Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

מיטב השיעורים של הרב נווה בנושאים מגוונים עכשיו זמינים על גבי דיסקים לשמיעה. זוגיות | תיקון המידות | התפתחות רוחנית ועוד...

להמשך
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
פרשת חקת- עניין של תודעה

פרשת חקת- עניין של תודעה

התורה למעשה זה 'הווה מתמשך' - כל מה שכתוב בפרשה אחת צריך לקרות כל הזמן.

להמשך
סוד הרפואה הרוחנית

סוד הרפואה הרוחנית

חידושה של לבנה' זה זמן ידוע, הוא קבוע והוא גם נורא מדויק, ועניין חידושה של לבנה זה משהו חשוב מאוד...

להמשך
פרשת אמור-סודות מן הטהרה

פרשת אמור-סודות מן הטהרה

לא באנו ללמוד אלה באנו להיזכר, ברגע שאתה מוציא את הקרשים ומסיר את המחיצות אתה פשוט חוזר לאור הנשמה

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

בס"ד

לקבל את נשמת התורה / הרב אריק נווה

תמלול מפרשת פרשת במדבר התשע"ה

 

מעמד מתן תורה

 

ספר במדבר זה החומש האחרון, ספר דברים למעשה הוא משנה תורה, זה משהו שכתב אותו משה רבנו, אז זה משנה תורה, ומבחינת מה שנתן הקב"ה אז הקב"ה נתן 4 חומשים כביכול, כמובן שהם עומדים כנגד 4 עולמות, ומה שהוסיף משה רבנו כמשנה תורה הוא כביכול תוספת שלו וזה הכול נחשב ל-5 חומשי תורה.

עניינו של ספר במדבר הוא איך מקיימים חיים רוחניים במדבר, במקום של אין כלום, במקום של איין.

מפסח עד שבועות אנחנו קוראים פרקי אבות, כל דבר בתורה שמתחיל מנקודה מסוימת, נקודת ההתחלה שלו היא השורש אז אנחנו מתרכזים בו. פרקי אבות שזה- "דרך ארץ קדמה לתורה" מתחילה מזה שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, וזה נראה לא קשור לפרקי אבות כי פרקי אבות רובו ככולו מעין מוסר לדיין. כולנו נחשבים לדיינים, כולנו שופטים את המציאות הזאת, רק אומרים לך איך לשפוט ולראות את המציאות הזאת, אז הוא נתפס יותר כספר מוסר, אז זה לא כל כך ברור, וגם העקביות של המשניא הראשונה היא לא ברורה- כל המשניא מדברת על זה שיש מסירה מפה לפה, אז היה צריך להיות כתוב שמשה קיבל את התורה מהקב"ה, אז למה כתוב שהוא קיבל את התורה מסיני? אם זה היה קבלת תורה במקום מסוים אז היה צריך להיות כתוב שקיבל תורה בסיני אבל כתוב מסיני. מעמד מתן תורה נשאר עדיין מעמד מתן תורה ולא מעמד קבלת התורה, עניין קבלת התורה הוא שהאדם צריך לקבל את התורה.

 

קבלת התורה- המעמד של הקב"ה הוא מתן תורה והמעמד שלנו הוא קבלת התורה.

הבעיה היא שאנחנו לא מקבלים עדיין את התורה כי אנחנו חושבים שאנחנו בסדר, אנחנו לא מבינים שלדבר לשון הרע זה לא בסדר, ולבגוד זה לא בסדר, ולשנוא זה לא בסדר, אנחנו חושבים שאנחנו אנשים טובים ולכן אנחנו לא מוכנים לקבל את התורה.

 

משה קיבל את התורה מסיני- המשמעות של המילה סיני היא שמשה רבנו למד לקבל את התורה מתוך משהו, אנחנו לא קיבלנו את התורה כי אנחנו לא חושבים שיש לנו בעיה שהתורה צריכה לפתור לנו אותה, ואילו משה רבנו כן עלה על הבעיה. סיני זה מלשון שנאה. מעמד הסנה. הר סיני. בחודש סיון, ומה שכתוב במסכת שבת- שבא אותו גר להילל הזקן וביקש שילמדו תורה על רגל אחת והילל ענה לו- "מן דעלך סני לחברך לא תעביד" מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך, המילה "סני", שנאה מופיעה שם.

סני, סנה, סיני בחודש סיון, וכמובן הכלל של התורה ואהבת לרעך כמוך. משמע שהדיאגנוזה של התורה לגבי מה לא בסדר באדם שבגינה הוא צריך לקבל תורה היא שנאת החינם שנמצאת בתוכו, ולא מדובר על שנאה פעילה שרוצה בכוונה עכשיו ללכת ולשנוא אדם אחר, אלא זה build-in , נמצא בתוכנו, אנחנו לא אוהבים אנשים בדלת אמותינו, אנחנו כולנו זאבים בודדים שאוהבים לחיות בתוך הבועות שלנו ואנחנו לא מקבלים בן אדם אחר, וזה נקרא – הרצון לקבל לעצמו, האגוצנטריות והאגואיזם נקראים בתורה שנאה.

ואם תגיד- אבל אני לא שונא, זה לא העניין, ההתנהגות יוצרת חוסר חיבור, ואילו אנחנו צריכים להתחבר כי העולם שאנחנו חיים בו הוא עולם אחד, זה עולם של אהבה, נתינה, חסד ואילו אתה חי בתוך הבועה שלך אז אפילו אם אתה חי ומתחזק את הבועה אתה משדר שנאה.

ההתניה שלנו למילה שנאה היא חזקה ואנחנו חושבים ששנאה זה משהו כמו שאיראן שונאים את ישראל אבל אנחנו לא מדברים במובנים האלו, לשנאה יש ספקטרום. שונא זה לשון שונה, מעצם העובדה שאתה נבדל מהבריות חז"ל קראו לזה שנאה. כשמשה רבנו הבין שקיימת בו שנאה הוא קיבל את התורה.

 

אל תקרא חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות- ונשאלת השאלה חירות ממה? והתשובה היא חירות ממלאך המוות, אבל אנחנו כתלמידי קבלה יודעים שאין מוות וגם אם אדם מת התודעה שלו נשלפת מהגוף וממשיכה הלאה, אז מי מפחד למות? אנחנו יודעים שמוות זה לא הכוונה למוות ביולוגי אלא מוות זה הפסק התפתחות התודעה או עצירה או ירידה בתודעה, אז צריכים חירות מהדבר הזה.

 

בעולם הכתר, באור שמתגלה בשבועות, אור הכתר מיוחד מאוד, כתוב "-לט שמאל בהיה תיקא כולו ימינה". הרי ידוע שהעולם מתקיים בג' קוים- חסד, דין ורחמים. ימין שמאל ואמצע. ימין זה אור, שמאל זה חושך, וקו האמצע יודע להגיד שזה לא סותר אלא משלים, אין סתירה ביקום יש השלמה, אבל זה אומר שיש בחירה, אם יש שלושה קוים זה אומר שיש בחירה והקו האמצעי מכריע ביניהם אז יש בחירה, אבל בכתר אין בחירה. בחירה יש כשיש כמה אופציות אבל בכתר אין כמה אופציות יש שם רק קו אחד, קו החסד, שם אין בחירה אין דואליות יש אחד ושם מרוכזת מחשבת הבריאה. אחר כך בעולם הבריאה בא לביטוי הדואליזם- לאדם יש גוף ונשמה ועכשיו הוא צריך לבחור. נזכיר שאין לנו בחירה מה לעשות בעולם הזה והבחירה היחידה שלנו היא רק במה אנחנו מזדהים, לכל מקום אנחנו מגיעים גוף ונשמה, דואליים, לכל הנסיבות אנחנו מגיעים גוף ונשמה ועכשיו אנו צריכים לבחור, אבל מטרת הבחירה שהתורה נתנה היא לאחד שלא יהיה יותר דואליזם שיהיה אחד.

 

והבחירות הן לא פשוטות- לעשות המתת חסד לאב שסובל או לא? לעשות הפלה לתינוק עם מום או לא? להתגרש או לא? אם תיתן לאדם הרגיל לבחור הבחירות שלו תמיד יהיו מתך נוחות אישית, מתוך הרצון לקבל לעצמו, מתוך אגואיזם, ולכן באה התורה ואומרת – בוא אני אגיד לך איך לבחור, "הנה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת המוות את הברכה ואת הקללה את הטוב ואת הרע ובחרתם בחיים". אז אם כך התורה נותנת בחירה, אבל מהגוף שלי אין בחירה כי זה אינסטינקט, מהצד של הקב"ה הוא אומר לי במה לבחור, אז היכן אני כאן? היכן הבחירה שלי?

 

אז צריך לצאת מהראש של-  תן לי לעשות מה שאני רוצה, כי אתה לא יודע מה אתה רוצה כי אתה לא יודע מה אתה. כל אדם שמתלונן צריך לדעת מי זה זה שמתלונן עכשיו, הגוף שלך מתלונן כי הוא לא עומד בלחץ, בתנאים באינטנסיביות? אז הגוף שלך מתלונן. או שהנשמה מתלוננת?

באה התורה ואומרת אני רוצה לשתף אותך-  "...וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה"ואמרו חז"ל, אל תקרא עמי, אלא עימי, עימי אתם בשותפות. זאת התכלית, שהאדם יהיה שותף במעשה הבריאה. הגוף שלך זה אינסטינקט אתה לא שולט בו והוא יעלה בך דחפים, מצד שני הקב"ה אומר לך במה לבחור, אז בוא נגדיר את הדברים- זה לא בדיוק בחירה זהה כי נגדיר את הגוף ככלא, הוא המשעבד שלך, ואילו הנשמה והבחירה הנכונה בדרכי הנשמה היא החירות שלך, אז אני מבקש שתבחר בין הגוף לבין הנשמה וכך תבחר בדרך החירות.

דרכו של הגוף היא אגואיזם והאגואיזם מייצר שנאה, יוצא שהשנאה היא המשעבד שלנו. השנאה גורמת לשעבוד, ההסתגרות העצמית האגוצנטריות האגואיזם זה השעבוד שלנו והשאלה היא איך יוצאים משעבוד?

 

 

יציאה משעבוד

 

הכוח בנפש של השנאה והכוח המשעבד יש לו שם בתורה- הוא קרוי פרעה.

אז כדי לצאת ממצרים אני צריך לצאת מפרעה ולא סתם אלא אני צריך שהוא ישחרר אותי, משה רבנו כביכול מבקש מהקב"ה שיעשה נס ויוציא אותם ממצרים מבלי לבקש רשות מפרעה שישחרר אותם והנקודה היא שהקב"ה ניסה להסביר לו שזה כוח בנפש, פרעה זה לא סתם המלך שנמצא שם, אלא הוא כוח בנפש ועליו צריכים להתגבר.

עם ישראל מייצג את הנשמה ופרעה מייצג את הגוף שלך ואם אני אמית את הגוף שלך זה לא תיקרא חירות. אז יש 2 אפשרויות, אחת היא לעבור את כל דרכי התורה, לשאת 10 מכות ולעבור את כל הדרך משמות עד לאן שנמצאים עכשיו. אפשרות שנייה היא לספר את הסיפור כאילו פרעה לא נמצא שם ואם פרעה לא נמצא שם אז העם יוצא. איך פרעה לא נמצא שם? פה החידוש-

הרי אנחנו תמיד מסתכלים על עצמנו כקורבנות, אנחנו המעובדים, המסכנים, אנחנו נמצאים במטריקס, ועלינו עובדים, אבל הקב"ה נוהג מידה כנגד מידה- המשועבד משעבד, בגלל שאתה משעבד אתה משועבד.

 

איך כל הסיפור התחיל?

עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני- דבר ראשון כתוב- "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", הוא רואה איזה סבל הם גורמים, עוד כתוב– "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם".

מה מצרים ופרעה עושים? - " הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ".

אם נוסף גם הוא על שונאינו אז יש לנו שוב שנאה מול שנאה.

 

בהתחלה משה רבנו רואה נוגס מצרי מכה איש יהודי, באופן הכי טבעי היינו מצפים שהוא יהרוג את המצרי, אבל אחר כך הוא גילה למה הנוגס המצרי פוגע ביהודי, הוא ראה את היהודי פוגע ביהודי ושאל אותו- רשע למה תכה רעך? היהודי לא התנצל ואמר למצרי- אתה רוצה להרוג אותי?....אז המשועבד משעבד.

כדי להיפטר מזה לצאת לחירות אנחנו צריכים לעשות משהו חדש-

אנחנו לא יודעים שאנחנו משעבדים. מה האדון עושה? לוקח את החירות של העבד ומבקש ממנו- תביא לי, תעשה לי, וכו', עכשיו אנחנו צריכים לבדוק אולי אנחנו משעבדים מישהו אחר? הרי התורה מדברת על חירות.

איך אנחנו משעבדים אחד את השני: כאשר אדם נמצא בחברה והוא מתחיל לבקש תשומת לב הוא מתחיל לשעבד את האדם האחר,  ברגע שאתה נכנס לדלת אמותיו של אדם אחר ומתחיל לשאול אותו- מה אתה חושב עכשיו?, מה אתה אומר על מה שאני עשיתי? ברגע שמתחילים לחפור ברגשות, ברגע שמתחילים לבקש מאדם כל מיני דברים אתה הופך למשעבד. אתה צריך לבדוק אם אתה לא מחזיק אדם יותר מהסבלנות שהוא מוכן לתת לך, והאם אתה לא משעבד אותו.

 

עניין השעבוד נעשה לכל דבר, לאוכל, לאוויר, לכל דבר שאנו צורכים, ואילו לנשמה אין את זה, הנשמה לא אוכלת, לא ישנה, לא נושמת, היא לא נזקקת לאנשים אחרים כי היא מחוברת להכול, היא המקור של האור, הקב"ה ברך אותנו ש"נהיה ככוכבי השמים לרוב" שכל אחד ואחד מאיתנו יהיה כוכב מאיר בפני עצמו. אסור לנו להסתכל על הירח כי הירח מקבל את האור שלו מהשמש, אז אסור להסתכל עליו כי זה בושה כי הוא מקבל, אז ברגע שאתה מקבל משהו אתה מקבל את זה לרצון לקבל לעצמך אבל הבעיה המרכזית היא שאתה לא מבין את זה שאנחנו מאשימים את פרעה שהוא הרצון לקבל לעצמו, אבל הוא הרצון לקבל לעצמו אבל הוא גם המשעבד, הוא האדון הוא השליט, אז יוצא- שפרעה שהוא הרצון לקבל לעצמו. הוא המשעבד והוא השליט. אז אם אנחנו נוהגים עם הרצון לקבל לעצמו שלנו, אתה משעבד מישהו, ואם אתה תשעבד מישהו, אתה משועבד.

 

ככה זה עובד אצל הקב"ה- מידה כנגד מידה, אז אם אנחנו רוצים לצאת לחירות, אנחנו צריכים להוציא לחירות, ואנחנו לא כאלה. אין לנו את המסוגלות הזאת להוציא מישהו לחירות, תמיד נשעבד מישהו לידינו.

 

למה המשעבד הוא גם שנאה? מרוב שאנחנו רוצים תשומת לב הנפש שלנו משעבדת. זה שוב הרצון לקבל לעצמו, זה לגיטימי אבל צריכים לשאול את האדם האחר אם זה לגיטימי בשבילו, צריך לבדוק אם האחר פנוי לתת לך את התשומת לב.

 

 

לחזור מאהבה

 

החזרה שלנו בתשובה צריכה להיות לא מפחד ולא מדחף אלא מאהבה.

מדברים על מעכבי משיח, האריז"ל הגדיר שמעכבי משיח הם ערב רב שלא לומדים את תורת סוד, זה לא בני אדם אלא זו רוח שעוברת שאדם דוחה את תורת הסוד. מעכבי משיח הם רבנים שמאיימים ואנשים ששומעים אותו לא רוצים להתקרב. הדחיפה והלחץ יוצרים אפקט הפוך ומרחיקים.

בזמן שנותנים לאדם חירות ומגבים אותו אז יש לו ביטחון. ותמיד לתת לאדם האחר ביטחון שהוא יכול ללכת והוא לא משועבד.

 

העם היה משעבד ומשועבד בעצמו, הם יצאו ממצרים ואז- ."זכרנו את סיר הבשר", כי הם היו משועבדים כמו אישה מוכה שחושבת שהיא אשמה וחוזרת לבעל המכה. זו הבנה גדולה להבין שאתה משועבד בגלל שאתה משעבד והקב"ה נוהג מידה כנגד מידה.

 

 

איך יוצאים לחירות

 

האריז"ל אומר שברמות הגבוהות, במלכות יש המון מילים: שמחה, אהבה, חירות, עצב, וכל דבר כזה נקרא מלכויות, אבל פעם כל זה היה כלי אחד שנקרא מלכות ד'אינסוף ובעקבות בריאת העולמות הייתה שבירת הכלים. שבירת הכלים בצורה גשמית יוצרת פיצוצים ורסיסים, ואילו שבירת הכלים בתורה יוצרת פרקטלים, - זה עשר ספירות שכשאתה שובר אותם יוצא שוב עשר ספירות וכשאתה שובר שוב, שוב יוצא עשר ספירות, זה כמו פתיתים של שלג, מגוש שלג יוצא פתית שלג תפצל אותו ועדיין יצא פתית שלג וזו תורת הפרקטלים שהיא מלבוש לתע"ס כי הכול נמצא בעשר ספירות שלמות ומלאות שאי אפשר להפריד אותם. במלכות יש הרבה מאוד הפרדות אבל בכתר הכול אחד.

אז אם ניקח את המילים שמחה, אהבה, חירות, אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מדברים על אותו דבר, ואם ניקח- שיעבוד שנאה עצב אני צריך לעלות למקום שבו אני אומר –אני מדבר על אותו דבר.

 

להגיע לשמחה אי אפשר להגיע בלי אהבה ואי אפשר להגיע לאהבה בלי להגיע לחירות, חירות זה אהבה ללא תנאי, אז החירות תלויה באהבה והאהבה תלויה בשמחה ושמחה תלויה בחירות. לעומת זאת העצב והשעבוד והשנאה זה דבר אחד.

 

הקריטריונים להגיע לשמחה אהבה וחירות-

 

  1. אין אובדן ברוחני,- זה מאוד משחרר להבין את העובדה הזו, אתה צריך לדעת שלא לקחו לך את הילדים שלך, ולא קורה לך כלום, אנחנו רק בשיעור מתמשך, אנחנו באנו ללמוד ולהתנסות, הקב"ה ביקש להוציא לאור שלמות שמותיו פעולותיו וכינויו ואתה תצטרך להוציא אותם, ואם אתה אמור להיות עני אתה תהיה עני, ואם אתה אמור להיות גרוש אתה תהיה גרוש, ומה שזה לא יהיה אתה תצטרך להיות את הדבר ואף אחד לא יכול למנוע את זה, ואתה רק צריך לראות את זה כמסע. אל תראה את זה כאובדן ולא כבעיות. זה רק שיעור, ואתה יכול לשאול מה התורה אומרת לעשות במצבים מסוימים אבל הרבה פעמים לא יהיה לך מה לעשות אלא רק לשהות במצב הזה. זה רק סימולאטור לטעויות שמהן צריך ללמוד. 

 

  1. השגחה מדויקת- לא לחשוב שיש מצב שפספסנו את התיקון, לאנשים יש תחושה שהם לא נמצאים במקום הנכון, אבל אין דבר כזה, גם אם אתה יושב בבית משועמם, כרגע ככה זה צריך להיות וההשגחה מדויקת, אתה לא עושה משהו שלא רוצים שתעשה עכשיו. וגם אם אנחנו נכפים לחטא, זה מה שהקב"ה רוצה שנחווה.  דויד המלך אמר-"וחטאתי נגדי תמיד" החטא היה שם כל הזמן, החטא מוכן מראש אז לא עשינו משהו שלא רצו שנעשה אותו. אז אם ההשגחה מדויקת אז זה משהו שאמור לגרום לנו שמחה ולא עצב, כי עצב נגרם מתחושת פספוס, אני לא נמצא במקום הנכון, יש לי המון פוטנציאל והוא לא ממומש אבל זה לא נכון, כי כאשר הקב"ה ירצה שתממש את הפוטנציאל שלך הוא ייתן לך דחף והצלחה ואתה תלך ותעשה את זה, אבל כרגע אתה עובר שיעור בלהרגיש שיש לך פוטנציאל לא ממומש.

כל דחף וכל הרהור ואילו הקטן ביותר מגיע ממנו ולא מאיתנו, אנחנו לא מקור המחשבות, הכול מגיע מאור אינסוף, יש עצם, אור, כתר, עד המקום שבו אתה נמצא, אז זה לא מגיע מאיתנו זה פשוט עובר דרכנו, ומכיוון שזה עובר דרכך לא מאשימים אותך במקור של זה, מאשימים אותך רק בהזדהות עם זה, וזה גם משמח כי בקלות אפשר לצאת מחטא כי אתה יכול לומר- דחפת אותי לשם אבל אני לא מזוהה עם המקום הזה, אז דוחפים את כולנו לכל מיני מצבים ורק בודקים אם דחינו את המצב ולא רצינו בו.

הקב"ה מוביל אותנו כל אחד לתיקון שלו, וצריך לקבל את הרע והטוב באותה מידה כי שניהם שיעורים.

     המצבים הם מדויקים ולכן אל תתעצבן על שום דבר, כל רוגז שאתה מתעצבן אתה זורק את זה על הקב"ה,

     ולכן לכל מציאות תניח, וזה עניין של מידת הענווה- יכולת ההסתגלות אל האמת, האמת מתרחשת ואתה

     מסתגל אליה וככה אפשר להגיע לחירות ולשמחה.

 

 

3          אי תלות בעולם החיצוני, לא להיות לא המשעבד ולא המשועבד-, תחשבו שאנו נמצאים בסימולאטור. בסימולאטור של הצבא נניח, יוצא מחבל ויורה עלייך, הוא רוצה להרוג אותך ואין עם מי לדבר, אז אל תנסה לגעת בעולם החיצוני, אל תנסה לגעת בסימולאטור. הסימולאטור פועל עלייך, זה הכול התגובות שלך לסימולאטור, אז מה שאמא אומרת והבן זוג, ככה הסימולאטור מתפקד. תעצור, העולם החיצוני מוקרן מתוך העולם הפנימי. התורה אומרת הכול נמצא בפנים ואם תעשה שינויים קטנים בתוכך אתה תראה את כל העולם משתנה לך. אז לא מאשימים את העולם החיצוני בכלום. תשנה את העולם הפנימי והעולם החיצוני ישתנה בהתאם.

 

4          חזון ובניה עצמית- אדם ללא חזון הוא אדם עצוב כי הוא עובד בצורה ספונטאנית ללא מטרה ואין שום סדר זמנים, אבל אם יהיה סדר זמנים אז הנשמה תהיה שמחה כי היא יודעת מה היא עושה בכל רגע נתון.

 

5          אמונה מתאמתת- האמונה שלנו צריכה להתאמת, אחד הדברים המתסכלים הוא שאתה מאמין במשהו שלא מגיב, ואצלנו חייב להיות קשר בינינו לבין מה שאנחנו הולכים לקראתו. יש לנו אמת אובייקטיבית ומציאות סובייקטיבית. אין דבר כזה מציאות אובייקטיבית כי מציאות זה אומר שיש שניים, יש מצאי, למצוא, ואין כאן מה למצוא, יש כאן אמת אובייקטיבית ומציאות סובייקטיבית, ואנחנו צריכים לנוע מהמציאות הסובייקטיבית לאמת האובייקטיבית. בפעולה נכונה והליכה נכונה והדרגתית לפי הדברים שאנו מציינים בכל השיעורים, לאט לאט אתה הולך לשם, החלק המקשר תמיד הוא ההתבודדות והתפילה. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא ההתבודדות והתפילה. התפילה היא אינפורמציה, המעשים הם סגולות, אבל ההתבודדות מחברת ואתה חייב להתחבר ושתהיה לך תקשורת עם הבורא מדי יום, תחושה שאתה נגעת בו והוא נגע בך וכל כך חשוב שהתחושה הזו תהיה. רוב האנשים חולים בחוסר יראת שמים כי אין קשר עם הבורא.

 

העצב נגרם בגלל שאתה מרגיש מנותק והניתוק מרוקן, ואילו ההתחברות היא חזקה, לדבר איתו כל הזמן, שכל הזמן יהיה קשר איתו, שיוויתי השם לנגדי תמיד. אז האמונה שלנו היא האמונה המתאמתת וזה הגשר שלנו בין המציאות הסובייקטיבית לבין האמת האובייקטיבית. אז מה שנשאר לנו זו הציפייה, זה מתח העבודה שנשאר לנו כדי שיהיה לנו חיים, אתה מצפה שמשהו יתרחש, שהשכינה תשרה, שתהיה פקיחת עיניים, לצפות לישועה, וזו התקווה והציפייה. אם אנחנו עוברים מהמציאות הסובייקטיבית לאמת האובייקטיבית אז אתה מצפה שמשהו יקרה וכל יום אנחנו מצפים.

 

 

לסיכום

אדם בעל חירות אין לו אדון הוא חופשי, ואילו אנחנו נקראים עבדי השם והקב"ה נקרא א ד נ י שזה בדיוק השם שלו- אדון, אז איך זה מסתדר?

התשובה היא שהתורה מבקשת מאיתנו דבקות. אם אני אגיע לדבקות אני אגיע למצב שאני והאדון זה אותו דבר והקב"ה מולך על עצמו, וככה גם אנחנו, אם אנחנו נהיה בדבקות לא יהיה משהו שישעבד אותנו, לא יהיה לנו גבוה ונמוך לא יהיה משעבד ומשועבד.

 

צאו החוצה ותעשו חסד, ואל תפחדו מכלום, אתה לא עני ולא עשיר, כל הדברים הם רק שיעורים במחשבה זה לא סטאטוס נצחי אל תזדהה עם זה, חשוב לעשות תשובה מאהבה, הקב"ה מחכה שאדם ירצה לתת לו את הלב מרצון, מחירות ולא מכפיה.

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים