Facebook

  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
קטלוג שיעורים

קטלוג שיעורים

ריכזנו בשבילכם קטלוג שיעורים מובחרים, מוגש באהבה, להזמנות  050-7662857/8 אפרת 

להמשך
תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות

תורת המהות והעצמות -לחצו כאן לפרטים

להמשך
עד שמצאתי את שאהבה נפשי

עד שמצאתי את שאהבה נפשי

סדרת שיעורים חדשה בנושא זוגיות

להמשך
  • 1
  • 2
  • 3
Prev Next
סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה למציאות

סודות התפילה וההתבודדות- הקשר בין תפילה …

המושג שלימות שזה הבורא. מאד חשוב שאנחנו נבין שזה הבורא, הרי אנחנו לומדים על הבורא, אז לתפוס אותו רק כאור...

להמשך
פרשת אחרי מות- מצעד החיים

פרשת אחרי מות- מצעד החיים

צריך להבין את משמעות המוות ואז להתחיל לחיות. 

להמשך
פרשת צו - צו השעה

פרשת צו - צו השעה

התורה כולה עומדת כנגד העולם

להמשך

 

 

 

 

 

 

 

 



 

בס"ד

נקודה למחשבה-'ניגודים משלימים' פרשת קרח / הרב אריק נווה

 

כתוב בפרקי אבות "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

לכאורה, עניין מחלוקת זה שיש שני צדי מתרס – הלל ושמאי זה שני צדי מתרס, אז היה צריך להיות כתוב איזו היא מחלוקת שאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קורח ומשה. לא ציינו שזו מחלוקת קורח ומשה כי המחלוקת הייתה מחלוקת אישית  שקורח עשה אותה. הוא רק היה במחלוקת שאינה לשם שמיים לכן זה נקרא מחלוקת קורח וכל עדתו ולא היה מישהו בצד השני של המתרס.

 

מה זה בדיוק מחלוקת לשם שמיים ומחלוקת שאינה לשם שמיים?

מן הכתובים קורח מצטייר כצדיק. הוא היה בין טועני הארון, שידוע היה שהארון נושא את נושאיו, אם האדם היה לא נקי אז הארון היה שורף אותו.כמו שהוא עשה לעוזה. הייתה תהלוכה ניסו להביא ספר והעבירו אותו על פני עגלה, הספר עמד ליפול מהעגלה ועוזה ניסה לתמוך בארון הקודש והוא נשרף מזה.

 

קורח היה בין נושאי הארון, אז אם הוא לא נשרף סימן שהוא היה בן אדם כשר וירא ולא יום יומיים, הוא יוצא מצרים, אנחנו מדברים כאן על כמה עשרות שנים. אז איך קרה שהוא עשה כזאת טעות? גם קשה להבדיל בין מחלוקת לשם שמיים לבין מחלוקת שאינה לשם שמיים, מכיוון שלפי מה שמתואר בקורח, זה, כביכול, כן היה לשם שמיים, כדי להיות כהן גדול.

 

לנו זה נראה כאילו אנחנו מבינים את הדוברים. הדוברים חיו בעולמות תודעה מאוד גבוהים. התורה מלמדת אותנו תודעה. תודעה זה לא כמה השכלה יש או כמה ספרים הוא קרא אלא זהדרגות התחברות אל האחד. הוא היה בדרגת התחברות מאוד מאוד גבוהה, אין לנו השגה באיש הזה.

 

האר"י ז"ל אומר "צדיק כתמר יפרח" זה סופי תיבות – קרח. אז אנחנו יודעים כולנו שמדובר כאן באדם גדול מאוד. איך יתכן שאדם כזה גדול עשה מחלוקת כזאת ואיך יתכן שהגדירו את המחלוקת שלו – מחלוקת שלא לשם שמיים?

באמת איך מגדירים מחלוקת שהיא כן לשם שמיים הרי הקב"ה זה אחד? בשמיים מכוונים לעבר האחדות, לעבר האינסוף? אז התשובה היא שכאשר מגדירים הגדרה מדויקת את האינסוף, השמיים זה אינסוף, בחינת אש ומים ביחד.

והם מסתדרים במושג שמים אף על פי שהם נראים הפוכים השמיים זה שני הפכים בנושא אחד. אם נתבונן היטב היטב ,וליודעי הלכה ולבקיאים בהלכה, הלל ושמאי זה כמו אש ומים ולכן הם מרכיבים שמיים וברוחני הם אחד. אין בינהם שום הבדל.

 

ניתן דוגמא למשל למחלוקת הלל ושמאי כדי שנבין איך הם אחד:

בהדלקת נרות של חנוכה בית הלל דורשים להדליק כל יום מאחד אח"כ שניים אח"כ שלושה וכו' עד שמונה נרות. בית שמאי אומרים הפוך ביום הראשון שמונה, אח"כ שבעה, שישה וכו'.  זה נראה מחלוקת הפוכה, כאילו הם מורים הוריות הפוכות. בית שמאי אומר ביום הראשון האור הכי גדול, בית הלל אומר ביום הראשון האור הכי קטן כדי שיהיה מוסיף והולך. ואילו בית שמאי אומר שהארה ביום הראשון היא הכי גדולה ואח"כ האור הולך ויורד. זה נראה כמו הוריות הפוכות, איך זה מסתדר? התשובה היא שאנחנו עושים את הוראת בית הלל ולעתיד לבוא אנחנו נעשה את הוראת בית שמאי.

 

אם בשמיים הוראת בית שמאי היא לעשות את זה אז בוא ניקח נניח את זה שאנחנו עושים את ההלכה הזאת בארץ. בארץ אנחנו עושים את ההלכה שלפי בית הלל. ביום הראשון אנחנו מדליקים נר אחד, בשמיים בית שמאי מדליקים שמונה נרות.

1+8=9, ביום השני לפי בית הלל אנחנו מדליקים שני נרות לפי בית שמאי אנחנו מדליקים שבעה נרות אבל אם נחבר אותם 2+7=9.

וביום השלישי, אותו דבר, בית הלל מדליקים שלושה נרות, בית שמאי אנחנו מדליקים שישה נרות 6+3=9. אם נדייק ונכלול את השמש זה יהיה 11.

11 יש לנו בפיטום הקטורת שזה בא לסמן לנו על האחד, על האחדות, אף על פי שיש דברים הופכיים זה עדיין מסמל אחדות. אז הנה אם אנחנו מחברים את הלל ושמאי בחיבור שלהם אנחנו מגלים שזה יוצר השלמה.

 

עוד דוגמא למחלוקת בית הלל ובית שמאי - שואלים מתי יהיה ראש השנה לאילן בית שמאי אומרים א' בשבט. בית הלל אומרים ט"ו בשבט. אז אתה אומר זה פספוס של שבועיים, מתי אנחנו חוגגים ראש השנה לאילן? התשובה היא שבית שמאי אמרו בכוח ובית הלל אמרו בפועל. כך שאם נחבר אותם בכוח ובפועל זה יוצא שלמות. מה זה בכוח ובפועל. זה כמו שמתי תינוק נולד לעולם? ביום שהוא התעבר ונתפס ברחם של אימו או ביום שהוא יצא מן העולם? הרי בכל זאת הוא חי תשעה חודשים קודם לכן. אז הוא הגיע ברגע שהוא נתפס ברחם של אימא. בשעה שהוא התעבר זה בכוח אבל בפועל הוא יצא כעבור תשעה חודשים. אז אין סתירה, יש השלמה. זה נקרא מחלוקת לשם שמיים, כשהמחלוקת למעשה יוצרת השלמה.

 

זה לא מחלוקת מתנגדת זה מחלוקת של השלמה. זה נקרא מחלוקת לשם שמיים. מחלוקת קורח וכל עדתו לא משלימה אין כאן השלמה, יש כאן פירוד גמור. או אני או הארון. או הכהן שבא מצד ימין או לוי שבא מצד שמאל. הוא הרי היה לוי ולוי זה גבורות, בא מצד שמאל , וכהן זה חסד ומן הסתם מה שצריך לחבר את העולם זה החסד ולא הגבורות "עולם חסד יבנה".

 

יש עוד כל מיני דברים וסממנים שמראים על המטרה שלנו להסביר שמחלוקת לשם שמיים זה מחלוקת משלימה, זה בבחינת אלה ואלה דברי אלוקים חיים בתנאי שזה אלה ואלה ביחד. כשלוקחים את שניהם ביחד. ואילו במחלוקת של קורח וכל עדתו הוא יצר פירוד שלא ניתן להשלמה ולכן זה לא נחשב מחלוקת לשם שמיים.  

 

הנפקא מינה לזה וזאת הנקודה להתבוננות -  שנשאל את עצמינו האם אנחנו עושים מחלוקת, האם המחלוקת משלימה, האם אני יוצר השלמה עם הדעה של החבר שלי או האם אני סותר אותו לחלוטין ואי אפשר ששתי הדעות שלנו יסתדרו לא בשני זמנים שונים וגם לא בשני מקומות שונים אלא הם לא יסתדרו, נקודה. הם אף פעם לא יסתדרו?

 

לפעמים המחלוקת מסודרת לפי סדר זמנים או לפי סדר מקום - או שזה יהיה בשני זמנים שונים או שזה יהיה בשני מקומות שונים, אין בעיה, העיקר שזה ישלים. כי על פי סדר זמנים אז יש לנו היה, הווה ויהיה וזה יסתדר, זה משלים, זה שם הוויה, זה יסתדר בשם הוויה ואם זה יהיה במקום אז ממילא "מלוא כל הארץ כבודו" זה משלים. אבל מה שקורח הציע זה ממש סתירה שלא יכולה להסתדר במרחב ובזמן. אי אפשר שקורח פעם יהיה כהן ואהרן פעם יהיה כהן, אי אפשר כזה דבר.

הוא לוי, הוא בא מצד הגבורות, מצד השמאל ואהרן הוא כהן הוא בא מצד הימין שזה חסד. וזה לא יכול היה להסתדר ולכן אי אפשר לתת להם לכהן בזמנים שונים מבחינת נקודות ההתבוננות מה שאנחנו מדברים עליו זה שצריך לבדוק היטב היטב היטב האם אני סותר את הדעה של החבר שלי או האם אני משלים את החבר שלי. אפשר לבדוק את הדברים האלה, אפשר לבדוק אם זה השלמה, אם זה יכול להיות מסודר בסדר של מקום וזמן ואם לא יודעים אז צריך לשאול רב.

אבל סתירה זה אומר שאני צריך, כביכול, לבטל דעה של חבר שלי כדי שדעה שלי תתקיים. זה דבר שאסור שיהיה.

 

 

 

 

 

  • חדשים
  • נצפים
  • מומלצים