Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

בס"ד

 

נקודה למחשבה-'לבחור בחיים' פרשת ראה /הרב אריק נווה

 

 

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה "בהמשך הפרשה כתוב גם  "וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הָרָע, את החיים,וְאֶת-הַמָּווֶת וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים ".

שזה לכאורה מאוד פלא, למה צריך להגיד לנו לבחור בחיים? זה לא ברור שאנחנו בוחרים בחיים? יש בן אדם שכביכול רוצה למות על דרך הטבע?

הנקודה היא כאן זה שיש בכל זאת דיוק שצריך לעמוד עליו, במיוחד לרגל הזמן הזה שבו אנחנו נמצאים במלחמה עם אויבים אכזרים כל כך שמשנתם היא מוות, הם חיים כדי למות ואין להם בעיה לחיות - כמו שבתורה כתוב - כמו דבורה וצרעה שעוקצת ומתה. הקידוש שלהם זה קידוש המוות מתוך נקודת ההנחה שהם שהידים ועוד כל מיני דברים מהסגנון הזה.

 

עוד דבר, שבכל מסעותיי האישיים שאני עברתי, גם כן בין תורות שונות ועמים שונים, ראיתי תורות שלכאורה נראו מאוד יפה אבל היה מכנה משותף אחד לכולן, שזה שונה לגמרי מהיהדות, אצל כולן בלי יוצא מהכלל יש עניין של האדרת המוות. זאת אומרת ההתפתחות מושגת על ידי מוות.

 

ביהדות יש לנו עניין של קדושת החיים הרעיון שהקב"ה נקרא 'חי החיים' צריך לבוא לידי ביטוי בכל העולמות יש הרבה סיבות למה הקב"ה ברא את העולם ואחת הסיבות היא שהקב"ה רצה לעשות לו דירה בתחתונים, ובמילים אחרות אם הוא 'חי החיים' ובתחתונים זה 'קליפות' אז הוא רצה שיהיה חיים בתוך הקליפות. מה גם שפה יקום בית המקדש, פה תהיה הגאולה, לפה יבוא המשיח ופה תהיה תחיית המתים וזה פואנטה אצלנו עניין של תחיית המתים.

 

תחיית המתים זה לא איזה מותחן מפחיד אלא עניין של תחיית המתים זה המחשבה המתה, הפסק התפתחות התודעה יפסיק, ואז תהיה זרימה של התודעה ותהיה התחברות גם בעולם השפל והנמוך ביותר ולכן קדושת החיים 'ובחרת בחיים' זה עניין של לבחור בחיים האלה פה בעולם הזה. לבחור לחיות חיים נצחיים. אפשר לקרוא את זה בליקוטי מוהר"ן תורה כ"א שם הוא מסביר את זה היטב מה זה עניין של חיים נצחיים. אבל בהידבקות בבורא בכל מצב שבו אנחנו נמצאים, בכל עולם שבו אנחנו נמצאים על ידי הידבקות בבורא אנחנו, למעשה, חיים חיים נצחיים והמטרה היא לחיות חיים נצחיים פה בעולם הזה. זה חשוב מאוד ומודגש מאוד להבין את הדברים האלה שאנחנו רוצים לחיות את החיים האלה, פה בעולם הזה.

 

אין לנו עניין של למות. משה רבינו לפני פטירתו הקב"ה אמר לו את רגע הפטירה והוא נלחם עם הקב"ה שהוא לא רצה למות. מדהים, בן אדם אחרי גיל 120, אחרי שהוא מילא את כל השליחות שלו, לא רוצה למות. והוא רק רצה לחיות כאן מכיוון שהוא אמר החיים זה פה. להכניס חיות זה דווקא לפה, לעולם של החושך, דווקא בתוך החושך.

 

דוד המלך רצה לדעת את היום של הפטירה שלו לא בגלל שהוא חשש על עצמו ולא שום דבר אלא רק בגלל שהוא רצה להתווכח על זה.

הקב"ה אמר לו תראה זה מפתח שגנוז עמדי אני לא נותן אותו לאף אחד, אבל אני לא אגלה לך את התאריך אני אגלה לך את היום בשבוע שבו אתה תיפטר, אתה תיפטר ביום שבת. הוא לא ידע רק איזו שבת אבל כל אותה שבת הוא אמר תהילים הוא למד תורה מתוך מטרה שלא למות.

זה לא עניין של פחד מוות הפחד הילדותי אלא זה העניין של להחדיר חיים, לתת חיים פה בעולם הזה.

 

יהושע, הקב"ה אמר לו תסיים את המלחמה ואתה נאסף לעמיך והוא עיכב את המלחמה. למה? זה לא שהוא עיכב בגלל שאנשים האלו לא רצו לחיות אלא הם אמורים לחיות חיים נצחים, הנשמה שלהם זכה וטהורה, אין להם בעיה למות ואח"כ להתעלות ולקבל את כל הודם וזיוום אבל הם רצו שהקב"ה יהיה מואר פה בעולם הזה של הקליפות.

אנחנו רואים מבראשית "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְיתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" וכתוב "וְיֵאָמֵר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר ". דווקא בחושך יש עניין של "יהי אור".  

 

אז זה העניין של "ובחרת בחיים" אצלנו קדושת החיים זה פה, אנחנו צריכים לבנות חיים פה. חיים באים לידי ביטוי ב'פרו ורבו', באים לידי ביטוי  בשתילה של עצים, עצי פרי, ובמיוחד העצים שבורכה בהם ארץ ישראל.

זאת ארץ זבת חלב ודבש ויש אפשרות כזאת שהאדם יחיה פה חיי נצח, ברגע שהוא מידבק בתורת נצח, במחשבת נצח ובאמת נצחית אז יש מצב שהגוף שלו יישאר נצחי. צדיקים זוכים למה שנקרא 'טל תחייה' – בעקבות זה שהם שומעים את הצרות של עם ישראל והם כואבים את כאבם הם זוכים בגופם ל'טל תחייה' והגוף שלהם, למעשה, לא נרקב. הם הולכים לישון כי הדור לא ראוי והם נקראים 'ישני עפר'. רק בגלל שהדור לא ראוי לאורם. אבל כמו שכתוב על יעקב, יעקב אבינו לא מת ושואלים חז"ל 'הלחינם חנטו חנטיא  וספדו ספדיה' הוא לא מת אז כתוב שחנטו וספדו אותו אלא שזה כמו עניין שדיברנו הוא זכה ל'טל תחייה' האור שלו לא יכול להראות לדור ולכן הקב"ה מבקש ממנו, כביכול, ללכת לישון ודוד מלך ישראל חי וקיים, שחי בגופו, ומקום קבורתו של משה רבינו לא נודע וכו' ככה זה מראה שיש חיים פה בתוך הקליפות, יש חיים פה בתוך העולם השפל ביותר. זה העניין של 'ובחרת בחיים' לפעמים כשאדם גדל ובמיוחד אם הוא יגע מאוד באיזשהו שלב הוא רוצה להגיע לאיזושהי מנוחה ואז הוא אומר זהו נמאס לי מהחיים האלה או נגמר לי מהחיים האלה, הגעתי לשיאם, אין לי מה להוסיף פה יותר.

 

אז הקב"ה אומר לא, 'ובחרת בחיים'! אין לנו עניין לעזוב את הגוף וללכת למעלה יש לנו עניין של להאיר את הגוף, לזכך את הגוף, להכניס לתוכו אור גדול מאוד. זו חשיבות גדולה מאוד שאנחנו צריכים לדעת אותה וזה 'ובחרת בחיים'.

 

נקודה למחשבה –צריך להחליף את התקליט חזק מאוד, ממש, ממש, ממש.

יש תחושה שעוברת בעם, במיוחד בדור הזה, של חולשה וכבדות ואנשים אולי לא יעשו משהו לטובת מותם אבל אין להם בעיה כשם הולכים לישון לא לקום. יש הרבה ייאוש וכבדות והלב הוא כאילו בלענו עופרת, אנחנו לא מרגישים שום דבר והלב כמעט מת. לכן יש איזושהי בקשת מוות כזו, שאילת מוות. וזה לא ככה, אנחנו צריכים לחיות בעולם הזה, אנחנו צריכים לקיים פה חיות, אנחנו צריכים לבנות פה, אנחנו צריכים לשתול פה ואנחנו צריכים לעשות את העולם הזה לגן עדן עלי אדמות. זה לא עניין של 'Forever Young'חס ושלום כי זה לא יהיה בדיוק בגוף רגיל, זה יהיה בגוף מתוחכם, זה יהיה בגוף בעל תודעה יותר גבוהה וכל הרעיון הוא בסופו של דבר שגם אם אנחנו ניפטר מהעולם הזה אנחנו נשוב לכאן בתחיית המתים, כולם ישובו לכאן בתחיית המתים כדי לקיים חיים בתוך הקליפה.

 

אז להחליף את הראש לזה שצריך פה חיים, אני לא רוצה למות, אני רוצה להיות פה, אני רוצה לחיות חיים נצחיים, חיים של אהבה, חיים של אחדות, חיים של שלום, חיים של תורה, חיים של תודעה גבוהה מאוד ולהאיר את הגוף, להאיר את הקליפות. בכל מקום שבו יהודי נמצא צריך לראות שם חיים, חיים זה תורה ' עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר'.

להחליף את הראש ולרצות לחיות, לא לרצות למות, לא לבקש את נפשנו למות לעולם. אפילו ברגע הגווייה וברגע הגסיסה להגיד אני רוצה לחיות.

מה אתה רוצה? לחיות! זה לא משנה מה, אני לא רוצה להיכנע למוות, אני רוצה לחיות כל הזמן.

יהי רצון שה' ימלא כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה ושנזכה לעבור את הימים האלה באחדות גמורה ונפלאה כמו שה' רוצה כ'איש אחד בלב אחד'.           

      

 

 

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים