Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

בס"ד

סוד הפנימיות של עשרת המכות | הרב אריק נווה

פרשת 'בא' התשע"ה

 

עשר המכות

 

עניין העשר מכות לא היה עניין של אלימות, ובכלל כל דבר שבא לך לעשות באינסטינקט בלי מחשבה מבוררת זו לא תשובה נכונה. כשאנחנו נתקלים בסיטואציה האינסטינקט הוא הגבה גופנית, ועל פי רוב כשיש דברים שלא מסכימים איתנו עולה בנו אלימות, והאריז"ל אמר שכל מי שנהרג טרם זמנו מבלי שידע ששם הקב"ה מופיע בעולם ושולט בעולם יצטרך להתגלגל, אי אפשר לצאת מהעולם הזה מבלי לדעת את השם הויה, ובמיוחד אם הרגנו את האויבים שלנו הם יצטרכו לחזור כי זה לא מתקן אותם, יש עניין של תיקון בכפיה ויראה, ויש תיקון באהבה, וכולם צריכים להיתקן באהבה.

 

תהליך התיקון על פרעה

פרעה נבחר שיעשה עליו התיקון כי הוא גם עמלק וגם עובד עבודה זרה, פרעה זה הנחש הקדמוני, עפר זה פרעה, אז הוא הלב של הכול. מבחינה רוחנית זאת חוכמת שלמה המלך אבל מהסיטרא אחרא, הוא היה חכם, גאון, היה אמגושי ואסטרולוגוס, וזה להתחבר לחוכמת הטבע, והוא שלט בלי נשק על מיליונים- אז דווקא היה צריך לשנות את דעתו של פרעה.

העשר מכות התחילו מזה שפרעה אמר- מי זה הויה שאשמע בקולו? וזה לא נאמר בזלזול אלא הוא לא הכיר את השם הויה, וזה נגמר בים כשהקב"ה לא הטביע את פרעה והראה לו שהחיים והמוות נשלטים על ידי הקב"ה.

 

אם נשאל מדוע הקב"ה עשה להם קריעת ים סוף ולנו לא? מדוע התגלה למשה ולנו לא? התשובה היא שאנחנו תודעה קולקטיבית, ומה שהקב"ה התנהג עם אדם אחד זה כאילו הוא התנהג עם כולנו, ואם אדם יכול להתחבר לתודעה הקולקטיבית אז הוא מתחבר לזה כי זה קיים בתודעה הקולקטיבית שיש לה עבר הווה ועתיד והכול נמצא שם, אז אפשר אפילו להתחבר לכוח המשיח. אז פרעה מחייב את כולם, ואם יבוא גוי ויגיד איך אני אדע ששם הוויה נמצא בעולם? יגידו לו- פרעה עשה את זה, ולכן אין צורך לעשות את זה לכל אחד אלא מספיק שעושים את זה לאחד, וזו כבר נחלתם של כולם ורק צריכים להתחבר לזה בתפילה ובמעשה- לעשות השוואת צורה עם הדבר עצמו.

 

אנחנו מתייחסים להכול כמודל בתוך מודל, אז אומות העולם ועם ישראל זה כמו גוף ונשמה, וזה כמו אור וכלי, אז כשאנו מתעסקים עם פרעה, פרעה הוא למעשה קליפת הגוף, וזו קליפה שכמעט אין לה תקנה. ויש מצב של אין לה תקנה שזו התקנה שלה, ולכן יש עניין של "נגוף למצרים ורפוא לישראל", והוא מעביר אותו עשרה שלבים.

וזה עניין גדול ביהדות להעביר את זה גם את עצמנו, וזה לא עניין של אלימות או להתגבר בכוח או למחוק, (ברגע שנהיה מוארים באופן אוטומטי עמלק יעלם-וזה בהקשר שנאמר למחות את עמלק), האור מגרש את החושך ואין עניין של להשמיד אותו מפה, כי כל דבר שנעשה באלימות, זה לא הסוף שלו.

אז לקב"ה לא הייתה מטרה לעשות שום דבר באלימות, כי אנחנו צריכים להוציא לחירות את הנשמה שלנו, והכוונה היא לא להוציא את הנשמה מהגוף.

 

 

איך עשרת המכות האלו ישנו אותנו, איך הן יעבירו אותנו תהליך.

פרעה שהוא גוף הנחש נהפך להיות הגוף העכור הזה והוא חכם מאוד. החוכמה שלו באה לידי ביטוי לאו דווקא בכשפים, הוא ידע להשתלט על התודעה של האנשים, ואנחנו צריכים לזכור שאנו חיים בעולם תודעתי שאפשר לשחק בו הרבה מאוד.

אז אם פרעה קיים בי, מהו התהליך שאני צריך להעביר את עצמי? יש לנו זיכרון גנטי רוחני וכולנו היינו בתוך אדם הראשון, כולנו חלק אלוקה ממעל, היינו בתוך הקב"ה.

בהסתכלות האלוקית אין בנו רע, ולכן כשאנו רואים אנשים אנחנו צריכים לומר לעצמנו שהם אנשים שעושים מעשים רעים, ולומר שכל אדם שאני רואה הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ועכשיו הוא נוהג בשקר, הוא מעצבן, אבל לראות את האלוקות בכל אחד ואת השאר כזוהמה שמתחברת, ולכן הקב"ה נותן מכה כדי לנקות את הזוהמה ולכן צריכים לעשות פעולה של- נגוף למצרים ורפוא לישראל, בכל מקום שכתוב נגוף זה לא המתה, זה כביכול עינוי פיזי אבל לא המתה. אז לא הורגים את מצרים ויחי ישראל, אלא כל נגוף זה רק פגיעה בגוף.

 

איזה קורלציה יש בין פרעה לבין הפרעה שבגוף שלנו?

הגוף שלנו מאוד חכם והוא בקונטרה לרציונל של האדם ולכוחות אצלו בנפש. לכל אדם יש את הפרעה החכם שלו שבארבע בבוקר ימנע ממנו לקום ללמוד, אם נחליף בין הגופים אין בעיה להתגבר עליו. אז הפרעה הזה הוא חכם, מורכב, ומותאם לכל אדם ויודע לדבר לכל אדם בשפה שלו.

כל סוג של הפרעה שיש בינינו לבין הקב"ה, פרעה נמצא שם ואתה שבוי במצרים, אתה עבד לפרעה ואתה לא עושה את דבר השם והפרעה יותר חזק ממך והוא גם נותן לך רגשות לא לעשות את זה ומעכיר לך את הנפש.

כל הגופים שהיו לכל אורך הזמנים לכולם זה פרעה אחד.

לגבי העינויים- פרעה עינה להם את המחשבה, הרגשות, והגוף, וזה היה עינוי בל יתואר. תכלס אם הם היו שם 400 שנה הם היו יוצאים לחירות לגמרי וזה היה גמר התיקון, אבל הם היו רק 210 שנים כי הם נפלו לשער ה-49 ואם היו נכנסים לעשר ה-50 הם לא היו יוצאים, אז הקב"ה הבשיל את התהליך, לקח את ה-190 שנה הנותרים ודחס את הייסורים לתוך ה-210, אז העינויים כמעט גמרו אותם אבל אפשר גם להבין איזה אנשים חזקים הם היו.

כולנו רוצים לצאת לחירות אבל הגוף נלחם איתך 24 שעות ביממה, אנחנו ישנים עם האויב, ופרעה מדכא כל סוג של השפעה שאתה רוצה להפיץ והוא נותן לך סיבה ורגש, סיבה ורגש. והוא כאילו מספק לך הכול, מלך מצרים, חשמל, טלפון, מים, וכו', רק אל תצא לחירות. והוא מדבר עם כל אחד בשפה שלו, באינטליגנציה שלו והוא משכנע כל אחד בטיעונים שעובדים עליו, רק כדי שלא יצא ממצרים.

ולכן כדי לשכנע אותו היה צורך שמשה אהרון והקב"ה ילכו ביחד, אז צריך להבין אילו כוחות נגד יש בקליפה הזו. אז איך אני אתגבר עליו? אני שומע אותו בתוכי, הוא הנוגס שלי, הוא המושל שלי ואני כרגע עבד לפרעה.

כל תהליך החזרה בתשובה הוא תהליך של מאבק בפרעה.

 

פרעה אלו כוחות של פירוד, והכוח הזה הוא בפירוד אקטיבי והוא עושה זאת 24 שעות ביממה, וכל הכוחות שלו מיועדים להיות הפך השם. פרעה אמר על עצמו שהוא האליל והוא שולט כאן בהכול. (תמיד להפריד בין הגוף לבין הנשמה), ואצל פרעה הגוף והנשמה זה אחד ממש.

פרעה הוא גוף, הוא לא מזוהה עם היהדות- אז תעניש אותו כבר, אבל חשוב שגם הקליפה תתוודה ולכן הקב"ה מעביר אותו תהליך, וזה מביא אותנו להסתכלות מחודשת על עשר המכות, כי אנחנו מסתכלים על עשר המכות כמו תיקון המידות. אם אני מגלה שיש בי שנאה אז אני צריך לדעת להשתמש בזה בצורה הנכונה (ולא לתקן את השנאה לאהבה), אם יש בי קנאה לא נכונה זה נגוף למצרים, אם יש בי קנאה נכונה זה רפוא לישראל. לכן הקב"ה בוחר עשר מכות מאוד ספציפיות שהן מלבישות את הספירות, וההתמודדות עם המכה הזו תתקן את כל הספירה.

התפקיד שלנו אם ככה הוא לדעת מה המהות של הספירה. בסופו של דבר צריך להגיע להארה שתחדור מבעד לגוף ושהגוף יתפקד יחד עם הנשמה וזה לא דבר פשוט.

 

המכות האלו הופכות אותי להיות מאדם אינדיבידואל ומפורד שזה נקרא מכת דם, עד למכת בכורות שזה לשון רבים, ובכורות זה כבר עם, אז אתה עובר מאדם פרטי לעם. זאת צורה אחת להסתכל על זה, וצורה שנייה- לקחת את כל העשר מכות ולראות איך כקולקטיב הן פועלות, וכמובן שכל הדברים האלו הם מלבושים לכוחות שנמצאים אצלנו בנפש, אבל הם הכוחות שמשעבדים אותנו במצרים, ואלו הכוחות שישחררו אותנו ממצרים.

 

הכוח של פרעה- פרעה נקרא התנין הגדול, הוא עשה מקל והפך את המקל לתנין, מקל נקרא גם מטה, שגם לפרעה יש מטה אבל הוא מטה את זה לטומאה, ולמשה יש מטה אבל הוא מטה את זה לקדושה.

תנין זה לשון- תן לי, וזה הרצון לקבל לעצמו, אז כשהוא הפך את המטה לתנין- אותו מטה שיכול להטות את המציאות הזאת שזו הדעת, נקראת מטה, הוא הפך את כל המציאות להיות תנין, מי זה התנין? אני. ככה עשה פרעה.

השואו שהוא עשה למשה ואהרון שהמטה הפך לתנין- הוא אמר לו זה אני, המציאות זה אני. ולכן פרעה נקרא התנין הגדול. כוח התנין- הכוח הענק של הרצון לקבל לעצמי, אז אנחנו נאבקים בזה.

לכן במכה הראשונה הם עשו שואו- מול מי אנחנו מדברים. יש גם תנין בקדושה. למילה תנין יש שתי משמעויות, יש לשון משנה שהוא משני, יוסף היה משנה למלך, ואילו פרעה במקום שיהיה משנה למשהו הוא הפך את המשנה לעיקר, ולכן הוא נקרא התנין הגדול, אז הקב"ה בצד ואני העיקר פה. איך מתגברים עליו בקדושה? –אמרו חז"ל: תניא, עצם השנינה עצמה היא זאת שיכולה להתגבר עליו. כי הוא מלעיט את עצמו ובולע ומאשרר את עצמו כל יום  בהרגלים קבועים בתבניות קבועות, מנגדו צריך לשנן אלוקות, וזה כוח התנין בקדושה.

 

 

עשר השורשים ששולטים בנו ומושכים אותנו לטומאה

 

מכת דם- עומדת כנגד מלכות

הדם הוא הנפש, ודרגת הנפש היא הדרגה הנמוכה ביותר באדם וזה הרצון לקבל לעצמו.

הנקודה היא שאותו דם היה נהפך ליהודים למים וזה לא ברור, איך דם יכול להיהפך למים? ומה הרעיון להפוך את זה למים דווקא? בהלכות שחיטה אומרים לא לשתות את הדם ולא לאכול נא ולשפוך את הדם לעפר כמים. למה לא אומרים לשפוך את הדם לעפר? אז הפלא הוא- איך נהפך הדם למים?

הדם שלנו זה הרצון לקבל לעצמנו, הדם זה התאוות שלנו, הכול עובר דרך הדם, כל פעם כשאנחנו אומרים: "בא לי", זה מתוך הדם, הדם משדר "בא לי", וזה גורם לאגוצנטריות ולריכוז עצמי ברגשות, מה אני מרגיש ומה אני חושב.

 

המים הפכו להיות דם, ולהחזיר את הדם להיות מים זה אומר להחזיר אותם לטבע המקורי שלהם, איך עושים את זה? לוקחים דם של אדם אגואיסט כלומר את עצמך, והופכים את הכול להשפעה. ההשפעה הגדולה ביותר שאדם יכול לעשות היא- עם עצמו, לתת מעצמו, תמיד לדאוג שזה יהיה מעצמך, לתת את עצמך וזה העיקר של מכת דם,(אם נתת אוכל חולצה זה יפה מאוד, אבל העיקר הוא שתיתן את עצמך).

עצם העובדה שאתה נותן חסד עם הגוף, זה הופך את הדם למים כי המים זה מקור מחייה. וצריך להתעסק עם זה 24 שעות ביממה, וכל אדם שנח לשנייה אחת, שותה מהדם הזה. (המכות הן בהווה מתמשך וזה עדיין מתקיים).

זו מכה תמידית שצריכים לחיות אותה באופן תמידי ולהתגבר עליה כל הזמן, ולהנהיג את הדם שלך לעשיית השפעה וחסד לפי התורה.אז זו המכה הראשונה, להפוך את הדם שלך למים, על ידי חימום הדם שלך עצם העובדה שאתה משפיע עם הגוף, חיבוק שלך יכול להפוך דם למים.

 

 

מכת צפרדע-  עומדת כנגד יסוד

 

הצפרדע הייתה בתוך היאור, והיאור היה אליל של מצרים והוא אמר- "לי אורי ואני עשיתיני", פרעה חשב שהוא המקור של השפע בעולם, הוא התנין, והבית של התנין זה היאור. האריז"ל אומר שזה הלחם של מילים- יהי אור, אז הוא אמר בעצם שה-"יהי אור" בעולם- הוא עשה אותו. והוא לא היה הזוי, זה כמו שעכשיו מדענים אומרים- גילינו את המפץ הגדול, והם אונסים אונס אקדמי את כל העולם לקבל את זה, אז פרעה אומר- אני גיליתי את האור והוא משמש אותי.

 

לפרעה יש חיסרון והוא שיש לו תבנית, יש לו את הטבע ואין לו מחוץ לטבע, ולכן הצפרדע עצמה הייתה בתוך היאור. פתאום הצפרדע יוצאת מהיאור ועושה את כל הנזק שלה מחוץ ליאור. זו לא מכת צפרדעים אלא מכת צפרדע, כי זו רק צפרדע אחת, ואז הם הכו אותה ומהתבנית המרכזית עשו מלא תבניות קטנות, שברו אותה כמו ששוברים זכוכית, והיא נשברת ויוצרת עוד ועוד תבניות, וזה החיסרון של פרעה- הוא חושב בצורה של תבניות. לכן צפרדע זה עניין של- דע רצף, עניין של הדו-חי, לדעת איך משלבים את כוחות החיות.

אז אצלנו השלב השני הוא- שבירת תבניות. שבירת התבניות אצלנו נעשית בצורה חכמה, ליצור רצף בין דברים וזה סיבה ומסובב, סיבה ומסובב.

לכן צריך יום יום לשבור תבניות, חז"ל אמרו ששובר התבניות הכי חזק היא המשנה, אבל גם על ידי התבוננות, שינוי שם מקום ומעשה אתה שובר תבניות. כל הזמן תתחדש, כל הזמן תהיה מישהו אחר בכוונה. היום שתתי נס קפה ומחר לא אשתה רק כדי לשבור תבנית, רק כדי להיגמל מהרגל, תשחק עם זה כל הזמן ואל תעשה את אותו הרגל כל הזמן.

אנחנו צריכים ליצור רצף של הרגלים קטנים שידחקו את הרע החוצה, שב בבית הכנסת רק עוד 5 דקות, תכניס את השבת לא ברגע האחרון ואל תתנו ליצר הרע לדחוק אתכם לרגע האחרון.

 

 

מכת כינים- עומדת כנגד הוד

 

רש"י אמר- הכינים יוצאות מתוך העפר, שהעפר מוליד כינים. אז צריכים להבין ראש של אדם קדוש אדם רוחני, הוא היה בעל רוח הקודש והוא ידע את השם המפורש.

נבין למה התכוון רש"י- אנחנו יודעים שהקב"ה שובר את האדם ויוצר אצלו משברים שאמורים להוריד אותו לעפר כדי שיקיים-"ונפשי כעפר לכל תהיה".

כל עוד האדם מעלה את כד החרס שלו שוברים לו אותו, אם האדם מעלה בחזרה את עצמו, הוא מעלה לעצמו כינים שיונקים ממנו מהראש דם.

ולעומת זאת האדמו"ר מגור אומר שאם אדם נמצא בעפר, העפר מוליד שפלות. והקב"ה מוריד את האדם לשיפלות בשביל הכנות. כנות יוצאת רק מאדם שהוא שפל רוח, אדם גאה משקר ופיו וליבו אינם שווים.

בהיבט השלילי הכינים זה עפר, זה גם כינים מלשון קן, עוד פעם הוא בונה לעצמו קן, עוד פעם הוא בונה לעצמו את כד החרס שלו אבל אתה מוליד מזיק שיונק לך מהמוח, שעוד פעם הוא עולה עלייך ועוד פעם הוא מזיק לך.

אז רוב האנשים שאינם נמצאים בשפלות, דבריהם אינם כנים. כנות נולדת משפלות, כשאדם רואה עצמו כעפר.

 

בכל אחת מהמכות יש את האופי של המכה ויש את התוצאה של המכה. במכת דם כתוב "המים אשר ביאור נהפכו לדם". תוצאת המכה-" כי לא יכלו לשתות מים ממימי היאור".

במכת צפרדע כתוב "נוגף את כל גבולך בצפרדעים", תוצאת המכה- "ותבאש הארץ".

רק בכינים התוצאה מותאמת למכה-" ויך את עפר הארץ, ותהי הכנם", התוצאה –"ויך את עפר הארץ, ותהי הכנם", אז הפסוק חזר על עצמו. אז עניין הכנות יצא בפעם הראשונה שהפקודה והתוצאה היו אותו הדבר, אחר כך זה שוב מתעוות וזה חוזר שוב במכת בכורות שאופי המכה הוא כמו התוצאה- "ויהי בחצי הלילה והקב"ה הכה כל בכור בארץ מצרים", רק שתי המכות האלו זוכות שהפקודה והתוצאה הן אותו הדבר.

 

 

מכת ערוב- עומדת כנגד נצח

 

כתוב- "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", המכה ערוב לא מופיעה עם האות וו' זה כתוב כמו ערב, ערב מהצד של הסיטרא אחרא זה ערבוביה וזה חוסר בקרה,  ובוקר זה עם בקרה. ערב זה לא טוב, כל הגלויות וכל הרוע ב-ויהי ערב, וכל הישועה ב-ויהי בוקר. אז הבעיה הייתה ערבוביה שמערבבים מין שאינו במינו ופרעה היה אלוף בזה.

איך משתמשים בערבוב לקדושה? בערבות, כל ישראל ערבים זה לזה. כשאתה מתפלל תתפלל על כל עם ישראל, וכל תפילה תגיד בשם כל ישראל, וזאת ערבות כי אנחנו ישות אחת.

אז ערוב בלי וו' זה ערב וצריך ללכת עם הראש הזה כל הזמן ואז אני הולך כמו נשמה כללית ולא כמו אדם יחיד, וזה עומד כנגד נצח וזה הדבר הנצחי שקיים.

 

 

מכת דבר- עומדת כנגד תפארת

 

 הדבר פגע אך ורק במקנה מצרים בבהמות המצריות ובבהמות היהודיות הוא לא פגע, וזה מוזר כי זו מכה שלא פגעה בגוף המצרי אלא זה פגע דווקא במקנה. מקנה זה לאו דווקא בקר אלה גם קניין מלשון קניות.

אוקי, אז הבדלת בין הבהמות אבל מה זה בנפש?

אז יש את המקנה המצרי שהפגיעה בו זה בקליפת הגוף שאין לה שום תקנה, ואז פוגעים בו, ולעומת זאת יש את הגוף הבהמי של היהודי שיש לו תקנה. כתוב-"אדם ובהמה תושיע השם", אדם בגימטרייה זה שם הויה במילוי אלפין, ובהמה זה שם הויה בלי מילוי, אז זה זיווג שהולך ביחד אז אדם ובהמה זה זיווג שהולך ביחד.- אדם ובהמה תושיע השם- בתנאי שהבמה הזו תעבוד נכון. אז יש בהמה יהודית שלא עובדת בשבת, ויש את הבהמה של הגר שהיא עובדת בשבת והוא מענה אותה והוא בועל אותה, כתוב שאנשי מצרים בעלו את הבהמות כי אלו היו כוחות כישוף, ככה גם בלעם עשה לאתון שלו, וזה לא היה מזימה, זה היה מלהוציא מזה כוחות של טומאה, אז היא הייתה הקניין שלו והוא בעל אותה. כמובן מן הסתם בגוף כאשר הנשמה משועבדת לגוף ככה עושים איתה.

 

הקב"ה לא נגע בבהמה היהודית כי הבהמה משמשת לקודש, הבהמה לא סתם נמצאת בחוץ כדי שנאכל אותה.

איך הבהמה משמשת לקודש? אנחנו מעשרים, שוחטים, אוכלים בקדושה בשבת, יש דברים שאנחנו לא אוכלים, אז כל ההתנהלות עם הבמה שלנו היא התנהלות ששייכת לקדושה, ואילו המרים בדיוק הפוך ולכן אין להם תקנה.

בהמה שבעלו אותה חייבת שחיטה ומוות, "ארור שוכב עם בהמה". אז מקנה ישראל צריך לעשות לו שימוש בקודש, וכל מה שקנה העבד קנה רבו, אז מה ששלך זה של הקב"ה, אז אתה חייב לתת מעשר, ואתה חייב לתת צדקה, והבית שלך זה הבית של כולם ואתה צריך לארח, וכל מה שאתה יכול לעשות עם הרכוש שלך לטובת כל עם ישראל תעשה, (וכמובן שצריך להיות לזה שימוש מושכל), אבל תזכור ששום דבר הוא לא שלך.

זה מקנה ישראל, מקנה מצרים זה כל אחד לעצמו.

 

 

מכת שכין-  עומדת כנגד גבורה

 

מכת שחין הייתה מפיח הכבשן. כששורפים משהו בכבשן אז למטה יש שכבת אפר והם עשו מזה דשן, אבל משה רבנו לקח את פיח הכבשן והוא זרק אותו אל האוויר וזה הפך לאבעבועות, והראשונים שקיבלו את האבעבועות היו חרטומי מצרים שזה גם כן היה מופת בפני עצמו. מדוע זה התחיל מהם? ומדוע מכת שחין נלקחה מפיח הכבשן?

 

ידוע ששחין זה אותיות נחש, פיח הכבשן- זה נראה כדבר הכי זניח בעולם. איך הנחש עובד?הוא לוקח את כל מה שאתה זורק, כל הדברים שהדעת שלך לא נמצאת שם ושם הוא יושב, ואחר כך הוא אוכל לך כל מה שהדעת שלך לא נמצאת שם, הוא אוכל את זה ועושה לעצמו ביצורים לאט לאט. אז מי ביום יום חושב על פיח הכבשן? הקב"ה לקח את הדבר הזה ועשה מזה מכה קשה, אבעבועות שפגעו בחרטומי מצרים, כדי להראות שהקב"ה נמצא אפילו בפיח הכבשן. אז אין שום דבר זניח, פיח הכבשן נראה כמו תופעת לוואי וזה לא נראה כמו מקור ובדרך כלל מנקים אותו, אז למה פיח הכבשן נמצא במציאות?

כבשן זה לשון כיבוש, איזהו גיבור הכובש את יצרו, לכן זה נמצא בספירת גבורה, וחז"ל אמרו שאפילו פיח הכבשן- הדברים הקטנים שעשית אותם בכיבוש- לפעמים כבשת עצמך מלהרהר דבר רע, זה יכול להיות רגעים קטנים ביום של כיבוש עצמי, זה פיח הכבשן שיעשה אבעבועות למצרים וזה לב הנחש ואלו גבורות קטנות, אז דווקא מפיח הכבשן הקב"ה לוקח ועושה מזה דברים גדולים. הכיבושים הקטנים האלו מכים בנחש.

פיח הכבשן גורם לאדם ליקר דברים, הנחש מזלזל בדברים ואתה צריך ליקר דברים. אם תיתן כוח לדברים שנראים לך הכי תפלים מכוח האמונה, אז זה ההפך של מכת שחין. כל דבר שתסתכל עליו תאמר- בטוח שהדבר הזה עושה משהו, לדבר הזה יש משמעות, וככה אתה תייקר אותו וזה הפך מכת שחין.

 

 

מכת ברד- עומדת כנגד חסד

 

מכת ברד הייתה מוזרה מכיוון שהמבנה של הברד היה כמו של בקבוק תבערה, מבחוץ המעטה שלו היה קרח ומבפנים דלקה אש, במקום שזה יהיה בקבוק מזכוכית ובפנים כוהל או נפט מודלק. וחז"ל שאלו מה הרעיון של המכה הזאת? אז כתוב ששמים זה אש ומים, אבל זה לא היה מים עם אש זה היה קרח ואש. פרעה לוקח שני הפכים ומחבר אותם למשל אדם ובהמה, מזגים הפוכים, כי כוחות הכישוף זה התפקיד שלהם- לקחת שני דברים לא קשורים ולעשות עם זה נזק. אז הקב"ה גם לקח שני דברים הפוכים וכביכול גם גרם עם זה נזק, אבל אמרנו שזה נגוף למצרים, אבל אצל היהודים זה לא ככה, יש שלום בניהם, אבל כאן לא היה חוצץ בין האש לקרח. אז איך אש וקרח הולכים ביחד? אז אמרו שזה מחמת הענווה שהייתה לאש ולקרח. האש דאגה לא להרוס את הקרח והקרח דאג לא להרוס את האש.

מדוע זה נמצא בספירת חסד? לנו חסד תמיד נראה כנתינה, אבל צריכים לדעת מה עניין הנתינה כשמדובר באנשים. איך אני יכול לעשות חסד עם הזולת כל הזמן? מכת ברד מלמדת אותנו מה זה החסד הגדול- תמיד כשעובדים ביחד או נמצאים ביחד, מישהו רוצה לתפוס מנהיגות על מישהו, בזוגיות, בין הורים, בין אחים, בבית הספר, זה תמיד ככה, או כוח הזרוע או כוח השכל וזה כל העולם הזה, רק מאבקי הנהגה.

הקב"ה בא ואומר- אצלנו ההנהגה היא משותפת. עכשיו לוקחים קרח ואש שאלו לא סתם יסודות הפוכים, אלא מגמות הפוכות ואומרים להם- תעבדו ביחד, בענווה. וזה החסד הכי גדול שאדם יכול לעשות לרעהו- לא לבטל אותו! לתת לו כבוד, מקום, שייכות, ביטוי.

אז בכל מה שאתה עושה אל תבטל את השני. המכה הזו זעזעה את פרעה כי היא שברה לו את כל התבניות, הוא לא הבין איך זה מוחזק ככה שהאש לא נכבת או הקרח לא נמס, אז חז"ל ענו- רק בגלל שהם התנהגו בענווה זה כלפי זה. אז אל תשתלט, אל תאנוס את האחר, אל תכניס את המילים שלך, אל תדבר הרבה, תעבוד ביחד עם השני.

 

רק באחדות יש ברכה, אתה לא לבד, אל תעבוד ואל תחליט לבד, תמיד תוסיף עוד מישהו ותן לו מקום.

 

מכת ארבה- עומדת כנגד בינה

 

בתורה כתוב שלא הייתה ולא תהיה מכת ארבה כמו שהייתה במכת מצרים, ואילו בספר יואל כתוב שהייתה מכת ארבה יותר גדולה, איך זה מסתדר? בספר יואל זה היה ארבה ממין אחד, ואילו במצרים אלו היו כמה מינים: חסיל חגב וירק, אלו שלושה מינים שפעלו כאחד, וזה ממשיך את הראש- אין מנהיג אפילו בין המינים השונים. (דאעש זה ארבה אבל מהצד השלילי).

אבל מכת הארבה אצלנו היא שונות, לקחת 12 שבטים ולגרום לכולם לעבוד כארבה ולאף אחד מהם אין מנהיג, אין מישהו שהוא יותר חשוב, כולם חשובים באותה מידה.

אין לדבר הזה שכל, זה עובד רק בגלל שהקב"ה מברך את זה.

הבינה מחברת בין כל חלקי הפאזל.

 

 

מכת חושך- עומדת כנגד חוכמה

 

המכה הזו הייתה נגד המלך שלהם "רה", האליל שלהם שזה השמש, אז עצם העובדה שכיסו לו את השמש הראו לו שהשמש לא שולטת. חושך זה לשון- חסך, שהצד השלילי שהאדם חוסך מעצמו להיחשף לאור, וזה עומד כנגד ביטול תורה. כתוב- "וימש חושך", שהחושך נהפך להיות ממשי. יוצרים חושך על ידי ביטול תורה, אדם חוסך עצמו מהלכות, מצוות, מחסד, וכל חסיכה כזו יוצרת חשיכה.

מה זה חושך בקדושה? כתוב-"ואמונתך בלילות".- זה שיש דעה זה אור, ביטחון. אבל כתוב צדיק באמונתו יחיה ובשעת החושך אתה לא רואה, אז את החושך עוברים רק באמונה, התיקון של החושך הוא אמונה. הקב"ה נתן לאדם כוח, אתה בחושך? אז תאמין.

החוכמה שלנו זה אמונה.

 

 

מכת בכורות- עומדת כנגד כתר

 

כל עניין הבכורות זה משהו שלא היה קודם, ברגע שיוצא הדבר הראשון זה בחינת יש מאיין, והרי רוצים ללמד את פרעה על שם הויה, והויה המציא את הבריאה יש מאיין, ופרעה מאמין ביש מיש. אז אצל פרעה- הוא עשה את הבכור שלו, ואילו הקב"ה רצה להראות כל בכור הוא יש מאיין, ולכן הקב"ה אומר- "קדש לי כל בכור" כי זה לא שלך זה שלי.

יש מיש אתה עושה, יש מאיין הקב"ה עושה, זה לא נורמאלי שיוצא פרי מזרע שנשתל באדמה, לנו זה נראה ברור מאילו- זה הטבע, אבל הקב"ה אומר לא כך, כל בכור זה יש מאיין.

אז היה צריך לעשות מכת בכורות כדי להראות לפרעה- הבכורות זה לא שלך זה של הקב"ה אז הוא לקח אותם.

פרעה גם היה בכור והוא גם היה אמור למות, אז זה היה פלא בתוך פלא ופרעה לא מת כי הקב"ה לא רצה להמית אותו, זו לא הייתה הפואנטה.

צריך להאמין באמונה של יש מאיין וזה התיקון של מכת בכורות.

 

המילים האחרונות של רבי נחמן היו- "אין ייאוש בעולם כלל", בכל מקום שאני נמצא אני יכול לעשות יש מאיין והכוונה היא לישועה למצב שלך. אנשים שחושבים תקווה יש להם תקווה, ומי שחושב ייאוש יש לו ייאוש.

איך עושים יש מאיין זכות? תקווה, התקווה עושה יש מאיין זכות, לגוי אין מנגנון של תקווה ואצל היהודי אם הוא בתקווה הוא עושה קו מהקב"ה עד לעולם שבו הוא נמצא, והקו הזה הוא- האם אני מאמין שהקב"ה יכול לעשות יש מאיין.

 

מכת בכורות אומרת ליהודי- אין מצב שאין מצב, גם אם עכשיו אתה הכי גרוע, בזכות התקווה הקב"ה ימציא לך זכות.

 

בכל יום אפשר להתחיל הכל מחדש,

"לישועתך קיוויתי השם", שהקב"ה יוושע, איך משחררים את הקב"ה ?

שמאמינים בו שהוא עושה יש מאין.

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים