Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

מיטב השיעורים של הרב נווה בנושאים מגוונים עכשיו זמינים על גבי דיסקים לשמיעה. זוגיות | תיקון המידות | התפתחות רוחנית ועוד...

להמשך
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
פרשת חקת- עניין של תודעה

פרשת חקת- עניין של תודעה

התורה למעשה זה 'הווה מתמשך' - כל מה שכתוב בפרשה אחת צריך לקרות כל הזמן.

להמשך
סוד הרפואה הרוחנית

סוד הרפואה הרוחנית

חידושה של לבנה' זה זמן ידוע, הוא קבוע והוא גם נורא מדויק, ועניין חידושה של לבנה זה משהו חשוב מאוד...

להמשך
פרשת אמור-סודות מן הטהרה

פרשת אמור-סודות מן הטהרה

לא באנו ללמוד אלה באנו להיזכר, ברגע שאתה מוציא את הקרשים ומסיר את המחיצות אתה פשוט חוזר לאור הנשמה

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

בס"ד

נקודה למחשבה -'גילוי הטוב הנסתר'- פרשת ויגש התשע"ה הרב אריק נווה

 

"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה".

אנחנו יודעים שיש כאן עימות בין שני משיחיםמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שלמעשה יהודה ממנו יהיה משיח בן דוד ויוסף זה משיח בן יוסף.

יש עניין כאן "ויגש" זה לשון התגוששות, שמתגוששים בינהם.

לכאורה, נראה כביכול שיש סתירה בין שני המשיחים ויש התגוששות בינהם. יש מאמר ב"שמעתי" על עניין של שני המשיחים שהם סותרים אחד את השני ולמעשה צריך לעשות שלום בין שניהם, זה מאמר ארוך, מאמר רל"ד המדבר על "ויוסף הוא המשביר". זה גם עניין של מחלוקות שיש אותן למעשה בגמרא, מחלוקת הלל ושמאי זו כמו המחלוקת בין שני המשיחים.

 

צריך להגיע למצב של "בי אדוני" – אתה נמצא בי, אתה נמצא בתוכי שהיה אז איחוד של יהודה ויוסף אבל יהודה צריך להיות בראש. למשל זה העניין שהאר"י הקדוש היה משיח בן יוסף לכן הוא היה יכול לגלות כל כך חכמה, משום שהייתה לו רשות מ'עלמא דאתגליא', העולם הגלוי. המחלוקת הזאת נמשכת מ'ויתרוצצו הבנים בקרבה' שלעשיו היו בגדי חמודות אשר היו אצל רבקה, צריך להסביר את העניינים האלה.  מה הכוונה, למה יש מחלוקת בין משיח בן יוסף לבין משיח בן דוד?

זה כמו למה יש מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי? למה יש מחלוקות בתורה? לכאורה אם זו תורה אחת, למה יש מחלוקת בינהם?

אז צריך לדעת שיש סוד גדול מאוד במחלוקות, סוד המחלוקות זה סוד שני המשיחים. ויהודה כמו שאנחנו אמרנו הולך בסוף.

 

יש סיפור על 'תנורו של עכנאי', ככה נקראת הסוגיה, אספר את זה בגדול ונבין גם מפה את עניין המחלוקת, לדעת עד איפה זה מגיע...

היה את ר' אליעזר הגדול שהיה אפילו רבו ר' עקיבא, אדם ענק, בעל השגות אדירות והוא מתווכח עם חכמים אם תנור של חוליות מקבל טומאה או לא מקבל טומאה.

הוא אמר התנור טהור, חכמים אמרו התנור טמא (לא משנה כרגע הסיבות, רק להבין את הסוגיה).

הוא ניסה להביא להם הוכחות כל אותו היום מהתורה על הדבר הזה והם לא קיבלו את ההוכחות שלו כי הם לא הבינו אותו... ההוכחות היו גבוהות מדי והם לא הבינו אותו. באיזשהו שלב הוא שינה אסטרטגיה והוא אמר טוב, אם אני צודק אז החרוב יוכיח, ונעקר ממקומו עץ החרוב. אמרו לו חכמים לא מקבלים ראיה מחרוב!

אז אמר טוב, אם אני צודק אז אמת המים תוכיח, ואמת המים זזה ממקומה. אמרו לו לא מקבלים ראיה מאמת המים! אמר טוב אז אם אני צודק אז קירות בית המקדש יוכיחו, קירות בית המקדש נטו לנפול. קם ר' יהושע, ודיבר אל הקירות,      אמר - מה לכם כשתלמידי חכמים מתנצחים?! אז הם לא נפלו מפאת כבודו של ר' יהושע ולא חזרו למקומם מפאת כבודו של ר' אליעזר...

אז הוא אמר טוב אם זה ככה אז תצא בת קול מן השמיים ותוכיח ויצאה בת קול ואמרה מה לכם מר' אליעזר שההלכה כמותו בכל מקום!

לכאורה, בשלב הזה היה צריך לסגור את הכל, זהו אז הלכה על פי ר' אליעזר וגמרנו עניין. אמר ר' יהושע אנחנו קיבלנו ש"לא בשמיים היא ולא מעבר לים כי קרוב הוא הדבר בפיך ןבלבבך לעשותו", ומרגע שקיבלנו תורה אנחנו לא משגיחים בבת קול ואין לנו כזאת קבלת החלטה, בגלל זה יש לנו תורה ואנחנו עובדים מלמטה למעלה.

לכן לא קיבלו גם את גרסת הבת קול, כביכול, אפילו שכולם שמעו אותה והחליטו שהתנור טמא וההלכה כמותם.

אלא מה, איפה פה המחלוקת באה לידי ביטוי?

מכיון שאנחנו מדברים בענייני תודעה אז אי אפשר שתהיה תודעה באויר כביכול של ר' אליעזר והתודעה של החכמים כי זה לא יעבוד ביחד, זה משפיע על כל הטבע. כל הטבע הרי מתנהל על פי ההלכה, זה לא סתם עכשיו לקבוע איזושהי החלטה. צריך לדעת שקביעת הלכה, יוצרת שהטבע יתנהג שונה. והוא סירב לחזור בו מדעתו אז אמרו לו אנחנו ננדה אותך ובאמת נידו אותו והוא שמע על זה ובאמת העולם לקה. העולם לקה שליש בזיתים וכו' וכו', הטבע לקה. זה כדי להראות לנו, למעשה, איפה השליטה של פוסק הלכה, מקובל גדול מאוד, בעל השגה עד איפה היא מגיעה.

כשנידו אותו אז כבר אין לו שליטה על הטבע, המחשבה שלו היא לא חלק מהטבע אז הטבע קרס.

על כל פנים, כעבור זמן מה פוגשים את אליהו הנביא ושואלים אותו מה עשה הקב"ה בזמן המחלוקת אמר להם "ניצחוני בניי, ניצחוני בניי".

אז זה הפלא ופלא יש לנו כאן מחלוקת זה סוג של מחלוקת שהיה נראה לכתחילה שיש כאן צודק אחד ואנחנו רואים את הטבע מתנהג כמוהו, ואנחנו רואים שהכל מסתדר והכל בסדר, ופתאום הם משנים את הכל ברגע האחרון.   

וזו לא החלטה אם 2+2 זה 3.9 או 4.1 ... אלא זה טמא וטהור זו סתירה גמורה לגמרי אז איך זה יכול להיות שזה משתנה..?

אז ההבדל בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד זה עניין של מה זה עכשיו ומה זה יהיה אח"כ. משיח בן יוסף זה מה זה עכשיו ומשיח בן דוד זה מה זה יהיה אח"כ.

זאת אומרת שהדברים עכשיו הם נראים טמאים אבל לעתיד לבוא יהיה ניתן להכריז עליהם כטהורים.

מי שהוא בא מבחינת משיח בן דוד כמו שמאי כמו ר' אליעזר כמו כל הגדולים שראו את הכל לעתיד לבוא אז הם ראו את הכל כטהור. הכל בסדר. הכל מתוקן.

ואילו מי שהיה בדרך בבחינת משיח בן יוסף כי הוא רק הולך ומוסיף אז הוא רואה בינתיים את הדברים עכשיו, כהווייתם ולכן הוא רואה אותם כטמאים, כעדיין לא מתוקנים. וזה, כביכול, מחלוקת. זאת מחלוקת בין מישהו שאומר זה מתוקן לבין מי שאומר לא, זה עדיין לא מתוקן.

 

כשיש מחלוקת בגמרא או בכלל מחלוקת יהדות זו לא הכוונה שמישהו כאן טועה אלא מחלוקת הכוונה שצריך לסדר את זה לפי סדר של זמנים, כי הם רואים את זה באמת בזמנים שונים.מי שאומר כרגע אני רואה את זה כטמא, כרגע יש לנו כלים לתקן, ומישהו בגלל שהוא רואה נורא רחוק והוא כבר חי את המציאות הזאת, הוא אומר הכל מתוקן, הכל בסדר.  להלכה צריך לפסוק משהו אז להלכה פוסקים את מה שעכשיו, את המקום שבו עכשיו אנחנו נמצאים בו. כתוב שאת כל ההלכות לעתיד לבוא אנחנו נעשה כהלכות של בית שמאי אבל היום אנחנו עושים את ההלכות של בית הלל. אז זה לא שעושים הלכות של מישהו בגלל שכרגע הוא צודק, לא עושים הצבעה דמוקרטית אלא מסדרים את זה לפי סדר של זמנים.

אז יש משיח בן יוסף ומשיח בן דוד ומשיח בן יוסף זה בינתיים עכשיו ומשיח בן דוד זה יהיה לעתיד לבוא. וצריך לדעת גם לסדר אותם ולעשות שלום בינהם. כדי לעשות שלום בינהם צריך להביא את הטמא לטהור, צריך להביא את השבור אל המתוקן. צריך להביא את החושך אל האור וצריך לעשות את זה בצורה של מוסיף והולך.

 

לכן למשל, בחנוכה, ההלכה על פי בית הלל שלהוסיף כל הזמן את הנרות, צריך להוסיף אור כל הזמן ויש בזה עניין גדול מאוד איך עושים את זה.

אז קודם כל יש לנו כאן עניין של התגוששות מכיוון שהם רואים באמת את הדברים אחרת. איך עושים שלום בינהם? זאת אומרת איך השלום יבוא עכשיו לידי ביטוי? לכאורה, באמת נראה שיש התגוששות בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד ונראה נכון לעכשיו שמשיח בן יוסף הוא הדומיננטי אבל כמו שהרב אשל"ג כותב יהודה הולך בראש. משיח בן דוד הולך בראש. זאת אומרת צריך לראות את הדברים כטהורים וטובים ומתוקנים לעתיד לבוא ובינתיים עושים כרגע את מה שנצרך לעשות כרגע.

לכן זה נראה כאילו בפרשת "ויגש" יוסף מהתל באחיו ונראה כאילו הוא הדומיננטי והוא יודע את המתרחש והאחים עדיין לא יודעים מי זה יוסף, הם לא הכירו אותו ונראה כאילו הם בחיסרון לעומתו. ונראה כאילו יוסף שולט בדברים עצמם אבל כמו שאמרנו זה רק על פי סדר הזמנים וגם יוסף יודע שהוא יצטרך להיכנע ליהודה, תכף אנחנו נדבר על הנקודה הזאת, ובאיזשהו שלב לאפשר לדברים להגיע לגמר תיקונם. אלא שיוסף נוהג כאן בחוכמה גדולה מאוד ואומר בוא נעשה את ההוספה בצורה אחראית ונכונה ונבנה את הבניין קומה קומה עד שאנחנו נעשה את העברת השרביט מאחד לשני. לכן הוא מחזיק את מי שהוא מחזיק.... ובואו נראה באמת מה קורה בהמשך... יהודה ניגש, בצורה של התגוששות, הוא כועס על יוסף, ואומר לו "בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה. אֲדֹנִי שָׁאַל, אֶת-עֲבָדָיו לֵאמֹר:  הֲיֵשׁ-לָכֶם אָב, אוֹ-אָח. וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, יֶשׁ-לָנוּ אָב זָקֵן, וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן; וְאָחִיו מֵת(הכוונה אליו, אל יוסף),  וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ.וַתֹּאמֶר, אֶל-עֲבָדֶיךָ, הוֹרִדֻהוּ, אֵלָי; וְאָשִׂימָה עֵינִי, עָלָיו.  וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו:  וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת.וַתֹּאמֶר, אֶל-עֲבָדֶיךָ, אִם-לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אִתְּכֶם--לֹא תֹסִפוּן, לִרְאוֹת פָּנָי.  וַיְהִי כִּי עָלִינוּ, אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי; וַנַּגֶּד-לוֹ--אֵת, דִּבְרֵי אֲדֹנִי. וַיֹּאמֶר, אָבִינוּ: שֻׁבוּ, שִׁבְרוּ-לָנוּ מְעַט-אֹכֶל. וַנֹּאמֶר, לֹא נוּכַל לָרֶדֶת:  אִם-יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ, וְיָרַדְנוּ--כִּי-לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ, וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ. וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי, אֵלֵינוּ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם, כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה-לִּי אִשְׁתִּי (הכוונה לרחל, בנימין ויוסף).וַיֵּצֵא הָאֶחָד, מֵאִתִּי, וָאֹמַר, אַךְ טָרֹף טֹרָף; וְלֹא רְאִיתִיו, עַד-הֵנָּה. וּלְקַחְתֶּם גַּם-אֶת-זֶה מֵעִם פָּנַי, וְקָרָהוּ אָסוֹן--וְהוֹרַדְתֶּם אֶת-שֵׂיבָתִי בְּרָעָה, שְׁאֹלָה. וְעַתָּה, כְּבֹאִי אֶל-עַבְדְּךָ אָבִי, וְהַנַּעַר, אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ; וְנַפְשׁוֹ, קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ".

מה אומר לו יהודה?

אתה ביקשת שנביא לך את בנימין, הבאנו לך את בנימין, ואתה צריך לדעת מרחל שהייתה אישתו העיקרית, רחל עקרת הבית, זה עיקר הבית, היו לו שני בנים אחד מהם מת נשאר השני (כי הם חושבים שהוא מת) ונפשו קשורה בנפשו ואתה רוצה לקחת לנו עכשיו גם את הילד השני?!

"וְהָיָה, כִּרְאוֹתוֹ כִּי-אֵין הַנַּעַר--וָמֵת; וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ, בְּיָגוֹן--שְׁאֹלָה.כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת-הַנַּעַר, מֵעִם אָבִי לֵאמֹר: אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל-הַיָּמִים.וְעַתָּה, יֵשֶׁב-נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר--עֶבֶד, לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר, יַעַל עִם-אֶחָיו. כִּי-אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל-אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי:  פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי"וכו'.

כל הדיון הזה הוא על בנימין, מי הוא בנימין בסיפור? בנימין זה לשון בניה, עניין של לבנות ולמעשה יוסף מבקש את בנימין, הוא מבקש לקנות את בנימין, והוא אומר לו אני לא נותן לך אותו הוא ישאר פה. הרבה תלוי למעשה בבנימין. מה כל הסיפור הזה אומר לנו? יש בתוכנו לחץ והתגוששות כזאת בין הלעתיד לבוא לבין מה שקורה עכשיו. מה שקורה עכשיו זה שצריך לבנות, צריך להיות בתהליך של בניה, ולהיות בסבלנות, לבנות כלים, לבנות תשתית להגעתו של משיח בן דוד כדי להבין מה אנחנו צריכים לבנות, צריכים להבין את הסוד של יהודה. יהודה זה גם סוד של שם הוויה, שם הוויה נמצא בתוכו, וגם יש כאן לשון הודיה.

אחד הדברים החשובים ביותר שהאדם צריך להגיע אליהם זה לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.שהוא נמצא בלב הרוע, בלב הדיכאון, בלב הריקנות הגדולה ביותר והוא מודה לקב"ה, לא הודיה מטופשת, לא הודיה שאין לה טעם וריח, סתם יוצאת מהפה לחוץ, אלא הודיה אמיתית כמו בן אדם שמודה כאילו נתנו לו עכשיו את המתנה הגדולה ביותר שיכולה להיות והכל תלוי בזה.

יהודה זה בדיוק זה כשיהיה את השלב הזה אז יהיה לנו את הכוח של יהודה. כוח ההודיה, להודות למעשה על הרע כשם שאנו מודים על הטובה. זה דבר גבוה מאוד.

יוסף צריך את בנימין, צריך למעשה את כל תהליך הבניה, כדי לעשות את התהליך הזה, צריך אותו איתו. צריך לבנות את זה, זה לא דבר שהוא מובן מאליו, זה דבר קשה מאוד, זה לא דבר שהוא פשוט וזה צריך תהליך של בניה, להודות על הרעה כשם שמודים על הטובה.

 

נקודה למחשבה -  בפרשת ויחי בשבוע הבא אנחנו נלמד באמת איך עושים את זה, אני אענה על זה ב"נ, אבל צריך להגיע בכל תהליכי ההתפתחות הרוחנית לרמה כזאת גבוהה שאני ממש מודה על הרע כמו שאני מודה על הטוב! אבל, עוד פעם, לא  

זה העניין. וזאת ההתגוששות. אז מבחינת יהודה בוא נודה על הכל עכשיו, מבחינת יוסף הוא אומר עוד לא, חכו, צריך לבנות את זה.

יוסף צריך את בנימין, צריך לבנות את זה. איך מגיעים לדבר הזה? אז קודם כל צריך לשהות בזה עכשיו שבוע, בע"ה, עד שבוע הבא.

בשבוע הבא אנחנו נגלה את הסוד אבל בינתיים תנסו לשהות במעין איזשהו סוג של מצב...לכולנו יש בעיות, להיות בלב הבעיה ולהגיד לקב"ה אני מבין, אני ממש מבין איך הרע עצמו הוא למעשה טוב ואני מודה על זה הודאה גדולה מאוד.

איך מגיעים לזה? אנחנו נדבר על זה, בע"ה, שבוע הבא...     

  

 

הוקלט בנוה קדשך - בית מדרש לאחדות
  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים