מאמרים

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי" / הרב אריה חיים נווה שליט"א

האדם השלם בזוגיות- חלק ב'

אז אם החברה תעשה את התפקיד שלה, למה שהיא נועדה, רק שתישאר לפי המבנה שלה, הכל יהיה נפלא. בשבטים, מעולם לא מצאנו שמישהו משבטי קה אומר' למה מיהודה יוצא המשיח? למה מיוסף יוצא עוד משיח? למה מלוי יוצא משה רבינו? אף אחד לא אמר, זבולון, זבולון, נפתלי, נפתלי, כל אחד ידע לעשות את התפקיד שלו ולהיות במקום שלו. והיום לצערנו, כל הברברת המודרנית חסרת שחר, חסרת שכל, חסרת עקביות, היא אכזרית מאד, היא זאת שהרסה במו ידיה המון בתים, היא אחראית להמון חוסר בשלום בית, וצריך לדעת, עוד פעם נאמר' כתוב: שלמה המלך אמר' 'אל תהיה צדיק יותר מדי', שלא תחשוב שבזה אתה עושה איזה סוג של שוויון כללי, אתה תהיה בזה צדיק, לא לחשוב את זה. כי מה שהקב"ה עשה מאז שהתחילה כל המהפכה הזאת, הוא אומר לאנשים: "ישחקו הנערים לפני" בואו בבקשה, קדימה, בואו תקימו בית כזה ובית כזה ואת תעשי ככה ותגידי לו ככה ותצעקי עליו ואתה תצעק עליה, בבקשה, קחו את הזמן עד שאנשים מצד עצמם יתעייפו ויגידו enough, מספיק, אנחנו עושים פה משהו שהוא לא בסדר.

[דברי הרב נווה: אז אני לא אומר, יש כאן דברים שכולנו צריכים לעשות את זה, כי התענוג המושלם זה שבאמת יש בבית גבר קדוש, חכם, שהוא מודל ודוגמא ומופת לאישה שלו ולילדים שלו, ההתנהגות שלו עדינה, ההתנהגות שלו משפיעה, אין צל של ספק והאישה עושה את מה שהיא צריכה לעשות בצורה הכי נעימה של זה, וזה ברור שזה ככה. אני לא מאדיר אף אחד, שלא תבינו ממה שכרגע אמרתי שאני מאדיר מישהו. ובאמת יש הרבה מקרים שאתה אומר' עדיף שהעולם הזה יהיה ככה כי אי אפשר להגיד משהו לאישה: 'לכי תעשי רצון בעלך' כשהוא כמעט חיה רעה ומה שמעניין אותו זה כדורגל והוא פרזיט איום. אז אי אפשר להגיד לאישה שלו שמדברת אתי ומתלוננת על בעיות של שלום בית, לכי תחזרי למבנה הרוחני הנכון, אני לא יכול להגיד לה את זה, אני מעדיף לשתוק ולתת לשניהם להתייסר. תבינו את זה כי אין דרך אחרת, אין עם מי לדבר, אתה פשוט רוצה שהמערכת הזאת תגיע למיצוי שלה, אי אפשר להביא מישהו למישהו. במסלול הזה התפקיד שלי זה רק להגיד לכם איך זה היה לכתחילה, מהי המערכת האוטופית ולנסות להביא את שני בני הזוג לאותו מקום עד כמה שניתן, לאט לאט].

והמבנה הרוחני הזה יודע לשמר את עצמו והוא מעביר הארה מצד עצמו. ישנם נהרות של שפע, של פרנסה, של בריאות ושל חכמה, של הצלחה, של יחוד בין הגבר לבין האישה, שנעשים מאליו, אתה לא צריך להפעיל אותם, רק ברגע שהמבנה הזה נשמר. והתפקיד של הגבר ושל האישה זה להגיע למבנה הזה וליצור אותו עד כמה שאפשר, וכל סוג של התעקשות וכל סוג של פילוסופיה, לכאן או לכאן רק מחבלת במבנה הרוחני הקיים.

בתיקון מח' בתיקוני זוהר הוא כותב: מה זה בראשית? ברא-שית, ברא תשתית. שית זה תשתית, שהקב"ה עשה תשתית רוחנית והוא שם את האנשים עליה, כלומר, האנשים הם ממש כמו שנניח שמים קרן לייזר אז נניח שקרן לייזר תהיה התשתית ואת הקרן לייזר לא רואים, עכשיו, אם אתה תרסס על זה, אז רסיסי התרסיס יהיו המניפסט, הם יהיו המלבוש ואז אפשר יהיה לראות את זה. אז ככה הקב"ה עשה תשתיות של אור שעדיין לא רואים אותם ואנשים נולדים כדי להלביש את תשתיות האור האלה ולהתנהג כמותם.

[דברי הרב נווה: ולכן אני אומר' מאד חשוב לי: אל תסכמו אותי, אל תחשבו שאתם מבינים אותי, תשמעו את המילים שלי אחת לאחת מהתחלה ועד הסוף, אל תיקחו את זה למגמות לכאן ולכאן ואל תאשימו אותי שבגלל שאני גבר אז אני מטה את זה, כי זה לא. אני צריך ללמד אתכם תורה מלאה של הגבר ושל האישה ולא להפלות אף אחד. אנחנו לא איראנים ולא אפגנים וההסתכלות שלנו לא משפילה ולא מבזה אף אחד, ובהתנהגות נכונה, כולם נהנים. רק תנו לדבר הזה להתבטא עד הסוף ואחרי עשר פגישות תשפטו מה ששמעתם. אני ממליץ לתמלל את השיעורים האלה כדי שתשמעו אותם שלב אחר שלב ותראו אם זה מתאים לכם ומי שלא, בסדר, תחיו חיים אלטרנטיביים אבל אי אפשר כבר לתקן חיים אלטרנטיביים, תבינו, אי אפשר, זה כבר נהיה כ"כ ביזארי ומסועף שאי אפשר כבר לתקן את זה, זה עץ שכ"כ התעקם שאי אפשר יותר לתקן אותו, פשוט צריך לעקור אותו ולבנות את הכל מחדש. אז זה מה שקיבלתי על עצמי לעשות למען הזוגיות הזאת כאן ולהראות לכם איך שניהם פועלים בצורה כ"כ יפה].

מכיוון שהקב"ה והשכינה שלו (נסתכל על זה ככה), אעפ"י שיש שמה מבנה רוחני והיא המקבלת והוא המשפיע, היא הנהנית הכי גדולה מזה, כי הוא המהנה. הוא לא חווה את העונג, הוא המענג. אז רק צריך לשים את הכל בצורה נכונה כדי שהדברים האלה יתרחשו כמו שצריך ולא לשאול שאלות מטופשות כמו למה הוא ולא אני וכל מיני דברים כאלה, אלא רק להבין את המבנה הרוחני. אז בואו נבין את זה.

345546

"והייתם כאלוקים" -

בראש ובראשונה, התפקיד של כולנו, גבר או אישה זה לא משנה – "והייתם כאלוקים". אנחנו מצווים להתדמות לבורא; במחשבה, ברגשות שלנו / במידות ובפעולות פיזיות. ישנן פעולות מקבילות שאנחנו עושים אותן שהן עדיין לא מחוברות בין הגבר לבין האישה, אלה פעולות מקבילות שהגבר צריך לעשות בינו לבין עצמו והאישה צריכה לעשות בינה לבין עצמה ואח"כ הם צריכים לחבר את זה כדי שזה יהיה מבנה אחד.

המבנה הזה מחולק לכמה חלקים שנסדר לכם אותו שלב אחר שלב עד סוף המסלול.

המחשבה לכתחילה של כולם, גם של הגבר וגם של האישה, ה- mode  שצריך להיכנס אליו, הוא נתינה. נתינה / חסד / השפעה, אבל הראש הוא – אני באתי לכאן לתת, אני לא באתי לכאן לקבל. על זה צריך לחבר את החכמה כי החכמה היא חכמת הייחוד אבל זה חכמת הייחוד בנתינה. הנתינה היא אמצעי, המידות הן מידות של השפעה ונתינה וגם המעשים הפיזיים הם מעשים של השפעה ונתינה. זה שורש להבין אותו שכל דבר אחר שיש ממנו יניקה ומציצה ולו הקטנה ביותר לטובת הרצון לקבל לעצמי, זה מחבל בסיפור כולו, וכל אדם יכול לשפוט את עצמו "יודע איש בנפשיה" אדם יודע בנפש שלו. כל מקום שבו אתה יונק משהו, אתה עוצר, יונק את השפע, הרסת. וכל מקום שבו אתה משפיע ואתה נותן עד כמה שאתה יכול, כמיטב יכולתך, אין הקב"ה בא בטרוניה על בריותיו, אנחנו לא סיירת מטכ"ל, צריך לעשות כל אחד במקום שלו מה שהוא יכול לעשות. אבל לעשות את זה ממש במחשבה, דיבור, ומעשה, עם כל הלב. אז ההוויה שלנו בראש ובראשונה צריכה להיות בין אם היא זכרית ובין אם נקבית, הוויה של נתינה הדדית, באנו לתת, באנו להעניק.

עכשיו יש את לימוד החכמה, יש את המידות ויש את הגוף. נדבר כרגע על המידות. מבחינת המידות עצמן, יש לנו שלושה קווים מרכזיים שבונים אותנו: פעולת החסד שזאת נתינה פתוחה לחלוטין, לאו דווקא חסד לעשות לעניים או משהו כזה, פשוט הנתינה המוחלטת, בהגזמה נאמר' פתוחה לחלוטין. זה מקו ימין אבל זה לא מאוזן, צריך להיות כאן קו אחר שנקרא קו שמאל, קו הצמצום שצריך לדעת גם כן מתי לסגור. זה גבורה ועל זה נאמר 'איזהו הגיבור? הכובש את יצרו ואיזהו הגיבור שבגיבורים? ההופך שונאו לאוהבו'. אז יש לנו את שני הקווים האלה, קו של חסד ונתינה, קו של סגירה וקו של התגברות ויש לנו את הקו האמצעי שזה קו התפארת, קו הרחמים, קו האמת והוא השילוב של השניים כי הוא לא קו שעומד בפני עצמו, אין קו אמצעי באמת אלא זה האיזון. זה כמו שאתה רוצה לשמוע איזשהו ערוץ ברדיו אז אתה מזיז טיפה ימינה, טיפה שמאלה, עד שאתה עולה על הערוץ עצמו.

אז אותו דבר גם כאן, אתה צריך לראות מתי יש נתינה יתרה ומתי יש גבורה יתרה, אתה צריך למצוא את קו האמצע אבל קוראים לזה חסד, דין ורחמים או חסד, גבורה ורחמים. והמבנה של האדם צריך לנוע כל הזמן על שלושת המידות האלה, כל הזמן הוא צריך למצוא אותן. בעיקרון אפשר להגיע לכל דבר רק אם האדם רוצה, אין שום טכניקה, אם מישהו מתחבא מאחורי טכניקה, הוא יכשל בה. אין טכניקה אצל הבורא, זו תורה זה לא טכניקה, זה לא מדע רוחני, זו אומנות, ואומנות זה הרגש, זה נע כל הזמן, אין איזו טכניקה, תעשה א' ב' ג' אז יקרה ד', אין חיה כזאת, אנחנו לא רובוטים, זה מחייב אותנו לערנות מתמדת, זה מחייב אותנו למודעות מתמדת, זה מחייב אותנו כל הזמן, כל הזמן, לראות איך אנחנו בתנועה פנימית ומזיזים פה קצת את הרגשות ופה קצת את הרגשות, אתה צריך להיות אומן בחיים האלה, אנחנו יודעים את זה טוב מאד שאתה צריך להיות אומן. אבל שוב, אם התכלית זה שאתה רוצה שקט ומנוחה, זה לא ילך, לא יתנו לך. אם התכלית שלך זה הענקה ושפע ולעשות טוב לזולת, זה כן ילך. [דברי הרב נווה: בגלל זה אני אומר' המסלול עשוי אולי להיחשב להרבה מאד אנשים כמסלול לא קל אבל זה המסלול של האמת. אני מבחינתי באתי להעביר כאן מסר ובאתי ללמד כאן משהו שאתם תשמעו אותו אולי עוד עשרים שנה והוא עדיין יהיה רלוונטי. הראש קודם כל צריך להיות – איך אני עושה עונג למישהו אחר, איך אני נותן למישהו אחר, איך אני מיטיב למישהו אחר?].

עכשיו שוב, אל תשליכו את זה בינתיים לחיים שלכם, אנחנו כרגע לומדים את זה בתאוריה בלבד. אל תיקחו את זה לחיים שלנו כי החיים שלנו זה קטסטרופה אחת גדולה אז אי אפשר, מיד אתה תגיד' רגע, אני אחזור הביתה אז הוא יהיה פרזיט, הוא ינצל אותי אז למה שאני אתן לו? אל תיכנסו לשם, אנחנו עוד לא שם, אנחנו מדברים כרגע אוטופית, רק בתיאוריה, אין ברירה אחרת, אנחנו חייבים לדעת לכתחילה מה הייתה התכנית. נניח שאתה נכנס לבית, אתה רואה את הקיר פה עקום, אתה רואה שיש נזילה משם, אתה רואה שיש כאן תשתית לא בסדר, מאה אחוז אבל בוא נלך לתכנית האדריכלית, נראה מה היה צריך להיות לכתחילה ואז נבין מה היה, איפה בנו לא נכון ונעשה את התיקון משמה. אבל אי אפשר עכשיו לתקן את הבית תוך כדי תנועה, קודם כל בוא נלך לתכנית, בוא נראה מה התכנית האדריכלית רצתה.

23456

השפעה הדדית -

אז התכנית האדריכלית רצתה שתהיה השפעה הדדית, הן מצד הגבר והן מצד האישה. חושבים להעניק ולתת לבן זוג ולכולם ולא לקבל, כי ברגע שאתה תינק אתה תיצור מצב של היפך האלוקות, האלוקות לא מקבלת. אנחנו הרי צריכים שלכולנו יהיה טבע אלוקי, לטבע האלוקי יש שורשים ואח"כ ענפים, בשורשים שלו הוא לא מקבל, הקב"ה לא יודע לקבל, לכן הוא לא צריך את הטקסים שלנו והוא לא צריך שאנחנו נעשה משהו בשבילו ולא את המעשרות שלנו ולא את הצדקות שלנו, הוא לא צריך את זה, זה בשבילנו לא בשבילו. זה כדי שאנחנו נלמד לתת, הוא לא מקבל את זה. כששחטו כבשים באלפים ובמאות אלפים בבית המקדש וכביכול נראה שירדה אש מן השמים ולקחה את זה, אתם חושבים שהוא אכל את זה? "לא על זבחך הוכיחך ועולותיך לנגדי תמיד", "לא בשוקי האיש ירצה", נראה לך שבאמת הקב"ה רוצה את השוקיים של העוף שלך?

אז אין עניין של יניקה, הוא לא לוקח, כל ההוויה של הקב"ה זה רק נתינה. וזה המכשול הראשון והאחרון של האדם – לעשות היפוך מגמה של להיות במצב של כל הזמן בהשפעה בנתינה בחסד והשכנת שלום, זה הקושי המרכזי, למה? הנאצים עדיין מנצחים אותנו, אנשים לא יודעים את זה, הם מתו כולם, אבל הם עדיין מנצחים אותנו. איך הם מנצחים אותנו? הם דחפו מילה, מתו ודחפו מילה – פראייר. פראייר זו מילה בגרמנית, free, חופשי. זה היה נאמר על אדם שהיה הולך בלי פק"ל. בהטיות שלה זה נכנס לפה וזה נהיה כאילו, מה אתה פראייר? למה אתה נותן? מנצלים אותך למה אתה נותן? ואז האדם אומר באמת, מה אני פראייר? ואז הוא לא נתן. באותו רגע הוא היפך השם. פה הוא מת, נחשב מן השמים כמת כי הוא נהפך להיות היפך השם.

[דברי הרב נווה: הם עדיין מנצחים אותנו עם המילה הזאת או עם התודעה הזאת ואני יודע שזה נשמע הופכי לעולם הזה כי העולם הזה כולו שונק, כל העולם הזה מלא בחורים שחורים שרק מחפשים למצוא את הפראייר הזה שלידם ישפיע ויתנדב וייתן ואנשים ישנקו אותו. אנחנו לא עושים שום דבר בשביל אנשים, אנחנו עושים כדי להיות. כשהקב"ה מוציא את השמש הוא מוציא אותה גם כשיש דאעש וגם כשיש חיזבאללה וגם כשיש חמאס. כשהוא מוריד גשם, הוא מוריד גשם גם לישע וגם לעזה ויש גדר גבול של 2 ק"מ בינינו לבין המחבלים והם מקבלים מאותו ענן, זה יורד עלינו. אצלנו גדלות כלניות, גם אצלהם גדלות כלניות, מה שגדל אצלנו גדל גם אצלהם ואתה אומר לקב"ה: איך, אלה הורסים את בניך מה זה כזה דבר? "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" זה שמש. שמש משפיעה לכולם, היא לא עושה עכשיו: אני אחמם יותר את אלה אני אחמם פחות את אלה, היא שמש, זה התפקיד שלה זו המהות שלה, היא לא מקלקלת את עצמה בחשבונות, היא פשוט שמש כי היא צריכה להיות שמש, זה לא קשור בכלל לבני אדם, זה קשור להיותה שמש.

אז גם צדיק, צדיק הוא צדיק לכולם, וצדיק אוהב את כולם אהבה שאינה תלויה בדבר מתוך שורש הברית שכולנו אחד. יש ברית שורשית, אקסיומה, שכולנו אחד, הוא פשוט מתחבר לזה ורואה איך הכל אחד. אז הוא לא עוצר את השפע שלו, לא לזה ולא לזה, הוא יודע איך לתת. אמנם זה נראה כאילו הוא מתייחס שונה אבל מבחינת האהבה שהוא נותן היא שווה לכולם. רב גדול צדיק אין אצלו באמת התלמיד הכי טוב, התלמיד הכי, אין כזה דבר כי הלב שלו כ"כ פתוח כמו של הבורא וההענקה שלו לתלמיד הכי קרוב שלו ולתלמיד הכי רחוק שלו – אותו דבר].

ההארה של הקב"ה שהוא נותן לכל הכלים שלו, לכלי הכי רחוק ולכלי הכי קרוב זה אותו דבר, כי אצל הקב"ה אין רחוק וקרוב. "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר השם ורפאתיו" והקב"ה פשוט מחויב את זה כביכול לעצמו, אז גם אנחנו מחויבים להשפעה לעצמנו, לא לבני אדם. אנחנו פשוט מסתכלים על התגובות של בני אדם ונעצרים. 'אני הייתי יכול להיות נשמה טובה איתך אבל לך לא מגיע, אז אני נעצר', איך שאתה נעצר אתה ישר פגעת בעצמך, כל המבנה הרוחני שלך הלך. למה? בגלל שיש איזה מישהו שמנצל את הנתינה שלך.

אז צריך לדעת - אסור לך לפגוע קודם כל במה שאתה. אתה אישיות שלמה, מעניקה ונותנת, תמשיך להישאר אישיות שלימה מעניקה ונותנת. אם יש מישהו שהוא פרזיט, הקב"ה ידאג לו, אל תדאג הוא כבר ידע לתקן אותו, אבל למה אתה צריך לקלקל את עצמך בגלל שיש מישהו אחר שעושה בך שימוש קלוקל? וצריך להאמין בהשגחה שהקב"ה יודע את מי להרחיק, הדברים לא נעשים עפ"י חשבונאות שלנו, האדם יושב ומתחיל לחשבן; אבל אם אני אתן הוא יקח ואם הוא יקח הוא יעביר להוא ושניהם יבואו אלי והיו לא מעט כאלה.

כל 'מגילת רות' מספרת סיפור מאד עצוב על אלימלך ונעמי; הוא היה גדול הדור, הוא היה עשיר, היה לו שפע והייתה בצורת אז כולם באו לבקש ממנו. אומר' מה זה, יבקשו ממני עכשיו כולם? תעזבו אותי, אני הולך. הלך, הוא מת, שני הבנים שלו מתו, היה גדול דור והיה עשיר מאד. למה אתה עושה חשבונות? אני שולח לך עניים שיבקשו ממך אז אתה מחליט לא לתת להם? זה שלי בכלל, לא שלך. אנחנו אומרים ב'פרקי אבות' – "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" והשפע הזה בא לידי ביטוי בכל צורה.

'נבות היזרעאלי' - זה לא היה השם שלו, היה לו שם אחר והשם שלו היה נבות כמו נבל שהיה מנבל קולותיהם של אחרים, היה לו קול מאד יפה. בהתחלה היו עולים לבית המקדש והיה שר להם, היה מענג את כולם, זו הייתה דרך קצרה ונעימה עד שבאיזשהו שלב הוא אמר' אני לא עולה, שישלמו לי כסף, ממש, והיו משלמים לו כסף. ואח"כ הוא נסגר בבית שלו, אמר' שיבואו יתחננו לפני שאני אבוא, שיבקשו קצת, שיעשו קצת מאמץ לבוא לבקש מהוד מעלתי שאני אסכים לצאת החוצה ולשיר לפניהם. עד שהקב"ה הרג אותו. אחאב לקח אותו הרג אותו ולקח לו את הכרם ועל זה אליהו הנביא בא לאחאב ואמר לו' "הרצחת וגם ירשת" אבל המקובלים מסבירים את הבריאה תמיד בשתי צורות למה בכל זאת המסכן הזה מת? הוא לא מת סתם, אף אחד כאן לא מת בלי משפט, אף אחד כאן לא מת סתם ככה. אז אמרו' הכרם זה הפרנסה, ככה קורא לזה הרמב"ם, אומר' מה זה הכרם? זה הפרנסה, שרצחו אותו ולקחו לו גם את הפרנסה שלו, כאילו את הכישרון שלו. הקב"ה אומר לו' אני נתתי לך קול כל כך יפה שאתה תעניק, אתה עושה לי מזה עכשיו פרנסה? אתה עושה מזה מסחרה? אתה לוקח מזה אנשים, מנצל אותם שיבואו גם כן, יתנו לך כבוד, הוד מעלתו שיצא מהבית.

"הפך רצון תשכח צינור" -

אז צריך לדעת, צא תעניק. אבל אתה אומר' מה, אני עכשיו אעניק לכולם? אתה לא תעניק לכולם, תעשה כמיטב יכולתך, תלך בדרך הרגילה שלך, אתה לא צריך לחרוג, אף אחד לא ביקש שאתה תשיר מסביב לשעון 24 שעות ביממה, תעשה מה שהגיוני לעשות, מה שאנושי לעשות. כל מי שעושה איזה חשבונאות לכישרון שלו או ליכולות שלו, נפל בזה. כי אם הקב"ה שולח לך אז הוא ישלח לך גם את המשך השפע, אם יש לך כסף, הוא ישלח לך שלושה עניים. אז אתה תגיד' הם גמרו לי את הכסף שיש לי, אל תדאג, הוא יתן לך יותר כסף בשביל שלושים עניים, אח"כ הוא ישלח שלושים עניים וכאן אתה מתחיל לעשות חשבונות. תסמוך על ההשגחה שההשגחה יודעת מה היא עושה, אתה תיתן, אתה רק צינור, אתה בכלל ריק בפני עצמך, אנחנו רק צינורות, זה מה שאומר הזוהר' תהפוך את הרצון שלך במקום רצון לעצמי, רצון להשפיע זה צינור, כתוב: "הפך רצון תשכח צינור", תשכח זה הכוונה תקבל מלשון שכיחות.

[דברי הרב נווה: ולכן לכל אחד ואחד מאתנו - אסור לנו לעשות חשבונות, אני יושב עם אנשים לעניינים של שלום בית; אני עושה לה כלים והיא לא עשתה כביסה, אני מטפל בשני ילדים וגם קם בלילה ואני גם עובד והיא עושה ציפורניים. לא עושים את החשבונות האלה בכלל, תעשה כמיטב יכולתך. כל שיש בכוחך לעשות תעשה וזה לא קשור בכלל אליה או לילדים, זה קשור ליכולות שלך להעניק ולתת, להיות משפיע ושמש במקום שבו אתה נמצא בין אם אתה גבר ובין אם אתה אישה. ואם כולם יהיו ב- mode  הזה, תחשבו איזה תענוג זה, תחשבו על mode כזה].

בהתחלה כשהתחילו הקיבוצים ועניין של בניית הארץ, הם באמת עבדו ככה באידיאולוגיה והרב אשלג מאד התרשם מהם ובא ואמר להם: אתם עושים יפה רק תכוונו לשם שמיים אחרת אם לא תכוונו לשם שמיים, זה לא יצליח. וכמובן שהם דחו אותו ואח"כ התחילה החשבונאות; למה הוא מקבל נחלה בקיבוץ ואני לא? למה הוא נוסע עם האוטו של הקיבוץ ואני לא? למה הוא עובד ברפת ואני לא? ותראו היום מה קורה שמה. כשזה לא לשם שמיים וזה לא מחובר לשורשו, אז זה לא מצליח, אין משהו שמחזיק את זה.

אבל צדיקים לא עושים חשבון. היה מסופר על רֶבּ אוּשֶׁר שאחרי שהוא נפטר אף אחד לא ידע את כל החסדים שהוא עשה אז באה איזו אלמנה לבית, אישה נורא מבוגרת למקום שבו ישבו שבעה והיא בוכה ובוכה ובוכה, השמש שואל אותה, למי את שייכת? היא אומרת' רֶבּ אוּשֶׁר  היה מגיע אלי ביום שישי והיה עושה בשבילי הרבה דברים, אז הוא אומר לה: אולי אני יכול לעשות? יש לנו כאן את הקרן חסד שהוא השאיר וכל מיני דברים, אולי אנחנו יכולים לעזור לך. היא אומרת לו' הוא שטף לי את הבית, רֶבּ אוּשֶׁר כאדמו"ר היה בא אלי כל יום שישי ושוטף לי את הבית, אתה יכול לשטוף לי את הבית? אז אדמו"ר היה הולך ושוטף לאלמנה את הבית בגופו, מפשיל את המכנסיים ועושה ספונג'ה. תגיד לו' אבל אתה רֶבּ אוּשֶׁר, מה אתה מתעסק עכשיו בדברים האלה? שלח מישהו, מה פתאום, בגופו. אני יכול לעשות את זה ולשמור על הדיסקרטיות, לא לפגוע באישה הזאת ולא להוזיל אותה, למה שאני אתן את זה למישהו אחר? אז אני עושה את זה בגופי. וככה זה צריך להיות, מאז ומעולם, תסתכלו על כל החכמים שלנו, תראו מה כתוב בתלמוד הבבלי איזה דברים הם עשו, הם עשו הכל, למה? כדי להיות כל הזמן במגמה של נתינה ובכל רגע נתון אתה יכול לתת משהו, אתה יכול לעשות משהו שנותן בכל רגע נתון, כל אחד ואחד מאתנו.

לכתחילה הדבר הזה כבר מסדר את הזוגיות. כי מה קורה עכשיו בזוגיות? זה פרזיטיות הדדית, פשוט מאד. היא לא נותנת לי, הוא לא נותן לי, אני רוצה, היא לא מבקשת, כל הזמן הדברים האלה, אבל אם אתה מסתכל שורשית לכל התלונות – כל התלונות זה על סביב הרצון לקבל לעצמי. אז קודם כל לתקן את זה, זה הדבר הראשון כי כולם בחזקת פרזיטים גם הגברים וגם הנשים. וצריכה להיות נתינה בשתיקה, למה? לא בשביל מישהו, אנחנו לא מחשבנים למי אני נותן; אני עשיתי בשבילך, אני עשיתי בשביל הילדים. יכול להיות שבא בן אדם, מהבוקר עד הערב עושה ובראש שלו זה לעשות בשביל האישה ובשביל הילדים, אתה לא אמור לעשות בשביל האישה ובשביל הילדים, אין כזאת מצווה לעשות בשביל, אתה אמור לעשות נקודה. אתה עושה את זה בשביל עצמך, הנפש שלך צריכה לפתח מגמה של נתינה ב- 360 מעלות, זה לא חשוב בשביל מי. וכשאתה עולה למעלה קוראים לך משפיע, לא קוראים לך משפיע לאשתך או משפיע לילדים שלך, קוראים לך משפיע. ההוויה שלך נקראת משפיעה זה שפע והשפע הזה תואם לקב"ה וזה נקרא השוואת הצורה. זה התיקון הראשון שאדם צריך לעשות. ולכן אנחנו מדברים בכלליות ולא יורדים לרזולוציות של פרטים, כי כל אדם יכול לעשות את זה, זה יכול להיות דברים קטנים, תדעו לכם, אתה עושה לעצמך קפה? תעשה גם לה קפה, היא עושה ספונג'ה –קום תעזור לה, אפשר לעזור לקפל בגדים? קום תקפל איתה בגדים, אפשר לקחת את הילד ולטפל בו? כבר קמת והיא עכשיו ישנה שינה מאד עמוקה, נכון שעפ"י רוב כל  לילה היא קמה אבל אתה כבר קמת ולא בא לך לישון, אז תקום תחליף. וזה הולך both ways, זה הולך לשני הכיוונים והכל בשתיקה.

מה אנשים עושים? אוגרים, מחשבנים, יש להם מונה, מונה השפעה; טיטול, כביסה, הוא זוכר, היא רק תפתח את הפה מה אני הולך להגיד לה. מה עשיתי, איך התייסרתי בשבילה. זו הטעות, אין מונה השפעה, אין לזה מונה, אין לזה מנייה, אתה בהשפעה כי אתה צריך להיות בהשפעה וזהו. ואנחנו לא מחשבנים ואנחנו בטוב עם זה, אנחנו מאד בטוב עם זה ואפילו אנחנו רצים על זה, ומחפשים את זה, כי האדם מסתכל על זה ואומר' כמה זמן לא נתתי? כמה זמן למעשה לקחתי נשימות בשביל לחיות פה בלי לעשות כאן כלום? זה עניין גם שאפילו כל הנשמה, כל הנשימה תהלל יה, הנשימות צריכות להלל. זה הדבר הראשון שצריך לתקן, את המגמה הנפשית, לא לקבל – להשפיע, לא להיות פרזיט – להעניק ולעשות את זה בכל מה שאתם רק יכולים לעשות, לא בשביל מישהו, זה הכל בשביל להיות ישות משפיעה.

[דברי הרב נווה: תשמעו את זה עוד פעם אחת כדי שתבינו, זה יישר אתכם כי תמיד החשבונאות מתחילה, אבל, אבל, אין אבל, אתה צריך להיות ישות משפיעה, זה לא קשור לכלום].

סיכום שאולי ינעל את זה ב'סיעתא דשמיא' - אם היית על אי בודד, היית צריך לעשות את זה גם כן; להאכיל את הדגים, לנקות את העלים שיש מתחת לעצים, לסדר את האי, לעשות הכל, אתה לבד, אז אתה יכול להגיד' אני לא צריך כלום, אני אהיה רובינזון קרוזו וזהו, זה לא נכון כי אתה צריך להיות בהשפעה כי אתה צריך להיות ישות משפיעה, לא לשבת באי ולא לעשות כלום. ושם אין אף אחד, ההוויה שלך צריכה להשפיע, אם אין לך הורים תעשה שני בולי עץ ותתייחס אליהם יפה, תעשה כיבוד הורים, כל סימולציה שאתה יכול לעשות כדי להיות ישות משפיעה ומעניקה. כי גם אם אתה תהיה על אי בודד וגם אם אתה תהיה מולטי מיליארדר ואתה תשים רגל על רגל יגידו לך' יצאת פרזיט מן העולם. אתה יכול להגיד לא אבל לא פגעתי באף אחד, פגעת בעצמך, אתה בשינוי צורה מן הבורא, כי הבורא כל ההוויה שלו השפעה ונתינה ואתה כל ההוויה שלך חור שחור.

 

logo
 
נוה קדשך-בית מדרש לאחדות 
בנשיאות הרב אריק נווה
 
כל הזכויות שמורות
לנוה קודשך © 2018

 

צור קשר

התע"ש 14 כפר סבא
מרכז חאן בבא, אולם 09

מזכירות
מענה טלפוני ימים א'-ה'
10:00-17:00
050-7662857/8
הנהלה
050-7662852 09-8800709

דוא"ל

מפה

מזכירות
מענה טלפוני ימים א'-ה'
10:00-17:00
050-7662858 | 050-7662857
הנהלה
050-7662852 | 09-8800709
 

התע"ש 14 כפר סבא
מרכז חאן בבא, אולם 09