Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

בס"ד

 

נקודה למחשבה-'לב שומע' פרשת עקב /הרב אריק נווה

 

 

"והיה עקב תשמעון"אז מן הסתם מקבלים את כל הברכות אבל גם עניין של עקב וגם עניין של תשמעון יש לזה משמעויות עמוקות.

עקב– לא נאמר אחרי שתשמעו אז אתם תקבלו את כל הברכות והכל יהיה בסדר אלא זה "והיה עקב תשמעון" שהעניין של העקב זה לעבוד בעקביות.

זו פרשה שמדגישה את האחיזה באמת. קשה בעולם הזה לאתר את האמת כל אחד אומר האמת היא אצלי וכשבן אדם מדבר בשם האמת זה מאוד מסוכן.

 

אמת ביהדות זה הא'- ב', וכדי שאנחנו נוכל לדבר ואנחנו נגיד שמה שאנחנו אומרים זה אמת אז אי אפשר פשוט לבוא ולהכריז את זה ולהגיד שמי שיקבל את האמת זה על בסיס אמונה ומי שלא יקבל את האמת אז הוא כופר. זה לא עובד ביחד, זו סתירה לוגית.

עניין האמת שאנחנו מדברים עליו כתוב "תתן אמת ליעקב" וזה מוזר – הוא לא נתן אמת לאברהם? הוא לא נתן אמת ליצחק? הוא לא נתן אמת למשה רבינו? כתוב זכרו את תורת משה עבדי. אז למה כתוב תתן אמת ליעקב?

 

יעקב זה לשון עקביות, זה עמוק מאוד כדי ללמוד את לשון הקודש, אנחנו דיברנו על זה, יש לזה הרבה מאוד הסברים בהרצאות האחרות, המילים בלשון הקודש הן מילים מאוד עמוקות, יש להן המון משמעויות. ההתמרות עם האותיות עצמן נותנות עוד משמעויות למילה ומגלות אותה, כמו למשל כסא זה מלשון התכנסות, חלון זה לשון חלל, דלת זה לשון דלות, קיר זה לשון ריק. כל עניין של מצרים וצרה זה משהו שמיצר את הנפש וכו' הדוגמאות הן אינסופיות.

אז כל מקום שאנו רואים את שורש המילה 'עקב' זה לשון עקביות וזה לאו דווקא רק בעקבות כלומר, "אחרי שתעשו אז כך וכך יתרחש..." אלא זה עניין של לשמור את הכול בעקביות ולכן היה כתוב "עקב תשמעון".

'אמת' בתורה באה לידי ביטוי בחכמה וכתוב 'איזהו חכם הרואה את הנולד',

והעיקרון המרכזי שאנו לומדים אותו זה עקרון העקביות. זאת אומרת מתחילים מחומר גלם אחד שהוא אור אין סוף ואתה קובע את זה כאקסיומה, כמחויב המציאות, את העובדה הראשונית עכשיו אתה מתחיל לצאת ממנה ואתה משלשל את כל המציאות כלפי מטה עד לעולם הזה. אחר כך אתה צריך לחזור בחזרה מעולם תחתון ביותר ולעלות בעקביות עד לחזרה לאקסיומה. אתה, למעשה, צריך להוכיח את האקסיומה. זה נקרא עקביות וזאת נקראת אמת.

התורה שלנו היא תורת אמת, היא תורה עקבית, היא תורה שבאמת הדברים האלה נמצאים אצלה. לומדים את זה בחכמת הקבלה וקוראים לזה אור ישר.

זה אור שיורד ומשתלשל בעקביות על פי סדר סיבה ומסובב ולא סיבה ותוצאה.

 

מאור אין סוף ומטה עד החפץ הכי נידח ביקום, מלכות דמלכות, ובחזרה מאותו חפץ הכי נידח ביקום משתלשל כלפי מעלה מה שנקרא אור חוזר ומגיע עד לאקסיומה, עד למקור. לומדים את זה, זה נקרא תלמוד עשר הספירות, צריך פשוט ללמוד את זה איך באמת זה נעשה ואז אפשר לעקוב אחרי כל הבריאה כולה וזה סימן של אמת.

בכל אומות העולם יש הרבה תאוריות והרבה מאוד רעיונות, והרבה תורות אבל אין בהן עקביות. אחד הדברים הבסיסיים ביותר שאצלנו העקביות באה לידי ביטוי הוא שהנשמה הוקרשה להיות גוף. יש לנו חמש רמות תודעה הנקראות – יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש. בשלוש הרמות הראשונות יחידה, חיה ונשמה זה שייך לעולם המחשבה, אח"כ זה הוקרש ע"י, צמצום התודעה, לדרגת רוח ששם נמצאות המידות. המידות של האדם, המידות של הקב"ה - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד וגם כל העולם הרגשי שלנו. החלק האחרון – הגוף - שם צריך לקיים את המצווה ואת ההלכה. עכשיו צריך להבין במה דברים אמורים.

 

יש  לנו, כביכול, את עולם המחשבה שבו אני צריך להרכיב באופן מחשבתי את המחשבה האלוקית אח"כ אני צריך להביע את זה בצורה רגשית – "ואהבת לרעך כמוך" אני צריך לעשות הבעה רגשית, לדעת להתנהל נכון עם המערכת הרגשית שלי, ובסוף אני צריך להוציא בפועל איזשהו סוג של מצווה או הלכה או איזו מחווה רוחנית אבל אני צריך להביע את זה פיזית.

עכשיו צריך שתהיה על זה עקביות, צריך שתהיה עקביות בין עולם המחשבה לעולם הרגש לבין עולם הגוף.

 

הקבלה מסבירה שכל מה שאנחנו לומדים בעולם המחשבה יוקרש אח"כ למצווה.

זאת אומרת מקובל גדול בעל השגה, בעל ראיה רוחנית יסתכל על אדם עושה פעולה מסוימת והוא מיד יתרגם את זה לעולם המחשבה, לתורה. הוא יסתכל על אדם עושה הלכה מסוימת והוא מיד יתרגם את זה לעולם המוסר הערכי שלו, לעולם המידות. יוצא שיש התנהגויות שונות בשלושה עולמות – עולם המחשבה, עולם הרגש ועולם הגוף – אבל הן עקביות לגמרי. אני יכול לשלשל את הדברים מעולם המחשבה לעולם הרגש ומעולם הרגש לעולם הגוף וברוורס מעולם הגוף אני יכול להגיע לעולם הרגש ומעולם הרגש אני יכול לעלות בחזרה לעולם המחשבה, כי הדברים השתלשלו בצורה עקבית. בכלל גם כל הקשר בין העולם שאנחנו רואים אותו העולם גשמי הוא קשור קשר עקבי עם עולם המחשבה.

זה התפקיד של היהודי לקחת את העולם הגשמי ולתרגם אותו לעולם השורשי.

זה נקרא שפת הענפים, למטה יש את הענף שזה פה כל העולם הגשמי המטרה שלנו היא לקחת אותו ולתרגם אותו לעולם השורשי, להחזיר את הענף לשורשו. וזה נעשה בצורה עקבית. לכן כתוב "והיה עקב תשמעון" זאת אומרת שצריך לעשות את הדבר הזה בעקביות שתיארתי.  

למה הוא קורא לזה תשמעון? למה הוא לא אומר והיה עקב 'תעשון' או 'תלמדון'?

למה 'תשמעון'? מה עניין שמיעה כאן? התשובה היא ששמיעה ביהדות זה לאו דווקא

לשמוע באזניים, מן הסתם, אלא השמיעה הכוונה שמיעת הלב.

 

צריך לזה הרגש הלב, לדברים האלה כדי לחבר אותם צריך המון הרגש הלב, צריך עומק גדול מאוד מאוד מאוד שיהיה לאדם. שירגיש את הדברים בעומק שלהם, בפנימיות שלהם. זה לא רק עניין של למדנות, זה לא רק עניין של בוא נתפוס ספר, אני אלמד אותך תלמוד עשר הספירות, איך האור השתלשל מאור אין סוף דרך עשר ספירות שנקראים כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות שעניינם באמת הקרשה של האור וברוורס מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה, חסד, בינה, חכמה וכתר ובחזרה לעלות לאור אין סוף – זה לא ככה, זה לא רק לתפוס את זה מבחינה שכלית אלא צריך להרגיש את כל התהליך הזה. זה נקרא "והיה עקב תשמעון".

 

אנחנו אומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" – שמע ישראל זה לא רק שמע באזניים, אלא שמע = תרגיש! תתחבר לזה.

השמיעה נמצאת בעולם הבריאה וכתוב שבעולם הבריאה נמצא הלב, "בינה ליבא, ובה הלב מבין". הלב מבין, הלב שומע אז יש כזה דבר שנקרא לב שומע. זה בניגוד לתפיסה שכלית קרה, מנותקת לעובדה שהלב שומע. זה לא אומר תפיסה רגשית, זה לא אומר אינטלגנציה רגשית, זה אומר לב שהוא מבין את זה מבפנים ובכך הוא יוצר התחברות. מכיון שאם אנחנו נקיים "והיה עקב תשמעון" – אם אני אקיים את שני הדברים האלה – אמת אבל בתוך לב שומע זה יגרור בהכרח תופעה שנקראת דעת, גדילת התודעה. דעת ביהדות זו לא knowledge  אלא דעת ביהדות זה התחברות. כמו אנשים שמתים נניח מוות קליני אז יש התפשטות התודעה והם כבר מחוברים לתודעה שיש בחוץ. והמידע זורם אליהם מבפנים. לא שהם מקבלים את זה בטלפתיה אלא פשוט מחוברים לזה. להבדיל כמו שאני נניח אם הייתה לי איזה יכולת לחבר את מערכת העצבים שלי לעוד אדם אני מיד הייתי מרגיש אותו את הרגשות שלו ואת הגוף שלו. אז ככה אפשר לחבר את מערכת העצבים הרוחנית שלנו לכל דבר וזה נקרא דעת. להתחבר, למעשה, לאור שיש ביקום.

את זה אפשר לעשות רק "והיה עקב תשמעון" וזו צורת ההתחברות.

 

מה הנקודה למחשבה ?

א.כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו.

ב.הלמידה שלנו, אסור שתהיה למידה שכלית. אדם שיושב ולומד מידע רוחני שלא יתפוס את זה עכשיו בספרים וחוברות ויעשה עכשיו נוסחאות ותרשימים. זה עניין של שמיעת הלב, צריך להרכיב את התמונה הזאת בלב.

זה פאזל שלאט לאט אתה צריך לדעת מה הוא מנבא בלב, מה עתיד להיות ממנו בלב. צריך ללמוד את זה עם המון התחברות דרך הלב. עוד פעם זו לא רגשנות יתרה אבל זה תולש לגמרי את ההתעסקות בזה רק בצורה קרה, אכזרית ומנוכרת ומחבר אותנו מאוד לתפיסה של ההוויה הפנימית שלנו שלא רק לתפוס את זה בשכל, אלא שהשכל יורד גם לתחושה רגשית ופיזית מאוד מאוד עמוקים.

אז לנסות ללמוד את זה ככה בצורה כזאת ולא ללמוד את זה בצורה של שינון, ללמוד סתם ככה בעל פה או לעשות עכשיו איזה היקשים לוגים כאלה ואחרים אלא ללמוד על מנת להרגיש את הדברים עצמם וזה נקרא לב שומע וזה ה"ועקב תשמעון".

בע"ה נעשה ונצליח.

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים