Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



{jwvideo https://www.youtube.com/watch?v=rOdsDH9EHJ8}

 

בס"ד

אומנות האהבה / הרב אריק נווה

תמלול מפרשת חקת תשע"ה

 

אפר פרה אדומה

 

פרשת חקת עוסקת באפר פרה אדומה וזה לא מובן איך 2 אנשים נוגעים בדבר טהור ואחד נהפך להיות טהור ואחד נטמא. ומה הרעיון של- אפר פרה אדומה וזאת חוקת התורה.

 

יש לנו את מצוות ואהבת לרעך כמוך שזה כל התורה כולה, אבל יש לנו גם- "ואהבת את השם אלוקייך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", אבל אם אני אעשה "ואהבת את השם אלוקייך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", איפה יהיה מקום לואהבת לרעך כמוך בלב?

ועוד- למה כתוב ואהבת לרעך כמוך ואת הקב"ה זה- ואהבת את השם אלוקייך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, לכאורה זה היה צריך להיות אותו הנוסח.

 

המצווה של האהבה מחולקת לשני חלקים, המצוות שבין אדם לחברו קודמות למצוות שבין אדם למקום, אבל אני עובד על זה במקביל, אז למה אחד קודם לשני? איפה הקודם בא לידי ביטוי?

התשובה היא- קודם כי התודעה שלי נמצאת עכשיו בין הבריות ואני לא יודע איך לאהוב את הקב"ה, אז הקב"ה אמר- כדי לקיים את האחדות שנמצאת למעלה תתחיל לאהוב מלמטה ואם אתה תתחיל לאהוב מלמטה ותקיים ואהבת לרעך כמוך זה כמו שאתה מקיים למעלה כי אתה עושה את זה במלבוש שלי, ואחר כך אתה תגיע לאור שלי. בעולם התחתון אתה כן מסוגל לעשות את זה ולכן אמרו לנו את זה מצד סדר הזמנים, המצוות שבין אדם לחברו קודמות למצוות שבין אדם למקום. אנחנו כאן בדרגת נפש אז תאהב את החבר שלך, אבל שתדע שזה לא יכול להישאר ככה, כי אחר כך תצטרך לקפוץ בין אדם למקום.

כשאנחנו מנסים לאהוב את הקב"ה זה נעשה מסובך מאוד, כי אנחנו לא יכולים להיות בעמדה של השפעה על הקב"ה ואין לך מה לתת לו, ואתה גם לא יכול להיות בעמדת קבלה כי אתה תהיה בבושה וזה פרדוקס קשה. בכל אהבה אני נותן או מקבל והתרגלנו מגיל אפס או לקבל או לתת ולכן כתוב "לרעך", שם תהיה בעמדת השפעה ותעביר את כולך לחבר שלך, אבל תצפה לתיקון והתיקון הוא ב"אהבת את..."

לחבר שלי אני צריך לתת הכול, את עצמי את הזמן שלי את הכסף שלי, אבל לקב"ה זה לא שייך כי אני לא יכול לתת לו כלום ואני גם לא יכול לקבל ממנו כל הזמן כי אז אהיה בבושה, אז מקיימים את האהבה הזו?

 

 

מבנים רוחניים

 

אז כאן הקב"ה עשה מבנים רוחניים ואם אתה תסתנכרן למבנה רוחני אז הקב"ה נמצא שם והוא ישהה עלייך. המבניים הרוחניים האלה הם המצוות וההלכות וההתנהגות שלנו. אם אתה מתנהג התנהגות נכונה אז אתה מסתנכרן למבנה מסוים והקב"ה שוהה שם, אתה עושה מצווה והקב"ה שורה שם, אתה מקיים הלכה והקב"ה נמצא שם וזה המקום שאתה נדבק בו. אתה לא משפיע כי אתה לא נותן לו שום דבר, אתה לא בעמדה של מקבל כי אתה בכל זאת עושה משהו, אבל אתה נמצא בתוך מבנה רוחני וזה- "עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

וזה מבנה רוחני שבו אני לא משפיע ולא מקבל אבל אנחנו לא יודעים איך מקיימים אהבה כזאת.

 

איך מגיעים למעמד הזה? אני בא להתאחד. כשאני בא להתאחד אין הפרש פוטנציאלים, אין מקבל ונותן, זה אחד, אז כשאני בא להתאחד עם אדם והוא מתחתי אז אני ארים אותו, ואם הוא מעלי אז אני אשווה צורה אליו, וככה צריך לעשות עם הקב"ה והלב צריך לרצות להתאחד עם הקב"ה.

אם אני אתמיד להיכנס למבנים הרוחניים האלו במטרה להתאחד, פה תפסיק הגלות והפערים, ולכן אתה צריך כל הזמן להיות עסוק בלהיכנס למבנים רוחניים של אחדות.

אם במהלך מצווה, התבודדות, או מחווה רוחנית אתה מרגיש מה שקורה, ואתה עוצר כדי להרגיש את זה, אז זה נעלם כי אתה נהפך להיות מקבל כי אתה רוצה להרגיש ובאופן אוטומטי אתה הופך עצמך לרדאר. ואם אתה משפיע אז אומרים לך - את זה לא צריך, ולכן המצוות אין להם קשר למשהו שנראה בעין כאילו זה עושה פה משהו, כאילו זה בונה פה משהו. אז מצד אחד אני לא מקבל כי זו פעולה לא נוחה לגוף, מצד שני אני לא משפיע כי אין שום מבנה שאני משאיר אחרי, אלא אני נכנס למבנה רוחני מצד הקדושה שבו הקב"ה אומר- כאן אני ואתה נתאחד.

בתפילה אתה בא כעני ואתה בא לבקש ואתה מגיע עם פגם הבושה, ואם תגיע בדרישה בעזות אתה מגיע עם חוצפה והפרדוקס תמיד יהיה ואתה צריך לסלק גם את זה וגם את זה.

 

 

 

 

 

הרצון להתאחד

 

עם הקב"ה אפשר לעשות את זה, הבעיה היא לעשות את זה עם חבר, שייווצר מצב שהוא ואני שווים לגמרי ושאני לא אהיה מעליו ואני צריך להפוך אותו להיות משפיע כמוני אבל שלא ישפיע עלי כדי שאני לא אהפך למקבל, וזה כל הסוד של אפר פרה אדומה, הסוד של המשפיע והמקבל, כאשר המשפיע הוא למעשה נטמא כי הוא נטמא בבושה של הקבלה שלו ממך. כל השפעה על הזולת זה אפר פרה אדומה, אתה משפיע ואתה נטמא מזה.

 

ביהדות צריכים להגיע למצב של לתת לאחר הכול, עם הבן זוג היינו רוצים להעביר לו את כל מה שאני יודע כדי שלא יהיו הפרשים וככה עם כל אחד תדאג שתהיה השוואת הצורה. רק אל תהיה במקום של המקבל או הנותן, במצוות שבין אדם וחברו ובמצוות שבין אדם למקום זה לעבור מלאהוב ללהתאחד התאחדות הומוגנית, להיות עם אדם אחר בהשוואת הצורה ולהעביר לו את כל מה שאני יודע מבלי להתנשא מעליו. זה מהצד של הנותן.

 

מהצד של המקבל זה יותר קשה כי אנחנו באים מעמדת נחיתות ואומרים לך- למקבל תמיד יש קנאה, לחסר יש תמיד קנאה וזה הכי טבעי. ולכן צריך להפוך את זה לקנאת סופרים תרבה חוכמה, כלומר שידע שהוא צריך למלא את עצמו ולא על חשבון האחר כי מה ששלך שלך ויועד לך מששת ימי בראשית ואתה לא צריך לפחד כי הקב"ה מחויב לפרנס אותך והוא לא ימית אותך, אם הוא היה רוצה להמית אותך הוא היה יכול לעשות זאת גם עם שפע אז תצא מהראש של חסר לי ואני קנאי, ותעשה קנאת סופרים תרבה חוכמה.

בדרך כלל מחנכים אותנו שאם אנחנו מקבלים אז מגיע לנו וטוב שנשאר ככה וזו הייתה גישתו של פרעה אתם עבדים ואני אדון. ורק משה רבנו אמר לעם אני ואתם זה אותו דבר. רק אצל פרעה והגויים תמיד יש מלך על נמלכים.

אז באופן אוטומטי אנחנו עשוקים, אדם עם חסרון נמצא בעמדת תורפה שמכניסה אותו לפגיעות ולקנאה ולמקבל זה נורא קשה וככה אנחנו גם כלפי הקב"ה.

נשאלת השאלה מדוע הקב"ה ברא את הסטאטוס הזה שרוב בעלי התשובה לא מצליחים להרגיש, הם חזרו בתשובה התמלאו באורות וכשהם קלטו מה הם אמורים לעשות זה הרפה את ידיהם מאוד. ונזכור שההתחלה של חוזרים בתשובה היא ממינוס כי הם מתחילים מחטאים מעוונות, ובכלל בעולם החרדי הם לא מקובלים.

 

נעמוד על עמדת המקבל שהקב"ה שם לנו אותה- הדבר הראשון הוא ענווה, תהיה בענווה כי אין לך כלום, כי אם היה לך משהו היה קשה להוריד את הגאווה.

הדבר השני- כתוב, אין עני אלא בדעת. אם אין דעת אז תביע אמון.

והדבר השלישי שאתה יכול לעשות- בטל רצונך בפני רצונו. אנחנו מתרגמים את זה כהשפלה, אבל זו לא השפלה.

האמונה היא שאם אני עושה את רצון הבורא אז זה יכול לקרות מיד ותהיה אחישנה, אז עניין האמונה שייך תמיד לאחישנה. בבעיתה אני לא צריך אמונה זה יקרה עד סוף שנת הששת אלפים, יש שם ידיעה אז זה יקרה מתי שהוא, האמונה שייכת לאחישנה.

מהם יתרונות המקבל- ענווה, אמונה, ויכולת השוואת הצורה. כי אם אתה מאמין אז תעשה מה שאומרים לך, תעשה כדי לעשות אחישנה.

 

 

עניין של אפר פרה אדומה.

 

נשאלת השאלה מדוע זה נמצא מעל טעם ודעת? למה זה דבר שהוא לא ידוע? ואיזה נפקמינה יש לי היום?

יש דרגה רוחנית שאי אפשר להגיע אליה אלא אם כן יוזה עלייך אפר פרה אדומה.

נברר מה זה בא לסמל בעבודת השם.

התשובה היא לא לאהוב רק אהבה שאינה תלויה בדבר אלא יש כאן משהו מעבר לזה.

נראה איך אפר פרה אדומה בא לידי ביטוי- לפעמים כשאדם מתקדש או מתגדל והוא מתאמץ בשביל זה הרבה מאוד, הוא חסר סבלנות כלפי הנחותים ממנו, ואם עכשיו לא תבוא הגאולה בגלל האחרים שלא חזרו עדיין בתשובה אתה יכול להתעצבן על זה ומשהו בך יכול להתקומם על זה כי יש מצב שהמשיח לא יבוא בדור שלך.

 

נשאלת השאלה האם נהיה מוכנים להתבדל מאחינו ולהגיד- אני חזרתי בתשובה ועבדתי על זה מאוד קשה ואני לא בטוח שאני מוכן לקבל על מי שלא חזר בתשובה את האחריות, שהקב"ה יעשה דין.

אז לא להביא את המשיח ולהחליט שאני אחד איתם ושאני אמות איתם זו החלטה גדולה מאוד ונשאלת השאלה אם אני מוכן לעשות את זה. האם אתה מוכן לחכות לו? האם אתה מוכן שהמשיח לא יבוא בגללו? האם אתה מוכן לחכות לכל הרוצחים האנסים הגנבים?

מי שחוזר בתשובה קודם הוא יותר שורשי ולכן אם האחרים כאלו זה בגללנו ולכן אנחנו צריכים להיות ערבים להם, וזה בזה, כי בי יש צד גנב, רוצח וכו', והערבות הזאת תיצור מצב שאני מודה בזה. הקב"ה אמר למשה "הרף ממני ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" אז משה אמר לו – "מחני", והקב"ה מחק אותו מפרשה. נשאלת השאלה מדוע משה עשה זאת, ומשה רבנו עשה את זה כי הוא אמר אני עמלק והוא לקח אחריות שהם ככה בגללו, אם הם כאלה למטה זה סימן שבי יש משהו, מה שאני רואה העם אני רואה בי וזו ענווה. כי מטבע הדברים כשאנחנו רואים משהו בחוץ אנחנו אומרים- אני לא כך, אבל אם לא תקלוט שגם בך יש את זה אז אתה לא יודע איפה אתה נמצא אם אתה רואה אשת רחוב זה קיים בך, אם אתה רואה את מצעד הגאווה- זה קיים בך וכשמשה אמר לו מחני, אם הם ראו עמלקים אז זה קיים בי ותמחה אותי אני אשם זה קיים בי. הוא הבין את חוק האחדות, כל מה שאתה רואה בחוץ זה קיים בך וזה גם בגללך.

 

אנחנו צריכים להיות בעלי ענווה וכל מה שאנחנו שומעים בחדשות, אדם צריך לומר- בגללי זה קורה, ובהיבט הזה מכיוון שהוא טמא מת אם אתה מכליל את עצמך בצורה כזאת, אתה מקיים הזייה של אפר פרה אדומה. פרה אדומה זה אותיות- הפר האדם. כל מה שהפר האדם אתה עכשיו באמצעות ההכללה הזאת אתה מתקן. הוא הפר הכול אבל עכשיו אני ערב לו ומן הסתם אני נטמא כי אני מקבל על עצמי את האחריות הזאת.

 

איזו תועלת יש בזה?

זו האחדות, כי אז אתה צריך להגיע לרמה שאתה מבין אשת רחוב, את  הגזלן, את הגנב. ולמרות שאני אף פעם לא עשיתי מעשים כאלו אני מבין שזה קיים בי בכוח, ואני יכול להבין איך אני הייתי יכול לעשות את זה אם הייתי בנסיבות של האחר. וכך אני מקיים אחדות כי אני מבין שהדברים האלו קיימים בי אבל מישהו אחר מוציא את זה לפועל.

כשהשם אומר- "אני השם שוכן איתם בכל טומאתם", גם אתה צריך לעשות כך ובכך אתה מקיים זריית אפר פרה אדומה. איפה שיש אחדות יש חיים ואנחנו צריכים להיות ערבים אחד לשני וככה באותו רגע אתה זורה אפר פרה אדומה ומטהר את כולם ובאותו רגע אתה גם נטמא כי אתה מודה בזה.

 

אנחנו צריכים להיות אחד בשביל השני מעל טעם ודעת.

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים