בס"ד
אם נסתכל מי מחייה אותנו, מקור החיים שלנו מגיע עד עצמות הבורא. כל אדם יש לו את הבחינות רוח שלו, נשמה שלו, חיה שלו, יחידה שלו, אור אינסוף שלו, וזה מגיע עד העצמות, הכול קיים הוא רק לא מודע לזה.
יוצא שאנחנו מוחיים על ידו, מוחזקים על ידי המחשבה שלו, וכל המטרה שלנו עכשיו זה רק להתחבר לזה.
התודעה שלנו מאוד צומצמה והיא מתרכזת בגוף. אנחנו מאוד מזוהים עם קורות הגוף - אני הולך, אני קם, אני יושב, חם לי קר לי וכל מיני דברים מהסגנון הזה, וזה נפש דנפש.
מכיוון שאנחנו משחזרים את זה יום יום, אנחנו מאשררים את עצמנו יום יום ולא נותנים לעצמנו להתפתח וזו הבעיה...
...הזוהר מסביר בחוכמה, החירות היא כשאתה מקבל את הזהות המקורית שלך, שאומרים לך בדיוק מה אתה. אנחנו נמצאים תחת זהות בדויה וכיון שכך אנחנו פועלים לא נכון, אוכלים לא נכון, שותים לא נכון, ישנים לא נכון, עושים כל דבר לא נכון, כי אנחנו תחת זהות בדויה.
הוקלט בנוה קדשך - בית מדרש לאחדות
