אז האנושות עדיין לא התחילה.... כי זה המצע הבסיסי החברה האינטימית הזאת. זה המצע של האדם לגדול לחיות ממנו להוציא פוטנציאל אמיתי. מדברים על ייעוד האדם. בחברה שמחליטים שיש כך וכך מקצועות אתה יכול לבחור באחד מהם כי שם יש פרנסה אז אתה מצמצם את עצמך מאד למה שמציע השוק והאוניברסיטה ואם תציע משהו חדש יגידו לך "אין ענף כזה". בחברה אינטימית אתה לא חייב ללכת בערוצים מוכתבים מראש.אתה לא אמור ללמוד משהו מוכתב מראש שמייצג את האישיות שלך. רק לחשוב על הקרקע הפורייה הזו של תיהיה מה שאתה רוצה. ואז אתה מתחיל למצא בעצמך מה אתה.הרי באת עם בשורה. ואת הבשורה הזו אתה צריך להביע ואת זה לא צריך ללמוד, זה מולד. בגלל זה האנושות עדיין לא התחילה לחיות. חברה אינטימית זה הקרקע לומר לאדם בוא תמצא מה אתה מציע לאנושות?מה הכשרון הפנימי שלך רוצה להגיד ,את מה את חי ?מה אתה מרגיש? כמו אומן שעושה את הדברים בצורה לא מוחצנת.ובניגוד לבן אדם שמערכת הרגשית שלו זה א' והעשייה שלו היא ב'. אין קשר בין הרגשות שלו לעשייה-אתה נותן לו ברגים וכלי עבודה ושמן מכונות והוא במקום אחר. אלא זה כמו אומן מחזיק בכלי הנגינה שלו והוא וכלי הנגינה שלו אחד ואינו מנגן הוא מדבר מתקשר החוצה את הדיבור שלו. וכולם שומעים את המסר שזה לא המסר האישי שלו זה המסר של היקום כולו.

 

מדוע האינטימיות כל כך שבירה- ומה מפר אותה

החסד הגדול שיש בין שני אנשים זה בסוג הזה של האינטימיות. וזה כל כך רגיש שכל דבר ולו הכי קטן שחס ושלום יצוץ, זה יכול לגרום לחורבן הגדול ביותר שמתרחש היום. מספיק שארגיש שאותו חבר שכל כך אינטימי איתי ואני ארגיש חי וחופשי ובן חורין לצידו מספיק שארגיש פעם אחת שהוא בגד בי בכך שהוא לא מקבל אותי ולא מרגיש אותי והמחשבות שלי זרות לו והוא מסתכל עלי כזר ומוזר ופתאום אני מקבל ביקורת . מה קורה עכשיו למערכת ההגנה של האדם. אם היה שם אחדות חזקה איזה כיווץ זה יצר . כל אחד מתכווץ רגשית למקום שלו. במקום הזה שיש שני אנשים אפשר לספר שקרים למכור לוקשים להשחיל ביקורת להביע עמדה רגשית קרה במקום הזה אחד יכול להרוג את השני, לנצל, ולהחריב את העולם. העולם נחרב רק על הדבר הזה. אין מה לחפש את זה בשום מקום אחר.

 

היכן מצויה הגאולה או החורבן

בין שני אנשים יכול להיות חורבן כל העולם. בין שני אנשים גאולת כל העולם.

 

האינטימיות היא התשובה היחידה לפתרון כל סכסוך, לכן המלחמה היחידה שצריכה להיות היא על האינטימיות

רוב האנשים אומרים כן אבל על מה נסכים לי יש דעה א' לך ב'. לי יש דת אחת לך אחרת. נכון, אבל האם אנחנו מסכימים על כל מה שנאמר עד אתה זה אוניברסלי. כי אם אנחנו מסכימים לזה אז צריך להיות מסוגלים לדבר חופשי גם כן על זה. אפשר שבת עם האוייב הכי גדול. אבל אם שאף על פי שניראה כמו האוייב הכי גדול. שמסכים עם מה שתואר עד כה. אם תיווצר האינטימיות הזו ננסה לדבר על זה נוכל לדבר על למה אני חושב א' ואתה חושב ב'. כי מתוך האינטימיות יש לנו אחריות ומחוייבות לדבר. האמת המרכזית היא שאני והוא זה הדת זה האמת. שהאינטימיות היא העיקר.ויש אנשים בכל העולם שאיתם אפשר ליצר את זה. ונילחמים יחד על האינטימיות. וכל אחד יגיד מה לדת שלו ולחשיבה שלו יש לתרום

 

השיח היחידי צריך להיות על איך יוצרים יותר קרבה.

צריך לזה רק את ההבנה הבסיסית הזו. ואם ישבו סביב שולחן בהבנה הזו, ברגיעה. כי לכל אדם יש הרגש לזה. וחפץ בזה. ויושבים ביחד ומחפשים איך ניתן להרגיש זה את זה. הרצון שלנו להכנס למקום יותר עמוק ביננו יגרור מצב שנרצה לשמוע את הדעה האמיתית. ונברר איך אפשר עוד יותר להתקרב. ואז הדעה האמיתית היא זו שתיתן את הפתרון איך אפשר להיות יותר אינטימיים. ועם הרגש הדדי.

הטיעון שיתקבל: אם תתן לי דעה, שמותאמת למערכת הרגשית שלי, שתשכנע אותי שאנחנו יכולים ,בדרך שלך, להיות יותר קרובים זה לזה את הדעה הזו אני אקבל.

ולא במצב של הטפה "רק אם תעבור לדת שלי אז אדבר איתך"- אלא אתה תצליח לשכנע אותי אם אתה תלמד אותי איך אני יכול יותר להיות בקירבה איתך.להגדיל אהבה, לחוש יותר בטוח יותר קרוב ואוהב.

 

בסוף תישאר לנו התורה

שתקרב אותנו הכי הרבה אחד לשני הדעה שתצמיד אותנו לדבקות ממש. כל אחד יציע רעיון איך להתקרב יותר אחד לשני. באנו להתאחד לגמרי תציעו רעיונות בבקשה. נבחון כל רעיון וניתן לו זמן. הדעה הכי מדוייקת ומביאה לדבקות המסע מחיצוניות אגואיזם לאחדות הניפלאה היא התורה.

 

כרגע , כשחסרה אינטימיות, בוא נבחן איך אנחנו מרגישים ליד אדם אחר

אם נבחן בכל רגע נתון איך מרגישים ליד עוד בן אדם. ניראה כמה מגננות יש, כמה שקרים יש,כמה בגידה, כעס, ריחוק. כאשר מדברים על תיקון העולם. לא צריך לחשוב על תיקון כל העולם צריך לתקן שני אנשים ולראות כמה קשה לקרב את שניהם. כל אחד יכול לראות על עצמו כמה הוא שחקן ומניפולטיוי . אנשים שואלים: הרב איך אני יודע מה הדרגה הרוחנית שלי? לא צריך דרגות ושמות. השאלה היא כמה אתה אינטימי. כמה אתה מרגיש ומכיל את הזולת. ומקבל אותו ללא תנאי. כמה אתה לא בוגד בו ולא מוכן לסלק אותו מהחיים שלך. רוחניות זה לא יכול להיות משהו מחוץ למקום שאנחנו נמצאים בו. מחוץ לנוכחות שלך. אתה לא יכול ללמוד ספרים אבל לשבת ליד מישהו ולא להיות אינטימי איתו. כי מה למדת, ידע? אז אתה דוקטור לידע. רק על פי דרגת הרגש הזולת שיש לאדם. כי אם מישהו כתב ספר ואתה מצליח להבין את הסופר מעבר למילים ולדעות מעבר לספר ולסיפור.אז זה אפשר לעשות ולחוש גם את מי שמולך מעבר למילים והדעות שהוא מביע.כל אחד מאיתנו כותב סיפור וצריך לעבור דרך סבך המילים כדי לחוש את הדובר. העולם סובל רק בגלל הדבר הזה. אין הרגש הזולת.

 

החידוש בשיעור הזה: המערכת הריגשית רוצה את אותו דבר אינטימיות ,חירות ,בטחון ,אהבה ללא תנאי . זו אמת אוניברסאלית. קודם כל זה המצע לשם רוצים להגיע ולהילחם איך אנחנו מגיעים לזה. אז האנושות צריכה להגדיר לעצמה מה היא רוצה.  זה מה שכולנו רוצים. כמו שיש תנאים פיזיים כדי שלא נמות בגד אוכל כך יש תנאים רגשיים הכרחיים כדי שלא נמות. זה אובייקטיווי ורק צריך לשים את זה על השולחן. וזאת הדת של כולנו. סטואציה רגילה בין בני זוג יש חילוקי דעות קשים על כסף, חינוך הילדים. בוא ננסה לתאר סיטואציה שהם מנהלים שיחה איך אפשר להפוך להיות יותר אינטימיים.ואז דעתו של מי תתקבל? זו שתיצור יותר קרבה. כל התשתיות יבואו אחר כך, כל השפע כל הפתרונות. יבואו אבל בצורה נכונה. כלכלה, תשתיות , רפואה...אבל אז ,לדוגמה, הרופא לא מפתח תרופה שהורגת והורסת את החולה כי מה שמעניין אותו זה רק השם שלו והכסף ממכירת התרופה אלא יפתח תרופה שתועיל כי אכפת לו. ואם כל האנושות תקבל על עצמה את העיניין הזה אז זה האל שלנו. זאת הדת. זה ה"יהרג ובל יעבור" אפשר לעשות הכל להיות הכל רק תוך שמירה על האינטימיות. חוק הדבקות חוק הערבות ההדדית. עכשיו תעשה הכל רק בשמירה על החוק הראשון. גם בין בני זוג. כל אחד חופשי כל זמן שאין בזה עזיבה אלה יצירת קרבה.אפשר לעשות כל דבר ביחד.

 

דת האינטימיות

כמה רגשות קשים עולים בנו רק כשמרגישים שהאדם השני לא איתנו. זה גורם לנו לקום ולפעול לבד. איש הישר בעיניו יעשה. הדת נתפסת כהתעסקות. חיצונית. אבל אם תבין שאתה הולך עם זה כבר..אם האינטימיות היא הדת שלך. כי זה מה שמעסיק אותך. אז אם אתה לא חש אדם אחר ואתה עושה הונאה או מטריח זה- זה חילול הקודש. יש דתיים שעסוקים בחיצוניות ולא מעניין אותם האינטימיות. דת בעברית זה חוק. זה חקוק בעולם הרגשי שלנו. אם זה החוק צריך לראות איך אני כל הזמן מקיים אותו.אתה יושב ליד אדם אחר ואם אתה לא חש קרבה אז תדע הדת שלך מחוללת. אנשים בעולם קמים כנשוכי נחש כשמחללים להם אתר קדוש\ספר . אז הוא קם להרוג אותו לא בגלל האידאל אלא כי זה בעצם חילול האינטימיות שלו. אדם יכול לעבוד עבודה זרה לשקית במבה.ומשתחווה לזה. אם מישהו ידרוך על השקית במבה אבל לא בגלל הבמבה אלה דרסת אותו אז כלפיו הראת חוסר רגש.והבמבה הזו יצרה לו תחושת בית וסדר והגיון פנימי וזה מה שנדרס עכשיו. על זה הוא קם להרוג.

 

אז אין באמת דתות בעולם יש רק דת אחת. דת האינטימיות.

כי לכל האנשים שמאמינים בדת כלשהי מוצאים בה נחמה וסדר ושייכות. במילים אחרות מחפשים מענה לצורך באינטימיות. אבל חייבת להיות חוכמה שמובילה לאינטימיות הזו.

 

ואהבת לרעך כמוך

מערכת הרגשית שלי כמו של כולם, לכן יש קבלה אחד של השני כמו שהוא. בלי לשפוט לכבד ולאהוב ולהבין אותו כמו שאני מבין את עצמי. "כמוך" אני כבר אוהב את עצמי מהיהבט הזה שאני מבין את עצמי , אני סלחן לטעויות שלי כי לא פעלתי במזיד.אני יודע שהכוונות שלי היו טובות רק לא מבינים אותי.וגם השני פועל מאותו מקום רגשי. אני מבין מכבד ונותן לו לרקוד אצלי בנפש זה בסדר גמור. ואקבל אותו בפנים שוחקות.

 

מגדל פיזה כמשל למצב האנושות

השאלה היחידה היא איזה מוטות וכבלים יתמכו ויחזיקו את המגדל הזה- אלה הדעות והרעיונות שייצרו אינטימיות. כי מה שממוטט אותנו זה גסות הרוח והריחוק.

המגדל מט לנפול והיו הרבה הצעות איך לתמוך בו. המגדל של האנושות עם הגסות רוח וחוסר הרגישות עומד לנפול. אפשר לעצור ולראות איך המציאות הזו קורסת. נהרוג אחד את השני זה ברור כל כך.זה ניראה כאילו יש מערכת יחסים של אינטרסים שאיכשהו עובדת. ניראה כאילו יכולה להתקיים חברה קפיטליסטית של חייה ותן לחיות . תעשה כסף ותחייה. לא, זה קורס. הכל מתפרק אקולוגיה, מלחמות. מחלות. המערכת הבריאות שלנו קורסת כולנו נעשים יותר ויותר חולים וזה לאו דווקא כי אנחנו חשופים ליותר מחלות אלא המערכת האוטואימונית האנושית קורסת כי אין טעם לחיות. אנשים מבקשים את נפשם. כי אני אצא עכשיו לעבוד בשביל מה? עוד כסף כדי לאכול יותר, לקנות מקטורן יותר יפה אוטו יותר מהר? זה לא ממלא. זה לא המקום הרגשי שבו אני רוצה להיות. יש כאן קריסה. כי היא תמיד יוצאת בצרה  שאם אתה לא אינטימי איתי אז אני נלחם בך כדי להשמיד אותך. זאת הדיאגנוזה של המציאות. זו האמת האוניבאסלית. הדבר הנוראי ביותר שאומרים לרב:" אני זקוק לזה אבל אנחנו לא מתעסקים בזה לא מדברים על זה". זה כמו שיהיה משבר רעב גדול עולמי ולא ידברו על זה.זה צריך להיות שיחת היום כי זו השרדות שלנו. אנחנו ממש בלב המשבר הרגשי שהורג את כולנו המון גירושים, בגידות, אי אמון אף אחד לא מאמין באף אחד

 

הסיבה שאנחנו לא עוצרים להתעסק בזה כמו שהיינו מדברים על רעב עולמי. היא שאנחנו לא הגדרנו לעצמינו ששם אני חי ואם לא יהיה לי את זה- אני אמות.

כולנו יודעים שרק הגוף חי. הוא פשוט נימצא. בפנים הנשמה מזמן כבר מתה.. השאלה האחרונה היא הפואנטה של השיעור הזה כדי שנזיז את עצמינו לעשות משהו:

האם זירת החיים שלנו נמצאית בהשזרדות הפיזית? כמו כל העולם. ואז אפשר להתעסק בלאכול ולשתות. אבל אם נגדיר לעצמינו שאלה לא חיים.עדיף שנגדיר לעצמינו שאלה לא היו החיים שלנו. נבין שזירת החיים היא הזירה הרגשית היכן שיש אינטימיות ,הקשבה,שם חיים חוכמה אושר התלהבות שם אתה רוצה לחיות. אם נגדיר שזה שם, נבין שאנחנו נמצאים במשבר הרעב הכי גדול שפקד את האנושות מאז שהיא קמה. ונעבור להתעסק עם זה כמו במשבר הרעב העולמי. זה מבלבל אנשים שהגוף חי... אבל אתה מת מבפנים. אז מה אם הגוף חי בנוחות. אבל התוכן הפנימי מת. זה סתם גוף. האנשות היא כמו רכב משוכלל נוסע אבל הנהג מת. אם לא נעצור את הרכב, ונחייה את הנהג תכף הכביש ניגמר.

כשאת מרותק למשהו אתה הולך עם זה 24 שעות ביממה. הדת של כולנו היא האינטימיות, הרגש השלם. צרך לשבת זה ליד זה ולראות איך הדת הזו מחוללת איך הרגשות שלי מחוללים או מקודשים (חילולל יש נתק ריחוק קידוש הגדלת אינטימיות. זה ממש החיים בכבודם ובעצמם. הנוכחות הרגשית שיש בתוך הגוף זה החיים.)

ולכן זה יביא את הכל שפע רוחני שיכלי בריאות... אם האנושות תיהיה אינטימית. שחייה באהבה ללא תנאי. זה החיים. זה הסוללה ומקור החיים. החיים זה אהבה ללא תנאי. כתוצאה משיעור הזה צריך להחליט איפה זירת החיים. השרדות הגוף או הרגשית שזקוקה לאהבה וקרבה. זה לא סותר כי ברגע שאהיה בזירת הרגשית הנכונה זירת הגוף מקבלת חיות. ולהפך לא. אם אתה עסוק בהשרדות הפיזית הכל קורס. אפשר להתחיל מהפכה גדולה בעולם. אנו על פי תהום. גם אלה שנילחמים ביחד באותו צבא דת אם ינצחו יהרגו זה את זה כי על משהו לא מסכימים.

 

הרב אריק: " אני מקווה שאני מוצא עכשיו לבבות בשלים להבין את זה אם לא זה הסוף שלנו ואם כן זה ההתחלה שלנו"

 

נוה קדשך - בית מדרש לאחדות

www.nave.org.il
  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים