"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

האדם השלם בזוגיות- חלק א'

הקדמה -

כמו שאמרנו אנחנו לומדים את כל נושא הזוגיות מתוך חכמת הקבלה. עניין של "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה", עניין של אור וכלי, כל העניין של הזכר והנקבה מלווה אותנו על ימין ועל שמאל, כל הזוגות שנבראו עניינם זכר ונקבה, כל הזוגות, אפילו; ידיים, עיניים, נחיריים, אוזניים, יש איבר זכרי ואיבר נקבי, המוח, יש צד אחד זכרי וצד אחד נקבי, יש שני מוחות כביכול בתוך המוח וכל דבר שהוא נמצא בזוגות והוא בא בזוגות, זה זכרי ונקבי, משפיע ומקבל. גם הרעיון של 'יד כהה' שעליה אנחנו מניחים את התפילין, גם כן, אנחנו צריכים להניח את זה דווקא על היד המקבלת, התפילין הם אור גדול מאוד אז אנחנו צריכים לשים את זה על הזרוע המקבלת ועוד כל מיני דברים כאלה. ולעומת זאת, כשעושים חסד, אנחנו עושים חסד עם יד ימין, נכנסים הביתה עם רגל ימין, תמיד מקדימים את הימין לשמאל כי תמיד מכניסים אור, תמיד זה עניין של לתת אור, להעניק אור.

אז גם לגבי העניין של הקב"ה והשכינה - צריך לראות איך נעשה שמה הזיווג הנכון, איך מסתכלים עליו, ובגלל זה אנחנו לומדים את זה בצורה מחודשת מבעד לעיניה של חכמת הקבלה, כדי לראות בצורה מחודשת את הדברים עצמם. אז קודם כל עניין של היציאה של אישה מגבר, אמנם מייחסים את זה לסיפור הבריאה עם האדם הראשון "ויפל השם תרדמה על האדם ויישן, וייקח אחת מצלעותיו, ויסגור בשר תחתינה", אבל לפני זה זה עוד מתחיל משלב מוקדם יותר, לא רק מהעובדה שהקב"ה ברא אנדרוגינוס שזה זכרי ונקבי ביחד, אלא מהעובדה שהקב"ה הוציא מעצמו את הקונספט שנקרא שכינה. אותה צריך להבין.

פרשת ראה התשע''ז - אינטמיות עם האני העליון

הרב אריה חיים נווה

הקדמה

פרשת ראה היא חלק מספר דברים שהוא 'משנה תורה' כביכול זה לא חלק מהתורה שנתן הקב''ה בכבודו ובעצמו הוא נתן למעשה ארבעה חלקים ומשה רבינו הוסיף מדעתו חלק נוסף שנקרא 'משנה תורה'. מטרת ספר דברים (משנה תורה) להגיד לבנ''א שהתורה שנתן השם לא למלאכים ולא לאנשים מיוחדים ''לא בשמים היא ולא מעבר לים כי קרוב הוא הדבר בפיך ובלבבך לעשותו''. אנשים קוראים לספר 'ספר מוסר' אבל זה לא בדיוק 'ספר מוסר' זה יותר ספר שידול, לשדל את האדם, לעודד אותו, לתת לו כוחות - להצביע על הדברים ועל הכוחות שקיימים בו ושהוא אמור להפעיל אותם כדי להגיע לשם כאדם. והוא כותב אותם כאדם אל אדם. אומנם לנו נראה' טוב נו, משה רבינו' אבל זה לא ככה, הוא נקרא 'איש האלוקים' נכון שחציו ולמעלה הוא אלוקים - מבחינת התודעה שלו אבל חציו ולמטה הוא איש - וזה אומר שהיה לו יצר הרע, היו לו קשיים והרבה דברים שהוא עבר אותם ולכן כשהוא מדבר, הוא מדבר אלינו 'כאדם אל אדם' כמי שחווה את הקשיים עצמם וכמי שמעודד. מי שעובר היטב על ספר דברים הוא מרגיש הרבה פעמים שהוא לא רק רב, הוא לא רק 'משה רבינו', אלא ממש, הוא אבא, והוא חבר, והוא מאמן שמעודד אותך לעשות דברים; הוא נותן לך כלים, הוא נותן לך עידוד בלהגיד לך' איפה הכוח הרוחני הזה קיים בתוכך'. ובכל פרשה, כמובן, יש לה את העניין שלה - מה הוא רוצה להגיד.