Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

בס"ד

 

נקודה למחשבה-'מי המלך?' פרשת שופטים /הרב אריק נווה

 

 

 

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"  - הפרשה הזאת זה עניין של מלכות, שליטה ומשילה.

שליטה ומשילה פנימית, אישית של האדם וגם עניין של "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", זה גם כן עניין של שליטה ומשילה. הכל מדבר כאן בפרשה הזאת על המלוכה ועל השליטה של האדם על עצמו. זה נשמע כקולקטיב ויש לנו באמת מצווה להמליך עלינו מלך בתנאי שהוא יהיה בן תורה, למעשה, הוא יסומן על ידי הקב"ה. זו אחת מהתרי"ג מצוות להמליך עלינו מלך, לעשות שיהיה לנו מלך, אבל בפנימיות זה אומר שאדם חייב, כביכול, אחת מהתרי"ג מצוות זה לשים עליו מלך,

 

אנחנו צריכים לשים על עצמנו מלך - לשלוט בעצמנו.

'מלך' זה ראשי תיבות מח, לב, כבד.

זה אומר שיש סדר של קבלת החלטות קודם כל מחשבתי, אח"כ רגשי ובסוף גופני.

 

מה עניינו של המלך ועניין של השליטה והמשילה והשופטים והשוטרים?

זה עניין של משמעת.

אנחנו מלמדים עכשיו ב'נוה קודשך' ב'נעשה אדם' וגם בפרשות השבוע על העניין של הזהות של האדם. אנחנו מסבירים שהזהות של האדם היא הקב"ה, יש לנו אמנם הכרה אישית, לא קוגניציה, 'הכרה' הכוונה זהות – מה אני. זאת כרגע הכרה אישית אבל למעשה מאחוריה, מאחורי הקלעים, יש את ההכרה האלוקית. הרי יש לנו חמישה אורות שנקראים נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. בדרגת נפש ההכרה שלנו זה עדיין אנחנו עצמינו אבל כאשר אנחנו עולים למעלה ההכרה האישית האינדבדואלית מתחלפת בהכרה האלוקית. אנחנו מתעוררים אליו. למעשה הוא צמצם את עצמו בעולמות האלה, גרם לשכחה כביכול, כביכול התנתק מעצמו, ועכשיו כאשר אנחנו מתעוררים, כאשר הוא מתעורר אז הצופה במקום לההיפך להיות דמות מפּׂה הוא למעשה 'הוא'. הקב"ה, כביכול, מתעורר לתוך עצמו.

 

זה עמוק וזה מצריך הרבה מאוד הסברים ואנחנו עושים את זה פה ב'נוה קדשך', אבל יחד עם זה אנחנו יודעים שזה הכרח. אנחנו נבראנו בצלם  "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", זה על ידי זה שאדם יבין שהתודעה שלו זה כמו תודעה אלוקית והיא יכולה לעלות מהמקום המצומצם שבו היא נמצאת לדבקות שנקראת 'השוואת הצורה', ולמעשה לחזור למקור שלה, לזהות המקורית שלה. איפה הקושי? קודם כל חז"ל הגדירו את זה כחירות.

 

החירות שלנו זה כאשר אדם מתעורר לזהות המקורית שלו ואז הוא יודע איך הוא צריך לנהוג כל המבוכה למעשה נמצאת ברגע שאני לא יודע מה אני.

המבוכה הזו מסתיימת כאשר האדם יודע מה הזהות שלו ויודע לנהוג בהתאם. מה הקושי? הקושי הוא הרגשות.

 

זה שאנחנו יודעים את זה, מקבלים את זה, לא מקבלים את זה אפשר לדון בזה לשבת לקרוא ולהתוודע לזה. מבחינה שכלית, זו לא בעיה.

הבעיה היא מבחינה רגשית, אנחנו לא מרגישים את זה. לשים על עצמי מלך זה לשים על עצמי את מלך מלכי המלכים זה קודם כל. אין מלך אחר, יש רק אותו. שופטים ושוטרים זה נעשה עפ"י דעת תורה, אדם לא יכול להיות שופט על עצמו רק כאשר השפיטה תהיה על פי דעת תורה.

 

אז מצד אחד אנחנו עכשיו כאינדווידום שעומד בפני עצמו כיף לנו להיות מה שאנחנו, כיף לנו להזדהות עם הגוף, כיף לנו לתפקד כמו שאנחנו מתפקדים.

מצד שני מסבירים לנו שאנחנו אלוקיים ואנחנו צריכים לתפקד כאלוקות ומכיוון שאנחנו כאלה שצריכים לתפקד כאלוקות אז מתגלה קושי, אמנם השכל משתכנע להבין שאנחנו אלוקות מצד שני זה רגשית לא מתקבל. יותר כיף לנו לנהוג כבהמות מאשר לנהוג כאלוקיים, הרגש יותר יסכים לזה וגם הגוף יותר יסכים לזה.

 

זה נובע משני מיני בירורים שהאדם צריך לעשות אותם בחיים שלו –

1.     בירור האמת והשקר  2. בירור המר והמתוק.

לפני חטא האדם הראשון האמת הייתה מתוקה והשקר היה מר אז הכל היה ברור אבל אח"כ האמת נהייתה מרה והשקר נהיה מתוק.

אז מה שקורה זה שהיום אנחנו יכולים ליהנות הנאות בהמיות ולסלוד מקדושה.

אבל אם נשים לב לזה, אנחנו נראה שאם אנחנו ניתן לבן אדם לעשות מה שהוא רוצה אחרי כל 'היי' שהוא יגיע אליו הוא יגיע ל'דאון' גדול מאוד.

אין שום דבר שיכול להחיות אותנו בעולם הזה לא סמים, לא אלכוהול, לא נשים, לא כבוד, לא כסף. שום דבר לא יכול להחיות את האדם. זה עונג זמני שאח"כ מקבל את הדאון שלו ואת הדיכאון שלו והנפש לא תימלא.

מצד אחד אנחנו לא יכולים בלי, אנחנו כאילו חייבים את זה. כמו אדם שהתמכר כתוב והתמכרתם למצרים. לא 'נמכרתם' אלא 'התמכרתם' למצרים.

אז כמו אדם מכור שהוא לא יכול בלי ובינתיים הדבר הזה עושה לו נזק אז הוא לא יכול בלי והדבר עושה לו נזק, הוא לא יכול בלי והדבר עושה לו נזק... אז אנחנו יודעים שאם נהיה עבדים לתאוות שלנו אז אנשים  יעשנו סיגריות ויאכלו אוכל לא בריא, ישנו לא בריא, יחשבו לא בריא, יבגדו לא בריא, יגנבו לא בריא וישקרו לא בריא וידברו לשון הרע לא בריא.

כל דבר לא יכולים בלי אבל זה לא בריא, בסופו של דבר אתה יכול לראות שאתה מזיק לעצמך בהתנהגות רגילה שהרגש שלך מסכים לה ורוצה אותה וגם הגוף. מצד שני אם אנחנו נעשה באמת את ההחלטות הנכונות, הרוחניות של הקדושה והטהרה אז זה לא עושה חשק. הלב לא מצטרף לדבר הזה. 

צריך, כביכול, יגיעה וצריך לתת את הפוש אבל צריך עוד משהו, צריך משמעת. צריך שופטים ושוטרים ומלך שבאמת יאכפו את המשמעת. כדי שאדם באמת יעבור מבהמה שלוחת רסן לדבקות בבורא, לקדושה, לטהרה להיזכר בזהות המקורית שלו אין לו ברירה אחרת זה כמו בממלכה אם לא יהיו צבא, שופטים, שוטרים, הנהגה ומדיניות אז "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ". חייבים שיהיה משטר.  אנחנו רואים את זה שברגע שיש, אפילו במדינות מתוקנות, שביתה של פקחי התנועה פתאום אתה רואה את כולם חונים על המדרכות. אם היו מודיעים על שביתה במשטרה אנשים היו גונבים ועושים כל מיני דברים איומים. במקומות שבהם אין משטרת תנועה אנשים נוסעים במהירות גבוהה. אתה רואה שאנשים, למעשה, הם קרימינלים ואלמלא יש שופט או שוטר שעומד שם אי אפשר להשתלט על זה.

 

ככה הקב"ה מבקש שהאדם ימנה לעצמו שופטים ושוטרים פנימיים וישים על עצמו מלך כדי לשלוט ביצרים שלו, לשלוט במוצאי הפה שלו, בעיניים שלו, באזניים שלו, באף שלו ובידיים שלו, ובכל דבר ששייך להתנהגות שיכולה לדרדר אותו למטה והפרשה עצמה מלמדת אותנו משמעת רוחנית שהתפקיד שלה, למעשה, הוא לחנך את האדם מלהיות בהמי להיות רוחני, אלוקי.

 

יהי רצון שנזכה.

 

נקודה להתבוננות -  האם יש עלינו מלך? האם אני מלך ואדון לעצמי? האם אני באמת כזה? מה תהליך קבלת ההחלטות שלי? מי קובע מה ההחלטה שאני צריך לעשות אותה? אני רעב אז אני יכול להתקין לעצמי ברבע שעה, עשרים דקות סלט או להזמין פיצה. מי מקבל את ההחלטה הזאת? אתה עובר ברחוב והעיניים שלך מסתכלות לכל עבר ואתה מסתכל, בסופו של דבר אתה מסתכל, מי קובע את ההחלטה הזאת?

 

אתה רוצה להתחתן, אתה רוצה להקים עסק, אתה רוצה לעשות כסף מי מקבל את ההחלטה הזאת? והנקודה היא כאן שאם אין מלך רוחני אז יש מלך החיות. אין ברירה אחרת המלוכה חייבת להיות בידי מישהו.

מישהו צריך לקבל את ההחלטות.

 

אז זה חשוב מאוד לשים לב מי מנהל לנו את החיים זאת ההתבוננות הראשונה, וזאת נקודת המחשבה הראשונה אני חושב שברגע שאנחנו נגלה את התשובה אנחנו נזדעזע ממנה ואנחנו לא נסכים לו.

הגיע הזמן להפיל את השלטון הבהמי ולהמליך את השלטון הרוחני.

יחי המלך החדש.  

 

 

 

 

 

 

 

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים