Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

בס"ד

 

נקודה למחשבה-'תודעה ניצחית' פרשת ואתחנן /הרב אריק נווה

 

 

"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ".

בפרשת ואתחנן עשרת הדיברות חוזרים על עצמם כי הלוחות הראשונים נשברו וצריך להבין את הפשר של מה שנאמר שם.

 

קצת דיברנו על זה בפעם הקודמת אבל כל ספר דברים נראה כמו ספר התוכחה או ספר המוסר הראשון שיצא לעולם. זה לא בדיוק תוכחה של לרדת על האדם ולהגיד לו 'אתה לא בסדר, אתה לא בסדר, אתה לא בסדר' זו לא מהותה של התוכחה, אף אחד לא יכול להיות מספיק צדקן להגיד שהוא מיליארד אחוז בסדר גמור והאדם השני הוא לא בסדר, בלי שהוא מכיר את המהות ואת התוכן ואת מה שהוא עושה. הרבה פעמים דברים שאדם עושה אותם חיצונית, בעולם הפנימי בכלל הוא באמת צדיק וחיצונית זה לא נראה אז סתם מעריכים אותו מבחוץ כשבפנים הוא בסדר גמור. אז זה לא יכול להיות ספר מוסר או ספר תוכחה רגיל, זה לא בנוי ככה. התוכחה של משה רבינו היא למעשה להעיר את האדם לזהות שלו, להעיר את העם לזהות שלו.

 

הכל מתחיל מזה שאנחנו פשוט לא יודעים מה הזהות שלנו. הרי כתוב בהתחלה שהקב"ה ברא את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו. הגמרא אומרת שהאדם הוא חלק אלוק' ממעל וכל הזמן מסבירים שהמהות, החלק החי, התודעתי הוא אלוקי והוא גם נצחי. אחרי המוות האדם ממשיך, התודעה שלו ממשיכה כי היא מופשטת מחומר וממשיכה לפעול. אז משמע ההוויה שלנו, המחשבה שלנו היא אלוקית אבל פה היא לא מיושמת ולא באה לידי ביטוי, וזה מה שמנסה משה רבינו להעיר אותם.

 

בפרשה הזאת יש לנו את עשרת הדיברות עוד פעם. עשרת הדיברות עוד פעם מתחילה ב"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם". לא כל כך ברור הדיבר הזה הרי 'לא תרצח', 'לא תגנוב' זה טריוויאלי, לשמור את יום השבת זה משהו לעשות איתו, 'לא יהיה לך אלוקים אחרים', 'לא תישא את שם אלוקיך לשווא' - זה דברים שאפשר לעשות איתם לשמור את השבת וכו'. אז עשרת הדיברות זה כביכול עשר פעולות שצריך לעשות אותם אבל הפעולה הראשונה או הדיבר הראשון לא ברור... מה זה "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"? מה אני אמור לעשות עם זה?  

 

כתוב היה שכשהעם היה מסביב להר אי אפשר היה לתת להם את התורה בצורה חיצונית, זאת אומרת הם לא יכלו לשמוע קול שופר או לראות ענן או משהו כזה.

כי אם היו עוצרים מישהו אחרי המעמד הזה והיו שואלים אותו תגיד מי דיבר אז מישהו היה אומר ההר דיבר, מישהו אחר היה אומר הענן דיבר, מישהו אחר היה אומר הקול הגיע מן החלל אז אי אפשר היה לתת את זה ככה שזה יהיה נתון לאינטרפרטציה של מה אני חוויתי בעולם החיצוני שלי. אז המדרש אומר שהקב"ה הוציא את הנשמות שלהם, הוא היה חייב להוציא את הנשמות שלהם החוצה מהגוף שלהם עשה מעין מוות קליני. גם אז, כדי לעשות מוות קליני כל מי שחווה מוות קליני יסביר שהאור זה לא משהו שרואים אותו חיצונית אלא אתה כבר מחובר אליו. מרגישים שהאור ואנחנו זה שני היבטים של אותו דבר.

פה יש גם שוויון בהבנה של מה בדיוק הוא אמר לכולם "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" כדי שכולם יבינו את זה באופן זהה. למעשה, הם התוודעו בפעם הראשונה לזהות המקורית שלהם.

 

אי אפשר לתת לבן אדם סתם חוקים ומשפטים. היום אנחנו מנסים לעבור בין מדינה למדינה אז אנחנו צריכים, כאילו, לצבור או לעשות את חוקי המדינה, אתה נוסע לארה"ב יש חוקים של ארה"ב, אתה תיסע למרוקו יש חוקים של מרוקו, אתה תיסע להודו יש חוקים של הודו והחוקים האלה תקפים בגלל עצם היותם אותו העם. אבל הקב"ה לא יכול היה להנחיל חוקים סתמיים כלומר מה הבסיס של החוקים האלה? מה זה הדבר הזה?

 

התשובה היא שזה הכול טמון בדיבר הראשון "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" שהקב"ה אומר קודם כל אתם אני והחוקים האלה, כביכול, חלים עליי זה עמוק להבין את זה, אבל צריך האדם להתעורר לזהות שלו, להבין שהאדם הוא אלוקי. דוד המלך אמר "אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם" בכל ספר דברים, כל הספר עצמו, התוכחה שמשה רבינו מנסה להעיר את האדם לזהות שלו, שהאדם פשוט יזכור את זה.

אנחנו במהלך הפרשיות הבאות נעבור לראות איך מעירים אותו.

תהיה גם את פרשת השבוע מונחת באתר במלואה כך שתשמעו את כל השיעור עצמו וגם יהיו הנקודות למחשבה.

הנקודה למחשבהנחבר אותה להילולה של האר"י ז"ל, יחד עם תשעה באב שהולך להיות ביום שני בערב ויחד עם הפרשה הבאה שהיא פרשת 'ואתחנן'.

כל עניין של מה מיוחד היה באר"י ז"ל ודומיו? למה היה חורבן בית המקדש, ולמה צריך תקומה שלו? למה אנחנו צריכים בית כנסת גדול בירושלים, מה הקטע שלו?  והעניין של פרשת 'ואתחנן',  נפגשים בעניין הזה של הזהות של האדם.

 

האר"י ז"ל הבין שהוא רוחני אז הוא ניתק את עצמו מן העולם הזה, הלך למד שבע שנים בנילוס, יצא אלוקי, יצא רוחני, בעל תודעה פנומנלית שהגיע עד לאין סוף ממש.

בתשעה באב ההבנה של הזהות שלנו, בדיוק זה מה שנחרב. עניין של שנאת חנם, גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים מצביע על זה שאדם לא היה מחובר יותר לזהות שלו. הוא פשוט עסק שם בטקסים, כיון שעסק שם בטקסים אז הקב"ה לא אוהב טקסים, הוא צריך שהעבודה שם תהיה מתוך זה שאני יודע שזה שייך אליי שזה הזהות שלי, זה מה שאני, אין לי משהו אחר לעשות בעולם.

ופרשת 'ואתחנן' מעירה אותנו ל"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" ש'האָנֹכִי' הזה כולל גם אותנו וגם אותו. זו הבנה מאוד מאוד עמוקה לדעת מה בדיוק הזהות שלי. הקב"ה יישות מאוד מאוד פרדוקסלית.

 

אז הנקודה למחשבה היא לנסות לראות איך אני משלב ומבין שמצד אחד הכל כאן אחד, אין עוד מלבדו יש רק רשות אחת, בכל זאת יש גם אותי וגם אותו אז צריך ליישב את זה, צריך לדעת איך מיישבים את זה שאני למעשה 'חלק אלוק' ממעל', מה זה אומר 'חלק אלוקה ממעל'?אני כבר אתן רמז כדי שזה יעזור - אני מצטט מתוך האר"י ז"ל את עמוד עשר הספירות , כתוב "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור פשוט עליון ממלא כל המציאות... והוא הנקרא אור אין סוף. וכאשר עלה, ברצונו הפשוט, לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים, להוציא לאור שלמות פעולותיו, ושמותיו, וכינויו, אשר זאת היה סיבת בריאת העולמות. והנה אז צמצם את עצמו בנקודה האמצעית, אשר בו באמצע ממש".

 

 מה הכוונה שהקב"ה צמצם את עצמו? אז מה נשאר בצדדים? כתוב "לית אתר פנוי מיניה"? אז באמת בצדדים זה לא שנותר חלל ריק או משהו כזה, חס ושלום. עניין הצמצום צריך לדעת שזה צמצום של תודעה או צמצום התנהגותי כמו שיש אבא גדול שיכול להיות אדמו"ר, הוא יודע את כל הזוהר, את כל הגמרא, את כל ההלכות והוא גאון בכל מכמני התורה אבל כשהוא משחק עם בן השלוש שלו אז הוא מצמצם את עצמו להיות בן שלוש אבל בה בעת הוא עצמו אותו אדמו"ר שיודע את הכל. אז הקב"ה יכול להיות הקב"ה ולצמצם את עצמו להיות אדם ולמעשה כל אחד ואחד מאיתנו הוא חלק אלוקה ממעל. כולנו צמצום בתודעה של הבורא. התפקיד שלנו, זה עמוק מאוד להבין את זה, אבל התפקיד שלנו הוא להתחבר לזה ולעלות, ולעלות, ולעלות, ולעלות עד שהתודעה שלנו למעשה תהיה הוא.

 

יש את הנפש של האדם, יש את ה'רוח' של האדם, יש את ה'נשמה' של האדם, יש את ה'חיה' של האדם ויש את ה'יחידה' של האדם אבל מעל זה זה כבר הקב"ה.

צריך לאט לאט להתרגל לרעיון הזה, להבין מה מקור התודעה, איפה אני בתוך התודעה הזאת וכשאני עולה למעלה מה יקרה  בסוף התודעה הזאת, במה נפגוש.

זאת הנקודה למחשבה.     

 

 

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים